הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

מיטב דש: תמר פטרוליום היא האטרקטיבית בסקטור הגז

ערן יונגר ממיטב דש מעניק מחיר יעד של 14.3 שקל לתמר פטרוליום לעומת מחיר נוכחי של 10.8 שקל;  המלצה חיובית גם לישראמקו ורציו 
ירדן סמדר | (5)
נושאים בכתבה אנרגיה דלק קידוחים מיטב דש

שותפויות הנפט והגז מתקדמות עם התכנון להעביר גז גם למצרים (היום דווח על בדיקת היתכנות של צינור EMG), ובכלל השנה הקרובה צפויה להיות חשובה מבחינת ההתקדמות בלוויתן ובקידוחים נוספים באזור.  

האם התמחור של השותפויות מגלם את ההתפתחויות העתידיות? ערן יונגר ממיטב דש  סבור שיש אפסייד בשותפויות. יונגר פרסם עדכון על שותפויות הנפט והגז, והעלה את המלצתו לסקטור הגז.  

"שותפות דלק קידוחים ונובל לא השלימו את העסקה לרכישת EMG במועד שנקבע מראש (30.6.19) אך פרסמו הודעה חיובית בהיבט הטכני וקבעו תאריך חדש להשלמת העסקה – 31.8.19", כותב יונגר. 

יונגר סבור כי השלמת הבדיקות הטכניות והוכחת היתכנות הנדסית ושלמות צינור EMG מהווים התקדמות משמעותית ביכולת הייצוא למצרים - "הייצוא יחל מסחרית רק לאחר השלמת פיתוח לוויתן", כותב יונגר ומוסיף - "יחד עם זאת, דחייה בהשלמת העסקה, בעיקר בשל היבטים בירוקרטיים, אינה מפזרת את כל עננת אי הוודאות".

יונגר מפרסם את מחיר היעד של שותפויות הגז (ראו טבלה) ולהערכתו תמר פטרוליום היא האטרקטיבית בסקטור.

מקור: מיטב דש

"אנו סבורים כי המשקל של ההיבטים הטכניים בצינור EMG, שכעת הוכחו כאפשריים, גובר על משקל הפן הבירוקרטי בשלב זה ומאפשר הורדה חלקית של שיעור ההיוון לחלק הייצוא במאגרים. כזכור, בהערכת השווי של מאגרי הגז נקטנו שני שיעורי היוון שונים – לשוק הישראלי ולשוק המצרי".

"לאור זאת אנו מורידים את שיעור ההיוון למצרים משיעור של 13% לשיעור של 11% ובכך מורידים את שיעור ההיוון המשוקלל למאגר תמר מ – 9.04% ל-8.5% ובלוויתן מ-9.8% ל-9.2%. בכך עולים שווי המאגרים מ-7.6 מיליארד דולר בתמר ל -8 מיליארד דולר  ולוויתן מ -9.7 מיליארד דולר  ל-10.3 מיליארד דולר".

 

יונגר מוסיף כי "עליית שווי המאגרים בשל שינוי שיעורי ההיוון, יחד עם התקדמות על ציר הזמן מביאה אותנו להעלות את מחירי היעד. ירידת מחיר השותפויות מאז עבודתנו בתחילת מאי בשיעורים של 2% עד 9%, מול עלייה של 2% במדד ת"א 125, מביאה אותנו לעדכן את המלצתנו ממשקל שוק למשקל יתר".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

נוסף על כך, במיטב דש מפרסמים שווי סחיר לחברות ולמאגרים. השווי המשתקף למאגר תמר כפי שנגזר משווי ישראמקו (כולל ההתאמות הנדרשות) עומד על 6.97 מיליארד דולר, והשווי של מאגר לוויתן כפי שעולה משווי רציו עומד על 9.4 מיליארד דולר. שוויים אלו מקנים שווי של 3.39 מיליארד דולר לדלק קידוחים, בדומה לשווי החברה בבורסה, ולכן אין פערים NAV בין החברות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ממליצים ומאז מניות הגז חוטפות...זה לא בורסה זה גועל (ל"ת)
    יעקב 09/07/2019 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 02/07/2019 10:12
    הגב לתגובה זו
    תשואות ל5 שנים דלק קוצה -42% דלק קידוחים -31% רציו-33% האם הגז התנדף המדינה מקבלת תגמולים והמשקיעים מפסידים.עובדים עלינו
  • 2.
    בולדוזר 02/07/2019 00:25
    הגב לתגובה זו
    יותר זולה
  • 1.
    משה ראשל"צ 01/07/2019 17:03
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל ל25 שנה תסבירו לי????
  • שחר 04/07/2019 16:50
    הגב לתגובה זו
    קל לעשות שורט על שותף מוגבל בלי הבנה שווי המניה, התגובה בדרך כלל רגשית ולא שכלית. אין קשר לשווי המניה האמיתי לשווי המניה נכון להיום.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן