קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

מיטב דש: תמר פטרוליום היא האטרקטיבית בסקטור הגז

ערן יונגר ממיטב דש מעניק מחיר יעד של 14.3 שקל לתמר פטרוליום לעומת מחיר נוכחי של 10.8 שקל;  המלצה חיובית גם לישראמקו ורציו 
ירדן סמדר | (5)

שותפויות הנפט והגז מתקדמות עם התכנון להעביר גז גם למצרים (היום דווח על בדיקת היתכנות של צינור EMG), ובכלל השנה הקרובה צפויה להיות חשובה מבחינת ההתקדמות בלוויתן ובקידוחים נוספים באזור.  

האם התמחור של השותפויות מגלם את ההתפתחויות העתידיות? ערן יונגר ממיטב דש  סבור שיש אפסייד בשותפויות. יונגר פרסם עדכון על שותפויות הנפט והגז, והעלה את המלצתו לסקטור הגז.  

"שותפות דלק קידוחים ונובל לא השלימו את העסקה לרכישת EMG במועד שנקבע מראש (30.6.19) אך פרסמו הודעה חיובית בהיבט הטכני וקבעו תאריך חדש להשלמת העסקה – 31.8.19", כותב יונגר. 

יונגר סבור כי השלמת הבדיקות הטכניות והוכחת היתכנות הנדסית ושלמות צינור EMG מהווים התקדמות משמעותית ביכולת הייצוא למצרים - "הייצוא יחל מסחרית רק לאחר השלמת פיתוח לוויתן", כותב יונגר ומוסיף - "יחד עם זאת, דחייה בהשלמת העסקה, בעיקר בשל היבטים בירוקרטיים, אינה מפזרת את כל עננת אי הוודאות".

יונגר מפרסם את מחיר היעד של שותפויות הגז (ראו טבלה) ולהערכתו תמר פטרוליום היא האטרקטיבית בסקטור.

מקור: מיטב דש

"אנו סבורים כי המשקל של ההיבטים הטכניים בצינור EMG, שכעת הוכחו כאפשריים, גובר על משקל הפן הבירוקרטי בשלב זה ומאפשר הורדה חלקית של שיעור ההיוון לחלק הייצוא במאגרים. כזכור, בהערכת השווי של מאגרי הגז נקטנו שני שיעורי היוון שונים – לשוק הישראלי ולשוק המצרי".

"לאור זאת אנו מורידים את שיעור ההיוון למצרים משיעור של 13% לשיעור של 11% ובכך מורידים את שיעור ההיוון המשוקלל למאגר תמר מ – 9.04% ל-8.5% ובלוויתן מ-9.8% ל-9.2%. בכך עולים שווי המאגרים מ-7.6 מיליארד דולר בתמר ל -8 מיליארד דולר  ולוויתן מ -9.7 מיליארד דולר  ל-10.3 מיליארד דולר".

 

יונגר מוסיף כי "עליית שווי המאגרים בשל שינוי שיעורי ההיוון, יחד עם התקדמות על ציר הזמן מביאה אותנו להעלות את מחירי היעד. ירידת מחיר השותפויות מאז עבודתנו בתחילת מאי בשיעורים של 2% עד 9%, מול עלייה של 2% במדד ת"א 125, מביאה אותנו לעדכן את המלצתנו ממשקל שוק למשקל יתר".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

נוסף על כך, במיטב דש מפרסמים שווי סחיר לחברות ולמאגרים. השווי המשתקף למאגר תמר כפי שנגזר משווי ישראמקו (כולל ההתאמות הנדרשות) עומד על 6.97 מיליארד דולר, והשווי של מאגר לוויתן כפי שעולה משווי רציו עומד על 9.4 מיליארד דולר. שוויים אלו מקנים שווי של 3.39 מיליארד דולר לדלק קידוחים, בדומה לשווי החברה בבורסה, ולכן אין פערים NAV בין החברות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ממליצים ומאז מניות הגז חוטפות...זה לא בורסה זה גועל (ל"ת)
    יעקב 09/07/2019 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 02/07/2019 10:12
    הגב לתגובה זו
    תשואות ל5 שנים דלק קוצה -42% דלק קידוחים -31% רציו-33% האם הגז התנדף המדינה מקבלת תגמולים והמשקיעים מפסידים.עובדים עלינו
  • 2.
    בולדוזר 02/07/2019 00:25
    הגב לתגובה זו
    יותר זולה
  • 1.
    משה ראשל"צ 01/07/2019 17:03
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל ל25 שנה תסבירו לי????
  • שחר 04/07/2019 16:50
    הגב לתגובה זו
    קל לעשות שורט על שותף מוגבל בלי הבנה שווי המניה, התגובה בדרך כלל רגשית ולא שכלית. אין קשר לשווי המניה האמיתי לשווי המניה נכון להיום.
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".