לאחר יום תנודתי, הנפט סגר בירידה שבועית של 6.3% על מחיר של 46.22 דולר לחבית

אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה נפט

אמש הנוזל השחור איבד כמעט 5% מערכו ביום המסחר הגרוע ביותר מאז תחילת חודש מארס. מחיר הנפט נסחר היום בתנודתיות רבה כאשר הבוקר, בתוך פחות מ-10 דקות, הנוזל השחור רשם צלילה של 3% והגיע לידי מחיר של 45 דולר לחבית. מאז הבוקר המגמה התהפכה והנפט סגר בסופו של יום בעלייה של 1.5% על מחיר של 46.22 דולר לחבית. בשעות הבוקר נסחר הנפט בשפל שלא נרשם כמותו מאז תחילת נובמבר אשתקד. בהסתכלות שבועית, הנפט איבד השבוע 6.3% ממחירו.   הירידה במחיר נרשמה ברקע לחשש מפני היצע יתר שגודל בקצב מהיר מסביב לעולם. בחודשים שחלפו מאז תחילת השנה, מספר האסדות הפעילות בארה"ב, בעיקר בתחום פצלי השמן החל להאמיר מחדש. בהווה מספרן עבר יום את רמת ה-700 אסדות. עפ"י דו"ח בייקר יוז, בשבוע האחרון נוספו 6 אסדות לסך של 703. מתוך כך, ב-11 שבועות האחרונים נרשמה עליה מתמדת בייצור הנפט האמריקני. מדובר ברצף הארוך ביותר מאז שנת 2012. תוצאת הרצף היא שייצור הנפט במדינה עלה לכדי 9.29 מיליון חביות נפט ליום, הכמות הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2015. סטטיסטיקה זו עשויה להפוך את המדינה לאחת מהיצואניות הגדולות בשוק. ארה"ב, מיותר לומר, אינה מחויבת לשום קיצוץ בתפוקה ולכן החשש הוא שארה"ב מתכוונת (שוב) להציף את העולם בנפט זול.  נציין כי בשנת 2014 עם פריחת סקטור פצלי השמן בארה"ב, פעלו לא פחות מ-1,600 אסדות מקומיות. לפעילותן הקדחתנית של אלו מיוחסת צניחת מחיר הנפט מכ-100 דולר לחבית עד למחיר השפל אותו רשם בתחילת 2016 של 27 דולר. כך שפוטנציאלית, סקטור האסדות עדיין בעל יכולת שלא פחות מלהכפיל את עצמו ואף יותר.  העיניים לווינה בהינתן הנתונים הללו, הכדור חוזר אל מדינות אופ"ק. נציגי מדינות הארגון יפגשו בוינה ב-25 למאי הקרוב. שם בוודאי יבחנו את הנתונים ואת השפעת הקיצוץ באופן פרקטי על היצע היתר העולמי כרגע. בעבר, נציגי אופ"'ק חזו כי שוק ההיצע והביקוש יגיע לידי איזון במחצית השנייה של השנה, תחזית שככל הנראה כעת רחוקה מידי מימוש. לכן מצופה מהנציגים להחליט על הקפאה מחודשת החל מיוני ועד שנת 2018. אך זה לא יהיה קל מאחר ולמדינות אופ"ק יש היסטוריה של אי הסכמה בנוגע לטיפול הנאות בייצוא הנוזל השחור.  נזכיר כי חודש נובמבר היה חודש משמעותי בסקטור, מאחר ובאותו החודש מדינות ארגון אופ"ק לצד מדינות מייצאות אחרות כגון רוסיה וקזחסטאן חתמו על הסכם לקיצוץ בתפוקה בסך של 1.8 מיליון חביות ליום. ההסכם התקבל בברכה בשוק הסחורות ובד בבד מחיר הנפט החל לטפס מעלה לאור ההנחה כי הקיצוץ בתפוקה יביא לידי ירידה בהיצע. בינואר השנה, מחיר הנוזל השחור כבר הגיע לכדי כ-56 דולר לחבית.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דני 06/05/2017 20:54
    הגב לתגובה זו
    הכל הפוך כשהנפט עולה הדולר יורד כשהנפט יורק חדות רק בארץ השקל עולה חדות יחד עם ירידת הדולר
  • 3.
    ישראל 05/05/2017 18:28
    הגב לתגובה זו
    ואצלינו המריונטה כחלון ונהנתניהו ממשיכים לגזול כספי ציבור הנהגים שעדיין לא הפינו נפט ואנרגיה במחיר נמוך כלומר גם גז וחשמל ואז הכל יורד בהתאם ויוקר המחייה מתאזן ונוח לכל האזרחים
  • 2.
    ואצלנו העלו מחיר הדלק היידי ביבי (ל"ת)
    יעקב 05/05/2017 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישו מנצרת 05/05/2017 09:54
    הגב לתגובה זו
    ככה ביבי רוצה והוא סגן של אלוהים.
חמינאי איראן (X)חמינאי איראן (X)

איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק

איראן היא אחת המדינות העשירות ביותר בגז

עמית בר |
נושאים בכתבה גז

נראה כי המתיחות הארוכה בין איראן לעיראק סביב אספקת הגז קרובה לסיום. שר הנפט האיראני, מוחסן פקנז'ד, הודיע בסוף השבוע כי שתי המדינות מתקדמות לקראת פתרון מלא של המחלוקות, לרבות הפסקות באספקה וחובות לא משולמות מצד עיראק. לפי הדיווחים, ייתכן שכבר בימים הקרובים תיחתם הבנות חדשות.

מדובר בהתפתחות חשובה עבור עיראק, שהתמודדה לאחרונה עם קיצוצים חדים בייצור החשמל בשל ירידה חדה בכמות הגז האיראני שהוזרם לתחנות הכוח שלה. המשבר החריף במיוחד בעיצומו של הקיץ, כאשר הביקוש לחשמל קופץ בעשרות אחוזים בשל השימוש הנרחב במערכות קירור.

לצד זאת, גם איראן נמצאת בלחץ: על פי דבריו של סעיד טוואקולי, ראש חברת הגז הלאומית של איראן, במדינה שרפו באחרונה כמויות גדולות של מזוט בתחנות כוח מקומיות, דלק כבד ומזהם, במטרה להפעיל את הרשת המקומית במקום להשתמש בגז טבעי. המשמעות היא שייתכן שבכך פינתה איראן עודפי גז לייצוא,  צעד שנראה כמתואם מול העיראקים.

חוזה הגז  והמגבלות

איראן היא אחת ממדינות העולם עם עתודות הגז הגדולות ביותר, אך בשנים האחרונות מתקשה לאזן בין צרכים פנימיים לאספקה חיצונית. כבר בשנה שעברה חידשו שתי המדינות את חוזה ייצוא הגז לתקופה של חמש שנים, אך ההסכם כולל סעיפים שמאפשרים לאיראן להפחית זמנית את הייצוא בהתאם לצרכים המקומיים בעונות השיא.

במקביל, עיראק מתקשה לשלם את החובות שהיא חייבת לאיראן על אספקת גז בשנים קודמות,  נושא שמעכב את הזרמת הגז באופן שוטף. על פי מקורות בתקשורת הממשלתית האיראנית, מדובר בחובות בסכום משמעותי של מאות רבות של מיליוני דולרים.