IBI על מתווה הגז: "דלק ונובל בהחלט יכולות להיות מרוצות"

חרף האופטימיות שעולה מתגובת הממשלה להסכם בבית ההשקעות מסמנים את נקודות התורפה 
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה גז

רבות דובר ונכתב בחודשים האחרונים על הניסיונות של המדינה להלחם במונופול הגז, והיום בצהריים פורסם מתווה הממשלה ליצירת תחרות במשק הגז שבו יוצאות היזמיות כשידן על העליונה. אם שר האנרגיה יובל שטייניץ היה מרוצה מההסכם - בית ההשקעות IBI חושב אחרת בהודעה שהפיץ ללקוחות.

ב-IBI כותבים כי "דלק ונובל אנרג'י בהחלט יכולות להיות מרוצות מהתוצאה המרוככת של התהליך. מכירת אחזקות דלק בתמר, אפשרות למכר בנפרד מלוייתן ומכירה בלו"ז קצר של כריש ותנין - הם במקרה הטוב מכה קטנה בכנף".

חרף האופטימיות שעולה מההסכם, נזכיר כי מניות הגז עלו מתחילת שנה בשיעורים של כ-20% וההדלפות מחדרי המו"מ במהלך כל התקופה כבר חלחלו לשווי המניות. "בראיה קדימה, חשוב לזכור כי פיתוח שדה גז בסדר גודל של לווייתן במקביל לחתימת חוזי יצוא מהותיים ומורכבים בסביבת ביקושים מוגבלת טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים", כתבו בבית ההשקעות.

עיקרי ההחלטה: דלק תמכור את אחזקותיה - 31.25% - במאגר תמר תוך 6 שנים.  

בעוד המדינה מקווה כי החוזים הקיימים ייפתחו למו"מ בעוד 4 שנים במקביל לחיבור מאגר לוויתן לחוף ותתפתח תחרות אגרסיבית על הביקושים בשוק המקומי בבית ההשקעות IBI: במהלך 6 השנים המדוברות ינסו שותפויות דלק למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בשווי של המאגר ולמכור אותו כהשקעה מניבה ללא הסיכונים של היעדר ביקושים.

עיקרי ההחלטה: נובל תדלל את אחזקותיה בתמר ל-25% מ-36%.

בבית ההשקעות כותבים כי במקרה הרע נובל נמנעת מלקחת חלק אקטיבי בחתימת החוזים החדשים ונותנת לכוחות השוק לעשות את שלהם, ומעריכים בשורה התחתונה כי האינטרסים של נובל ישארו כמו היום - אינטרסים מהותיים של מפעיל הקידוח בשני המאגרים.

עיקרי ההחלטה: התקרה שתקבע למחיר הגז בחוזים החדשים תחושב כנגזרת של ממוצע המחירים בשוק ותהיה תקפה ל-6 שנים בלבד. בבית ההשקעות מעריכים במקרה הטוב כי הבשורה הגדולה בסעיף זה היא שאין התערבות ממשית במחירי הגז. מנגד, במידה ונראה עליית מחירי אנרגיה בעולם השותפויות לא יכלו ליהנות מהמגמה במשך 6 שנים. בשורה התחתונה ב-IBI מעריכים כי כי נראה עלייה של 7% במחיר הגז לשוק המקומי ב-4 השנים הקרובות ולאחר מכן ב-2019 נראה ירידה של כ-5% לרמה של 5 דולרים. 

עיקרי ההחלטה: דלק ונובל ימכרו את החזקותיהן במאגרים כריש ותנין תוך 14 חודשים.

בבית השקעות כותבים כי במקרה הרע נובל ודלק לא מצליחות להגיע להסכמות עם קונה בתוך 14 חודשים והמכירה עוברת לידי הנאמן. המחיר שייסגר יהיה נמוך בגלל מכירה בלו"ז צפוף. בשורה התחתונה, היכולת של שחקן חדש להשפיע על התחרות בשוק תהיה מוגבלת. בנוסף, נובל ודלק ימשיכו ליהנות מתמלוגי על ממאגרים אלו.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

עיקרי ההחלטה: בעוד 10 שנים, במידה ולא תתפתח תחרות יפתח מחדש הדיון על אפשרות של מכר בנפרד במאגר לוויתן.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ללא פיקוח מחירים כל המתווה לא שווה כלום לציבור (ל"ת)
    יתפתח אוליגופול 30/06/2015 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יופיטר 30/06/2015 18:22
    הגב לתגובה זו
    "בעל המכולת יכול להיות מרוצה מאפשרים לו למכור משקאות קלים בין 6 ל8" הופכים את חברות הגז לשכירי הממשלה. זהו רבותי קומוניזם. המחשבה הקומוניסטית השתלטה על כלכלת ישראל, אנחנו בדרך לתהום
  • 4.
    עוד יועמים חסרי הבנה בתחום...להתרחוק כמו מזר (ל"ת)
    זרזר 30/06/2015 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    IBI אני עדיין זוכר את ההמלצות ההזויות שלכם על הגז מהעבר (ל"ת)
    כולם גאונים בתיאוריה 30/06/2015 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 30/06/2015 17:31
    הגב לתגובה זו
    בין השורות מבין שתשובה יוותר ולקח את לוויתן כי יש שם הרבה מאוד נפט אז אני ממשיך לאסוף רציו אבנר כל הזמן
  • יופיטר 30/06/2015 18:23
    הגב לתגובה זו
    קומוניסטית?
  • 1.
    ZZZ 30/06/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
    שנתיים-שלוש. עלולה זו להיות משימה קשה לאתר שותפים אסטרטגים במציאות הנוכחית בכל הקשור ליצוא.
  • לא מדוייק מחירי הגז יעלו לשמיים בקרוב (ל"ת)
    קרשיבס 30/06/2015 17:59
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.