גואטה על הירידות בשווקים: "אני מציעה לכולם לנהוג בקור רוח"
"בנוגע למה שאנחנו רואים בימים האחרונים במסכי המסחר של שווקי ההון בעולם ובארץ. אני מציעה לכולם לנהוג בקור רוח", כך אמרה הבוקר (ג') יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בכנס התאגידים העשירי של הרשות שמתקיים במתחם לאגו בראשון לציון. לדבריה "הנתונים מראים באופן עקבי שבטווח הארוך השקעה יציבה ולא תזזיתית בשווקי ההון הציבוריים השתלמה". "שכולם ישלבו ידיים וינהגו באחריות" בנאום פתיחת הכנס אמרה גואטה כי בשנים הקרובות הרשות תפעל לעודד שוק הון ציבורי הוגן, תחרותי, ומבוסס טכנולוגיה, מתוך מטרה לפתח ולקדם את הכלכלה הישראלית. "אני מאמינה בלב שלם ששוק ההון הישראלי וגם הרשות כבר מספיק בוגרים ומספיק מנוסים כדי להבין שבעידן הנוכחי אם כל השחקנים בשוק ההון הציבורי ישלבו ידיים וינהגו בבגרות ובאחריות זה ישרת את טובת כולם", אמרה גואטה. אם לא תעשו תספורות, המשקיעים יישארו בנאומה שלחה גואטה הנחיות לכל השחקנים בשוק ההון, כאשר הפצירה בבעלי השליטה והמנהלים בשוק ההון להבין שאם הם לא "יספרו" את בעלי המניות מהציבור בחברות שלהם, מחר אותם בעלי מניות לא יאבדו אמון וימאסו בשוק ההון הציבורי הישראלי בכלל. לדבריה, אותם בעלי מניות יכולים בקלות להעביר את השקעותיהם לחברות זרות או לחברות ישראליות בבורסות מעבר לים, או לנכסים אחרים. "על שומרי הסף להבין שלא ניתן לעגל פינות - בדיוק מאותה סיבה", אמרה גואטה. "המוסדיים צריכים להתחיל להשתמש בכוח שבידיהם" מסר דומה שוגר למשקיעים המוסדיים אשר נדרשו להבין שהגיעה השעה להפגין אקטיביות, הגיעה השעה להשתמש בכוח שבידיהם כדי להשיא את ערך האחזקה שלהם באופן אופטימלי, ולטווח הארוך. "בידי המוסדיים הכוח להשפיע על זהות הדירקטורים ועל עיצוב שולחן הדירקטוריון ובכך לתרום לעצמאותו. אני סבורה שלהם שמור תפקיד ומשקל ייחודי באחריות המוטלת עליהם, בייחוד לאור הגידול המתמיד בהיקף הנכסים המנוהל על ידם", אמרה גואטה. "הבורסה צריכה להפסיק להיות פאסיבית" לדברי גואטה, "על הבורסה להבין - והיא אכן כבר הבינה - שכדי להיות זירת מסחר רלבנטית במאה ה-21 היא צריכה לשנות לחלוטין את התפיסה הפאסיבית שהנחתה אותה בעבר ובמשך שנים, ושהובילה לקיפאון בפעילותה". "הרשות כבר הבינה שהחוק מיושן. אולי נאמץ את המודל הבריטי" "וגם אנחנו ברשות צריכים להבין – וכבר הבנו - שגם המסגרת הרגולטורית וגם תפיסת ההפעלה של הרגולטור חייבות להיות מעודכנות בהתאם למתרחש בשטח. כי חוק שהתאים לפני 20 שנה עלול שלא להתאים למציאות היום. שוק ההון של היום אינו שוק ההון של אתמול, ובוודאי שלא שוק ההון של מחר", אמרה גואטה. לדברי גואטה, אין זה מתפקידה של תפקיד הרשות לקבוע איך יראה השוק ועלייה להימנע ככל האפשר ממעורבות יתר, בעניין זה הציעה גואטה מודל אפשרי לחיקוי: ה-Stewardship Code הבריטי, שהושק ב-2010 על רקע תהליכים של פיזור שליטה בשוק הבריטי והחל במקביל לגישה בה נקט הרגולטור הבריטי לעידוד דירקטוריונים עצמאיים עם רוב של דירקטורים בלתי תלויים. מדובר בקוד התנהגות ראויה המגדיר עקרונות להתנהגות אפקטיבית של משקיעים מוסדיים בבריטניה. מטרתו העיקרית היא להפוך את המשקיעים המוסדיים המנהלים כספי אחרים להיות פעילים בענייני החברות בהן הם משקיעים, ולטובת החוסכים. "באופן מפתיע, ובשונה מאצלנו – הקוד שהינו וולונטרי, מאומץ בבריטניה באופן כמעט גורף. לדעתי יש לשקול לאמץ גם בישראל קוד התנהגות כזה ובכוונתי לדון בכך עם הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, חברי ד"ר משה ברקת", אמרה גואטה. מבנה הבעלות על חברות ציבוריות משתנה הצעתה של גואטה לאימוץ המודל הבריטי, מגיעה על רקע תופעה שניתן לראות בשנים האחרונות בשוק ההון הישראלי של ריבוי חברות ללא שליטה. בעוד בסוף שנת 2010 כ-96% מהחברות הרשומות למסחר רק בתל אביב נשלטו על ידי בעלי שליטה, או קבוצות שליטה. הגרעין הממוצע של השליטה עמד אז על כ-65%. רק לחברה אחת מבין החברות שהרכיבו את מדד ת"א 100 באותה שנה הייתה בעלות מבוזרת. במצב הנוכחי, כ-90% מהחברות הרשומות למסחר רק בתל אביב נשלטות על ידי בעל שליטה, שמחזיק בממוצע 51% מההון, ובת"א 125 יש כבר 10 חברות עם בעלות מבוזרת. "מדובר בהתפתחות טבעית של שוק שמתבגר ומאבד את זהותו המשפחתית המקורית. בעולם כזה הציבור ישלוט בעתיד בחברות באופן עקיף, בעיקר באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את כספו. אבל, כידוע, לצד הסמכות והכח מגיעה גם האחריות. ואני מצפה, במצב החדש שנוצר, מכל הגורמים לנהוג באחריות", סיכמה גואטה.
- 7.ואת עוד מתפלאת שהבורסה פסיבית .שמחזורי המסחר ירדו . (ל"ת)25 אחוז מס .!!!!!!!! 26/12/2018 00:48הגב לתגובה זו
- 6.ותמיד הפסדתי .בארהב בדיוק ההפך . (ל"ת)השקעתי בבורסה המקומית 25/12/2018 12:50הגב לתגובה זו
- 5.אורי 25/12/2018 12:31הגב לתגובה זויש להניח שבמפולת האחרונה הפסידו המשקיעים בקופות הגמל את רווחיהם בשנתיים האחרונות - אם לא יותר. אני מכיר כמה וכמה חברים שבתי ההשקעות שכנעו אותם לא להוציא את הכסף מאותם טיעונים של גואטה. ןההפסדים הלכו וצמחו .
- 4.חזי 25/12/2018 12:04הגב לתגובה זואומרים משהו ועושים לפי האינטרס. לא מאמין להם בכלל. תראו שבשפל או בירידות החזקות הם יאמרו לכם לא לקנות כמו שהיה עם טבע שעלתה כ100% תוך כשנה מ4000 בנובמבר 2017...תעשו מה שאתם מבינים ואל תקשיבו ליועצים למיניהם.
- 3.ואף מילה אין על הורדת מס (ל"ת)מס שוק ההון 25/12/2018 11:56הגב לתגובה זו
- 2.די לאפליה אוכלת חינם 25/12/2018 11:16הגב לתגובה זולבטל לנשים את הנקודות זכות במס הכנסה לתת קצבאות חד הורי גם לגבר ולפטור אותו ממילואים חופשת לידה גם לגבר שווה בשווה לחייב נשים בשירות בצבא 3 שנים או לקצר גם לגברים לשנתיים
- 1.לרון 25/12/2018 10:22הגב לתגובה זוכדאי לבדוק קודם את הנעשה במדינות אותו מודל .לצורך הענין השוק הבריטי ממש לא מודל, הפוטסי עשה בחמש שנים תשואה מדהימה של 0% !!!!!!!!
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.98% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
