פרשנות בוול סטריט: מניות הטכנולוגיה בסכנת נפילה ויש גם הסבר לכך

עיתונאי ופרשן כלכלי של מרקטווטץ' מסביר למה סקטור הטכנולוגיה נמצא תחת איום - "השנה הזו היא שונה, המשקיעים דורשים תוצאות"
עוז מוכתר |

סקטור הטכנולוגיה ממשיך לרכז עניין רב בקרב פרשנים ואנליסטים מוול סטריט. בשנה שעברה, הסקטור הזה רתח וחלק מהשמות הגדולים בו המריאו וניצחו את ה-S&P500 שהוסיף מעל 30% בפערים גדולים. אבל, ג'ף ריבס, עיתונאי ופרשן כלכלי של מרקטווטץ' ומי שהיה העורך של הניו יורק טיימס כמעט 8 שנים, מאמין שהמצב השנה הוא אחר - המשקיעים דורשים תוצאות ומי שלא תעמוד בזה פשוט תאבד גובה.

אחרי זינוקים מרשימים מאוד ב-2013 של מייקרוסופט, גוגל, אמזון, יאהו ו-HP, והנפקות מוצלחות מאוד של טוויטר, Tableau ו-FireEye, חלק מהשמות הללו מתקשים להתרומם מתחילת 2014. תוסיפו לכך את הדוחות המאכזבים של חלק מענקיות הסקטור כמו גוגל ו-IBM ותבינו למה ריבס מודאג. הוא מחלק את ההסבר שלו ל-3 טיעונים מרכזיים:

הטיעון הראשון - ענקיות המחשוב עדיין סובלות

ריבס מתמקד במניות של אורקל (סימול: ORCL), סיסקו (סימול: CSCO) ו-IBM (סימול: IBM) שהפסידו לשוק בשנה שעברה וחלקן אפילו סיימו אותה באדום. הסיפור של החברות הללו ממשיך להסתבך לדבריו, כאשר מנכ"ל סיסקו הזהיר מפני תוצאות חלשות ב-2014 עקב ירידה במכירות בשווקים המתעוררים. גם הדוחות של IBM אכזבו בשבוע שעבר ונפלו מתחת לצפי ההכנסות.

החברות שמבוססות על מחשוב 'ענן' צוללות חזק כשהמשקיעים חוששים כי פשוט אין להם את המספרים שיתמכו בזינוקים שרשמו בעבר. בין המניות האלה ניתן למצוא את NetSuite (סימול: N) ו- WorkDay (סימול: WDAY) שצללו למעלה מ-20% ו-30% מתחילת השנה.

למרות הכל, ריבס משוכנע שהמניות של ענקיות המחשוב ירשמו התאוששות בשנה הבאה בעקבות השיפור במצבה של הכלכלה האמריקנית.

הטיעון השני - מניות האינטרנט בצרות

ריבס לא התרגש מהדוחות האחרונים של יאהו (סימול: YHOO), אשר הובילו לזינוק יומי של כמעט 7% בשבוע שעבר. למרות התוצאות החיוביות, חלק גדול מהן הגיע הודות לנתח של החברה בענקית הקמעונאות האינטרנטית מסין, עליבאבא. ההכנסות של יאהו מחיפושים עלו רק ב-5% וההכנסות ממודעות באתר עלו רק ב-2%.

גם ההכנסות מפרסום של גוגל (סימול: GOOG) (סימול: GOOGL), אכזבו. גוגל רשמה ירידה ברמת ה"מחיר לקליק" שהיא גובה מהמפרסמים ולמרות שנפח הפעילות שלה גדל, האנליסטים ממשיכים להיות מודאגים מירידה בהכנסות של ענקיות האינטרנט מפרסום.

הטיעון השלישי - ירידה במכירות של קמעונאיות האינטרנט

ריבס מביא את הדעיכה של מניית אמזון (סימול: AMZN) כדוגמא למגמה שמתרחשת במניות של קמעונאיות האינטרנט. אמזון צנחה כ-19% מתחילת השנה והתוצאות של החברה פספסו את תחזיות האנליסטים בינואר האחרון, למרות גידול חזק בהכנסות על רקע עונת החגים האחרונה.

גם התוצאות של איביי (סימול: EBAY), מדאיגות את ריבס. בגרף השנתי (12 החודשים האחרונים), איביי צבועה באדום למרות ראלי יפה של השוק. לפי ריבס, הסיבה לכך היא שלמרות שהרווחים המאוחדים של החברה גדלו על רקע צמיחה גלובלית וגידול בתשלומי המובייל באמצעות פיי-פאל, מכירות הליבה שלה גדלו רק ב-11% במעבר לשנה הפיסקלית של 2013 וההכנסה הנקייה עלתה רק ב-9%. לדבריו, קשה להצדיק את העלייה במחיר המניה עם תוצאות כאלה.

לדבריו, גם מניות נוספות בתחום הזה סובלות מתוצאות חלשות. מניית Home Away (סימול: AWAY) צללה 26% מאז שפרסמה תוצאות חלשות בפברואר האחרון. מניית Zulily (סימול: ZU) שהתחילה במומנטום ענק מאז שהונפקה איבדה כבר 35% בחודשיים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: istock

"החור השחור" שקיים כעת בשוקי הכסף בארה"ב

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר? 
עמית נעם טל |
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.  על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).  מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנה
בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית  (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד' ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים. התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.  "לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).  ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).