רוצה לדבר אנגלית ברמת שפת אם יחד עם הגלובליזציה והתעצמות ענף ההייטק בישראל גדל הצורך שלנו לתקשר עם לקוחות ועמיתים שאינם דוברי עברית. "רמת אנגלית שפת אם" הפכה להיות אחת מהדרישות השכיחות ביותר בקורות חיים ושליטה ללא מצרים בשפה מקנה לבעליה כרטיס כניסה לחברות הנחשבות ביותר במשק והזדמנות להתחרות על המשרות הנחשקות ביותר.  המטרה ברורה, אבל הדרך אליה פחות. השילוב של קפיטליזם ושפע של אמצעי תקשורת בזמינות גבוהה לכולם הובילו להצפה של מידע, דבר המקשה על האדם הממוצע להגיע למסקנה מה נדרש כדי לשפר את האנגלית שלנו באופן משמעותי. בכתבה הבאה אנסה לספק סקירה סבירה של מה שלא עובד בוודאות ולמה, לבחון את היתרונות והחסרונות של שיטות וגישות לימוד שונות, ולהציע אופציות יעילות שבאמת עובדות למי שמעוניין לקחת את האנגלית שלו לשלב הבא. תוכנית בריאה אני מניח שלפחות חלק מכם נתקל במשפטים הבאים ברשת כשהתחלתם להתעניין בלימודי אנגלית:

• "איך למדתי לדבר אנגלית שוטפת תוך 3 חודשים"
• "הישראלי שפיצח את הנוסחא: אנגלית שוטפת תוך 40 יום"
• "הסודות ללמידת אנגלית"
• "3 צעדים פשוטים לאנגלית שפת אם"

הניסיון מוכיח שאין נוסחאות פלא, אין "סודות" ושלוקח הרבה יותר מ-"3 צעדים" או "3 חודשים" כדי להגיע לאנגלית ברמת שפת אם. אנחנו בני האדם תמיד מעדיפים לקבל חדשות טובות, ומתפתים להאמין לטענות שווא שכל מטרתן לגרום לנו להוציא את הארנק ולשלם… הבעיה היא שכאשר התוצאה המיוחלת לא מגיעה, אנו מתאכזבים ולרוב מאשימים את עצמנו ואפילו מרימים ידיים, וזה הדבר האחרון שאתם רוצים שיקרה.  לפי מחקרים רבים שנעשו בתחום למידת שפה שניה, לאדם הממוצע לוקח בין 570-1100 שעות תרגול כדי להגיע מרמת מתחילים עד לרמת מתקדמים. אלו מבינינו שסיימו 5 יחידות בתיכון לרוב נמצאים ברמת בינוני תחתון או במקרה הטוב ברמת בינוני. אלו שסיימו מבחן אמי"ר או פסיכומטרי ונותרה להם רמה אחת להשלים או קיבלו פטור נמצאים לרוב ברמת בינוני או בינוני עליון, מיעוט מבוטל נמצא ברמת מתקדמים. במקום להאמין במעשיות, נוסחאות או סודות, ודאו שאתם יודעים:

1. מה הרמה שלכם בתחילת תהליך הלמידה, כולל החוזקות והחולשות בכל מיומנות
2. כמה השקעה נדרשת מכם קדימה כדי להגיע למטרה הסופית
3. כיצד לעשות זאת באופן היעיל ביותר במסגרת המשאבים שעומדים לרשותכם

ייעוץ מגורם מקצועי המתמחה בלימוד אנגלית יכול לחסוך לכם זמן ומאמץ רבים. האם כל סוגי הידע נבראו שווים מבחינה טכנית, למידת שפה מתבצעת ב-3 מישורי תרגול באופן סימולטני ומחזורי: א) התוודעות לפריטים השונים המרכיבים את השפה: אוצר מילים, ביטויים שימושיים ודקדוק. ידע בתחום זה נחשב "ידע פאסיבי" כלומר היכולת להבין קטע קריאה כלשהו או כאשר מישהו מדבר באנגלית. (זו היא מרבית התרגול הנדרש בכל הרמות ויכול להיעשות באופן עצמאי לגמרי וללא עזרת מורה).  ב) זיהוי או למידה מפורשת של תבניות שחוזרות על עצמן בקרב פריטים אלו. לדוגמא התלמיד יכול לזהות אחרי זמן מה שצמד האותיות הסופיות -ly לרוב מתאר כיצד אנו עושים משהו. (run quickly, drive slowly, sit patiently).    ג) בניית משפטים חדשים בעל פה או בכתב (שאליהם לא נחשף התלמיד קודם לכן) בעזרת התבנית החדשה וקבלת פידבק מגורם מומחה אם הדבר נעשה כהלכה. במקרה של למידת שפת האם שלנו, הגורם המומחה הוא ההורים או האחים, במקרה של שפה שניה הגורם המומחה הוא לרוב מורה לאנגלית. המשילה בתבניות החדשות נחשבת "ידע אקטיבי". תהליך זה לעולם לא משתנה וחוזר חלילה מהרמה הנמוכה ביותר ועד לרמה הגבוהה ביותר. מה שמשתנה הוא המינון של כל אחד מסוגי התרגול. ככל שרמת התלמיד גבוהה יותר, כך ישנו צורך גדול יותר בשימוש אקטיבי בתבניות שספג וקבלת משוב מגורם מומחה. כישראלים יש לנו הזדמנויות רבות לרכוש ידע פאסיבי באמצעות קריאה והקשבה אך מעט מאוד הזדמנויות להשתמש בתבניות החדשות שנחשפנו אליהן בשיחה ולפתח ידע אקטיבי. קורס אנגלית מדוברת שנעשה בשיעורים פרטיים או בקבוצות הוא דרך נהדרת להשתמש בידע הפאסיבי שצברתם ולקבל משוב מגורם מומחה. אם לא מתאפשר לכם להיעזר במוסד לימודי או מורה מסיבה כזו או אחרת, דרך טובה לקבל "משוב" היא להשוות את הדרך בה אתם משתמשים בתבנית החדשה שלמדתם לדרך בה משתמשים בה דוברי אנגלית שפת אם. זאת תוכלו לעשות באמצעות הקשבה לשירים באנגלית, קריאת כתבות או ספרים באנגלית, צפיה בסדרות טלוויזיה וסרטים תוך כדי תשומת לב רבה לדרך שבה משתמשים באנגלית במבנים שאתם רוצים לתרגל. למידה של דקדוק בהקשר זה מאוד יכולה להועיל, מאחר ותוכלו לזהות את המבנים הדקדוקיים השונים באותם תכנים והחוקיות שמושלת בהם. זהו תהליך מעייף אך יעיל מאוד. דרך יעילה נוספת היא לנהל שיחות עם חברים, משפחה או אנשים ברשת שהינם דוברי אנגלית שפת אם, ולבקש מהם משוב בעל פה.   אינטנסיביות לאורך זמן זה הוא העיקרון החשוב ביותר שיש להקפיד עליו. כדי להגיע לשיפור משמעותי ברמת האנגלית שלכם, תצטרכו להקדיש זמן ומאמץ רבים בתדירות גבוהה ולטווח ארוך. כדי לעלות רמה או יותר מומלץ לתרגל בין שעה-שלוש שעות ביום במשך מינימום של חצי שנה. אין זה אומר שנגזר עליכם להוציא עשרות אלפי שקלים על קורסי אנגלית כדי להגיע למטרה שלכם, ממש לא. רוב התרגול הנחוץ נעשה בצורת היחשפות אינטנסיבית לשפה דרך טקסטים ושמע. דוגמאות לתכנים :

• שירים באנגלית
• סיפורים באנגלית
• כתבות באנגלית
• פודקסטים
• סדרות, תוכניות וסרטים באנגלית
• ספרים באנגלית
• ספרוני קריאה מותאמי רמה
• חשוב שהתוכן שאתם נחשפים יעניין אתכם, ותרצו לקרוא או להקשיב לו, כך תוכלו להתמיד בתהליך בתדירות גבוהה ולאורך זמן.
•  חשוב שהתכנים יהיו מותאמים לרמתכם על מנת שתוכלו להפיק מהם ערך והם לא יעייפו אתכם, כלל אצבע שיש להקפיד עליו: לפחות 85% מהתוכן צריך להיות מובן לכם. 
• חשוב לתרגם מילים וביטויים שימושיים לא מובנים ולהקשיב או לקרוא שוב עד שמבינים את כל הקטע
• תמיד עדיף שיהיה שמע שמלווה את הטקסטים אליהם אתם נחשפים, דבר זה חשוב במיוחד עד רמת בינוני.

מי שמבטיח לכם שמקורס או שיעורים פרטיים של 3 או 6 חודשים פעם או פעמיים בשבוע תגיעו לשינוי משמעותי ביכולת שלכם, מטעה אתכם. קורס שכזה יכול מאוד להועיל, מאחר וניתנת לכם ההזדמנות להשתמש בידע חדש שאתם לומדים ולקבל משוב בזמן אמת ממורה, אבל בפניי עצמו איננו מספיק.   המימד החברתי אם תבחנו מדוע אתם קוראים את הכתבה הזו ומתעניינים בלימודי אנגלית מלכתחילה, תגלו שזה מפניי שאתם רוצים להשתוות לאדם מסוים או קבוצת אנשים מסוימת, מבחינת רמת האנגלית שלהם. באופן טיפוסי אותו אדם או קבוצת אנשים היא דלת למשאבים בהם אתם מעוניינים. כאשר אנחנו רוצים לשפר את האנגלית למטרת עבודה זה מפניי שהלקוחות או העמיתים שלנו דוברים אנגלית בסטנדרט מסוים שעלינו לעמוד בו כדי לתקשר איתם. כשאנחנו רוצים לשפר את האנגלית "סתם בשביל עצמנו" זה כי החברים או בני המשפחה שלנו דוברים אנגלית ברמה גבוהה משלנו. אנגלית לאקדמיה? הסטנדרט של הפרופסורים או המרצים או כותבי המחקרים. ודאו שיש לכם אנשים איתם אתם מתחרים, אידיאל כלשהו שאליו אתם שואפים או חברים בעלי אותה מטרה כמו שלכם של שיפור אנגלית. זו דרך מעולה לשמור על מוטיבציה גבוהה לאורך זמן. אם לא תהיה לכם סיבה מהותית וממשית ללמוד, יהיה לכם קשה להתמיד לאורך זמן ולשמור על רמת תרגול אינטנסיבית. דקדוק, אוצר מילים, ביטויים שימושיים וכל מה שביניהם לבנות מערכי שיעור סביב דקדוק הוא הדבר הפשוט והטבעי ביותר עבור מוסד לימודי. העובדה שהמורה יכול ללמד חוקים מסוימים ואז לתת לתלמידים לבצע תרגילים של השלמת משפטים וכדומה כדי לבחון את ההבנה שלהם עושה את הוראת הדקדוק לדבר פופולרי מאוד בבתי הספר, הציבוריים והפרטיים כאחד. בפועל, ללמד דקדוק זה לא תמיד הרעיון הכי טוב ולפעמים זה רעיון רע מאוד. מחקרים שנעשו בנושא מצאו שרוב טעויות הדקדוק שתלמידים עושים ברמת מתחילים, אלמנטרי ובינוני תחתון נעלמות מעצמן ככל שהתלמיד נחשף לשפה בתדירות גבוהה יותר ושאין צורך לנסות ללמד דברים מסוימים באופן מפורש. מעבר לכך, הציפייה מתלמיד שמתקשה להבין מילים וביטויים שימושיים בסיסיים בשפה להבין את ההבדל בין ההווה הפשוט, ההווה הממושך וההווה המושלם מסבה סבל רב לתלמיד. זו הסיבה המרכזית שרבים מאיתנו שונאים דקדוק, פשוט לימדו אותנו אותו בשלב מוקדם מדי. עקרונית ככל שהרמה של התלמיד גבוהה יותר, כך לימוד של דקדוק הוא בעל ערך גבוה יותר ומניב יותר תוצאות. תלמידים ברמת בינוני / בינוני עליון / ומתקדמים שכבר שולטים במידה סבירה בתבניות השפה הלקסיקליות (אוצר מילים, וביטויים שימושיים) יבחינו בשינויים משמעותיים ביכולת שלהם לנהל שיחה בשטף ובבטחון אם ישפרו את הידע והמיומנות שלהם בדקדוק. אין זה אומר שאין ערך בלימוד דקדוק ברמות נמוכות יותר, המינון של למידת הדקדוק צריך להיות מועט ברמות מתחילים\אלמנטרי\בינוני תחתון ומאוד מדורג ובסיסי. במקום זאת, יש להתמקד בלמידה אינטנסיבית של אוצר מילים וביטויים שימושיים חדשים ובאיזה הקשרים להשתמש בהם. אחד ההבדלים הגדולים ביותר בין דוברי אנגלית שפת אם לבין דוברי אנגלית כשפה שניה, הוא ההיכרות שלהם עם התבניות הלקסיקליות שמרכיבות את השפה והמיומנות בשימוש בהן. האמריקאי או הבריטי ישתמשו בדקדוק נכון במרבית המקרים, פשוט מפניי שהם מכירים ביטוי כזה או אחר כיחידה בפניי עצמה ומה ההקשרים הנכונים להשתמש בה, לא מפניי שהם מכירים את החוק הדקדוקי שמושל באותו ביטוי. למעשה, פעמים רבות כשאנחנו חושבים שהדקדוק שלנו לוקה בחסר, דווקא הידע והמיומנות שלנו בשימוש בביטויים שימושיים לוקה בחסר.   נקודה אחרונה: בעוד שזה נכון שכדי לשפר את שטף הדיבור והבטחון שלנו עלינו לתרגל שיחות ככל האפשר, אבל זה בפניי עצמו איננו מספיק. כל "חור" שיהיה לכם בתחום של מילים שאינכם יודעים, ביטויים שימושיים לא מוכרים או מבנה דקדוקי שאינכם בטוחים כיצד להשתמש בו, יגרמו לכם להיתקע, ויפגעו בביטחון ובשטף הדיבור בשפה. לכן יש לשלב בין תרגול של שיחות / כתיבה באנגלית לבין הרחבת הידע של אוצר המילים, הביטויים השימושיים והדקדוק על מנת להגיע לתוצאה אופטימלית.  הגורם המנחה / שיטות לימוד / תכנים אם תדבקו בעקרונות שנמנו עד עתה ותשתמשו בכלים השונים שהוזכרו, תוכלו לשפר את האנגלית באופן משמעותי, גם בלי להוציא שקל. עם זאת, הדרכה מגורם מקצועי שידע להנחות אתכם ולספק עבורכם מסגרת עבודה מסודרת, תכנים איכותיים שיאפשרו לכם לתרגל את האנגלית באופן עצמאי ומורים מקצועיים מהם תוכלו לקבל משוב, יכולים לעשות את ההבדל לעיתים בין הצלחה וכישלון. דבר זה נכון במיוחד כאשר אנחנו מנסים ללמוד שפה שניה בשלב מאוחר יותר בחיינו, ולא בילדות. ודאו שיש לכם מספיק חומר לתרגול האנגלית באופן עצמאי ושהוא מעניין אתכם, שהמורה מנוסה ומסור עם הצלחה מוכחת עם תלמידים רבים וכמובן שהעלות הכלכלית תהיה סבירה באופן שיאפשר לכם ללמוד לאורך זמן. כותב המאמר הוא אסף רונן, המנהל והבעלים של ברייט אינגליש לימודי אנגלית. מורה בעל ניסיון של מעל ל-20 שנה בהוראת אנגלית.