דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי

משכנתא בתחפושת - מבצעי ה-80/20 כוללים משכנתא ואתם אפילו לא יודעים

הבנקים העניקו בחודש שעבר משכנתאות ב-8 מיליארד שקל, העלייה תימשך גם בדצמבר
אביחי טדסה | (15)
נושאים בכתבה מבצעי 80/20 משכנתא

היקף המשכנתאות החדשות שמעניקים הבנקים ממשיך לגדול: בנובמבר 2024 נרשמה עלייה של כ-15% לעומת החודש הקודם, עם הלוואות חדשות בסך 8 מיליארד שקל, ועלייה משמעותית של 45% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. כך עולה מנתוני בנק ישראל.

מתחילת השנה עמד היקף המשכנתאות שהעניקו הבנקים על 74.9 מיליארד שקל – גידול של 22.5% בהשוואה לשנה הקודמת. העלייה נובעת בעיקר מההתאוששות בפעילות שוק הדיור במקביל לעליות מחירים וגידול בכמות העסקאות. אך לא פחות חשוב מכך היא נובעת מהשקת מבצעי מימון שמאפשרים רכישת דירות בהון עצמי נמוך. המבצעים הללו, דוגמת ה-80-20 ו-90-10, מאפשרים לקונה לבצע תשלום בשיעור קטן בעת החתימה ושיעור גדול משווי הדירה בסיום. אבל זה לא באמת כך.

בפועל, מדובר על לקיחת משכנתא כבר בעת החתימה, רק שהקבלן אחראי על הריבית וההחזרים. אתם בעלי המשכנתא, אבל אתם לא משלמים ולכן משווקים את זה כ-80-20 וכדומה. בפועל יש לכם התחייבות!

גם אם לא תרצו את הדירה בהמשך, יש לכם התחייבות שהיא גדולה והיא תצוץ כאשר תצטרכו להשלים את התמורה ולקבל את הדירה. אז כנראה שיגידו לכם במועד הזה -  "אוקיי, אל תקנו, אבל תחזירו את המשכנתא". אתם עקרונית יכולים לחזור לקבלן כי התמורה הזו נמסרה לו, אבל כל קבלן והפרטים הקטנים בהסכם. אנחנו לא באמת יודעים עד כמה הציבור מוגן. 

אולי הקבלן יסכים אבל בתנאי שתחזירו לו את הריבית - ככה לפחות הבנו ממספר קבלנים. ובכלל, איך תוכלו לבטל אחרי ששילמתם מכיסכם 20% ויש משכנתא על שמכם כנראה בסדר גודל של 20%-30%. במילים אחרות, מאוד ייתכן שאתם תהיו בסוג של הפרה ואז תצטרכו לשלם קנסות, וסכומים מאוד גדולים כדי לבטל את העסקה. זה נכון גם לעסקאות של 10-90. 

מי שחושב שהוא קונה אופציה ולא מסתכן, צריך לוודא שהוא לא חותם על משכנתא שהיא בעצם מעבר כספים מהבנק לקבלן שכאמור מממן אותה בינתיים. העטיפה שמוצגת לכם היא שאין לכם מימון וזה נכון ושאתם משלמים רק 10% או 20% וזה גם נכון, אבל שכחו להסביר לכם שלקחתם משכנתא גדולה.

 

אתם - הרוכשים - נכנסים לעסקה מסוכנת כשמציעים לכם את ה-80-20. בסביבה של ריביות גבוהות, גם הקבלנים עלולים לקרוס אם המבצעים האלה לא יבשילו  וגם בסופו של של יום אתם חתומים על המשכנתא וצריכים להחזיר אותה. בשלב מסוים ה-20% הופך להרבה יותר גדול. אם תחליטו בסוף לרכוש, זה מצוין, אבל אם לא אתם עומדים להפסיד הרבה כסף, זה לא באמת אופציה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

גידול בהלוואות בלון

כך או אחרת, אחת התופעות הבולטות בשוק המשכנתאות היא העלייה במתן הלוואות "בלון", שמשמעותן דחיית תשלומים בתחילת חיי ההלוואה לסוף התקופה. אלו ההלוואות הפופולאריות גם במבצעי הקבלנים. בנובמבר הסתכם היקף הלוואות אלו ב-1.4 מיליארד שקל – עלייה של 27% לעומת החודש הקודם. הלוואות מסוג זה היוו 17% מסך המשכנתאות החדשות שניתנו. גם ההלוואות הלוו מסכנת את הרוכשים הפוטנציאלים, שלא תמיד עומדים בהלוואה או במילים אחרות - לעתים הבלון עלול להתפוצץ.

הלוואת בלון, שנקראת גם "הלוואת בולט", היא הלוואה שבמסגרתה משלמים רק את הריבית. כשהקבלן אומר לכם שהוא מעניק לכם הלוואה, הכוונה היא בדיוק לדרך בה היא מתקבלת. זוהי למעשה עסקת "קומבינה" עם הבנק. הקבלן מקבל את הכסף, והבנק מחייב אתכם לחתום על תצהיר שאמור שתוך שנתיים עד שלוש תחזירו את הכסף, גם אם הבנייה לא הושלמה. זוהי למעשה משכנתא בתיווך הקבלן, שמסבסד לכם את הריבית.

ההלוואות הללו הלכו וצברו תאוצה בתקופה האחרונה, עת יצאו הקבלנים במבצעים מרחיקי לכת ובהטבות מימון שנועדו לסייע לרוכשים, וגם לעצמם, להגדיל את הביקוש לדירות ובכך גם לשפר את הסיכויים לעבור את שלב "דוח אפס" - אותו שלב שבו הבנק בוחן את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט שלהם. 

לאחרונה התעבר בנק ישראל, באמצעות הנחיה לבנקים המסחריים לערוך חיתום ובדיקה מקיפה לכל לקוח, כדי לוודא שאין כאן סיכון. הוא רוצה לדעת דרך החיתום שלרוכש יש מספיק כסף כדי להחזיר את החוב. עד לא מזמן, הבנקים לא שאלו שאלות. היזם התערב, הוא נטל את ההלוואה עבורכם והבדיקה הייתה בסיסית בלבד - בעיקר אם אתם משקיעים שזו לא הדירה הראשונה שלכם ויש לכם תלוש שכר. כעת, הבנק המרכזי הנחה לנהל את הסיכונים בצורה מושכלת. הבנקים ידרשו לייצר "מפתחות" שבאמצעות ייקבע האם הרוכשים יעמדו בהלוואה ואם לא - לא תהיה עסקה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דן 14/12/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
    הארת לי נקודה שלא חשבתי עליה
  • 9.
    ייז 12/12/2024 15:36
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים חייבים למכור בהפסד אבל הם מעדיפים לראות את המדינה קורסת לפני
  • לל 16/12/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
    אל תדאג הם הראשונים שיקרסו. אחר כך הבנקים
  • 8.
    ישראל ישראלי 12/12/2024 12:08
    הגב לתגובה זו
    מטורף מה שקורה בישראל!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 7.
    יהודה 12/12/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    נא לדייק שמדובר רק על עסקאות 20/80 שכוללות "הלוואת קבלן" לא כל עסקאות ה20/80 הנן כאלה
  • 6.
    יש מחסור וביקוש כבוש. צעירים יושבים על הגדר יחזרו בקרוב (ל"ת)
    מתווך 11/12/2024 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ייז 11/12/2024 17:27
    הגב לתגובה זו
    בכל שלטי חוצות מפורסם 20/80 כבר כמה שנים
  • 4.
    שורט על אג"ח מגובה משכנתאות (ל"ת)
    שי 11/12/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
  • דה ביג שורט הא... (ל"ת)
    דד 16/12/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה הולך להתפוצץ לבנקים בפנים (ל"ת)
    כלכלן 11/12/2024 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 11/12/2024 15:31
    הגב לתגובה זו
    הכל נעשה כדי לשמור את הבלון ואת הניפוח , אין כח קניה לקנות כ"כ הרבה דירות ולמשקיעים מליארדרים יש חלופות הרבה יותר טובות מדירות להשקה שהתשואה עליהם סביב 2% שמשכללים את הטיפול בדיירים וחודשים ריקים פה ושם
  • ערן הראל 11/12/2024 18:17
    הגב לתגובה זו
    הסיבה היא פשוטה - מיליוני דולרים שנכנסים להייטק ואין להייטקיסטים מה לעשות איתם. אז קונים דירות. כל אחד מרביץ סכומים על באר שבע, ואם לא על באר שבע אז על מקומות אחרים. תוסיף לזה קצב ילודה שאין לו אח ורע בעולם המערבי ותקבל את זה שאין שום סיבה שהמחירים ירדו. אין דירות שעומדות ריקות ואף אחד לא קונה אותן. המצב היחידי שיכול להביא לירידה זה הפסקה בגידול ההייטק וצמצום של החברות הבינלאומיות כאן. אז נראה מה זה משבר אמיתי. דירות בתל אביב של 8 מיליון נמכרות בתוך שבוע. אתם באמת לא מבינים איזה טרלול הולך כאן
  • חכם בלילה 13/12/2024 08:44
    לא דירות בירוחם עם שוכרים שיגידו לך התפוצץ לי הדוד כשאתה באמצע העלאת פרודקשן סנופי עשה השנה למעלה מ30 אחוז תשואה כמה הדירה המסכנה שלך עשתה? 2%?
  • מיכה 11/12/2024 17:00
    הגב לתגובה זו
    באזורי הביקוש אין דבר כזה חודשים ריקים,יש תפוסה מלאה. העיקר שיהיה לך דיירים נורמליים ושלא תצטרך להסתבך איתם על פעוטות.
  • 1.
    יורם 11/12/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
    את הבנקים להענקת הלוואת בלון. הלווה מבנק משכנתאות לכל מטרה תמורת הערת אזהרה נקראת משכנתה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

צוות מקצועי במשרד האוצר ממליץ להחזיר מס רכוש שנתי על קרקעות שלא נבנו, יותר מ-25 שנה אחרי שבוטל. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"צורך פיסקאלי ארוך טווח", על רקע הוצאות המלחמה והעומס התקציבי. לפי ההערכות, המס עשוי להכניס לקופת המדינה עד 12 מיליארד שקל בשנה

עוזי גרסטמן |

אחרי שנים שבהן מס הרכוש נחשב פרק סגור, משרד האוצר מחזיר אותו לשולחן. דו"ח של הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, שפורסם בימים אלה, קובע כי קיימת הצדקה כלכלית, תקציבית ואף משפטית להחזיר מס שנתי על קרקעות שאינן בנויות. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, והוא פעל מכוח החלטת ממשלה מפברואר 2024.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.