דירה להשכרה
צילום: TLV2GO

הדילמה של משכירי הדירות - להעלות או לא להעלות את שכר הדירה?

העלאה מעל תקרת הפטור שמסתכמת ב-5,200 וצפויה לעלות ל-5,500 שקל, תחייב בדיווח ובמיסוי; משכירים מעדיפים שלא להעלות את שכר הדירה, זה נכון גם כלכלית - הנה החישוב
עמית בר | (17)

"אני משכיר דירה ומקבל 5,100 שקל בחודש. השוכרים עוזבים וקיבלתי הצעות ל-5,800 שקל, אבל אמרו לי שלא משתלם לי להשכיר במחיר הזה כי יש מיסוי, זה נכון?" שאלות מסוג זה קיבלנו אחרי הכתבה - צרות של עשירים - משכירי הדירות יצטרכו לדווח ולשלם מס בעקבות עלייה בשכר הדירה. התשובה לא טריוויאלית ותלויה בהכנסות נוספות לצרכי מס ובהוצאות ספציפיות על הדירה ובהגדרה מול רשויות המס. אבל, בהחלט ייתכן מצב שלא יהיה כדאי להעלות את שכר הדירה מעבר לתקרת הרף. 

המס על שכר הדירה פטור עד לתקרה חודשית של 5,200 שקל כשהתקרה צפויה לעלות בתחילת שנה הבאה לאזור 5,500 שקל (צמודה למדד). מעל התקרה יש מס (חישוב מעט מסובך - כבר נדגים). אפשרות אחרת היא לשלם מס של 10% החל מהשקל הראשון, רוב המשכירים כמובן לא נמצאים במסלול הזה, אלא אם יש להם מספר דירות. 

נניח לצורך הפשטות שהרף בתחילת שנה הבאה אכן יהיה בדיוק 5,500 שקל. ונניח שהשאלה שהופנתה מתייחסת לשכר דירה בשנה הבאה. כלומר שכר הדירה הוא 5,800 - 300 שקל מעל תקרת הפטור. במצב כזה, יש חבות מס.

חבות המס היא על פי החישוב הבא: מפחיתים את הסכום העודף (300 השקלים) מהתקרה (5,500 שקל) כדי למצוא את הרף החדש הפטור ממס - 5,200 שקל שקל (בפועל זה מעין הפחתה כפולה של החריגה). חישוב קצת עקום, אבל המטרה שלו ברורה - לנסות ל"להעניש" את המשכירים שמעלים מעבר לרף וככל שהם גבוה יותר מהרף כך הם נענשים יותר.

במקרה שלנו - הרף החדש הוא 5,200 שקל והחבות במס היא על 600 שקלים. על 600 שקלים יש מס לפי המדרגות של הנישום. אם הוא במדרגה של 30% זה יהיה 180 שקל בחודש, אם הוא במדרגה גבוה זה יהיה כמעט 300 שקל. 

כפי שניתן להבין, לא ברור לגמרי אם כלכלית כדאי לקבל שכר דירה של 5,800 על פני שכר דירה של 5,500 שקל - יש מצב שהמשכיר בעצם יקבל 300 שקל יותר מהשוכרים, אבל יעביר אותם למס הכנסה ובדרך גם יצטרך לדווח לרשויות המס. גם אם מדובר ברווח לכאורה, נראה שרוב המשכירים באם מדובר ברווח של 100-200 שקלים בחודש יימנעו מלהעלות מעבר לרף. הציבור לא רוצה להיות בקבוצת המדווחים למס הכנסה.

ציבור אחר, אגב, פשוט לא ידווח, אבל זה עלול להיות ממש לא משתלם - גם לא ישנים בלילה, וגם סיכוי טוב שבסוף מס הכנסה עולה על הלא מדווחים ולא משלמים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אז מה לעשות?

מה שברור שאם במקרה של השאלה היה מדובר ב-100-200 שקל מעל לרף, לא היה מקום להעלות את שכר הדירה למעל הרף - המשכיר היה צריך להשאיר-לקבע אותו בסכום הרף-פטור. ככל שהסכום גבוה יותר, כך גם הפיתוי גדל בעיקר בזכות האפשרות השנייה לתשלום מס.  

קיימת כאמור אפשרות לשלם 10% החל מהשקל הראשון. ננתח את המקרה שבשאלה - שכר דירה של 5,8000 שקל, גורר מס 580 שקל. ברור שזה לא משתלם.

במצב כזה ובהינתן שהמשכיר לא היה צריך לדווח ולשלם לפני העלאת שכר הדירה - הוא בעצם משלם 580 שקל וההכנסה נטו שלו משכירות היא 5,220 שקל - 5,800 שקל פחות 580 שקל. כלומר, אם הוא היה מעלה את שכר הדירה עד לתקרת הפטור - 5,500 שקל הוא היה מרוויח יותר. לכאורה אבסורד, 

אבל, אם לצורך הדוגמה שכר הדירה היה 12,000 שקל, אזי במסלול הראשון, כל ה-12,000 חייבם במס וזה יכול להגיע למיסוי של 6,000 שקל. במסלול של ה-10% זה רק 1,200 שקל - משתלם יותר.  

מסקנה: סיכוי טוב שדירות ששכר הדירה הריאלי עליהן הוא קצת מעל הרף - נניח עד 5.8-6 אלף שקל, יושכרו בסכום התקרה. ככה המשכירים לא ידווחו ולא ישלמו מס. זה עשוי לעזור לשוכרים, אבל בשוק השכירות הלוהט נראה שזה עניין זמני. שכר הדירה מזנק ואפילו משתולל בחודשים האחרונים והמשכירים עשויים לדלג גם על "אזור האדישות"  של ה-5.8-6 אלף שקל. אם יש להם סיכוי לקבל גם 6.5 אלף שקל על הדירה, אז כבר אין התלבטות - מעלים מחירים. ותתפלאו במקרים רבים זה המצב - דירות במרכז הארץ שהושכרו ב-5, מושכרות עכשיו בחידושים במעל 6 אלף שקל.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נמאס 26/10/2022 10:18
    הגב לתגובה זו
    נמאס לנו מספיק עם ההעלאות!!! בסוף כולנו נקרוס!!!
  • 12.
    yyinon 25/10/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    אומנם מדווחים, אך גם ניתן לקזז הוצאות שונות בגין הנכס... בסוף זה יכול להשתלם
  • 11.
    דילמת האנסים 25/10/2022 11:55
    הגב לתגובה זו
    יש פה אנשים מאוד חולים.
  • 10.
    תקשיבו ל 3 (ל"ת)
    אזרח 25/10/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שם 25/10/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו הוא יהיה אפילו יותר עשיר
  • 8.
    מוטי 24/10/2022 22:52
    הגב לתגובה זו
    צעד כזה יגרור להעלאת מחירי השכירות וגלגול המס על מי שישכור את הדירה, בסוף מי שמשכיר חעשה ככה שבנטו יקבל כמו שרצה מלכתחילה, לדעתי שה רק יגרור עליית מחירי דיור
  • 7.
    עוז 24/10/2022 12:26
    הגב לתגובה זו
    האם זה מה שהמשכירים יעשו? נקווה שלא, אבל בסביבה של ריבית עולה (=יותר משכירים ופחות רצים לקנות) זה עלול להיות המצב
  • 6.
    קשקש 24/10/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
    עלות דירה של 3 חד' בצפון ת"א 4-6 מיליון ש"ח מה יחשב תשואה סבירה 3% ? אז בכמה להשכיר ? 120.000 -180.000 שנתי ? יש כאלה שוכרים בשוק ?
  • 5.
    במיסוי לפי מס שולי, ניתן לקזז הוצאות, וזה לא מוזכר. (ל"ת)
    דני 24/10/2022 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כתבה חשוב, תודה (ל"ת)
    מאיר 24/10/2022 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סמי 24/10/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהעלתה את שכ"ד פשוט נכנסתם לצרה ממנה קשה לצאת. דיווחתם- נרשמתם כחוק. אם שכ"ד ירד לא תצאו מהרישום.להתעסק עם הנושא זו טרחה קשה.
  • 2.
    עמירם זקין 24/10/2022 09:10
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מענינת אבל רצופה אי דיוקים שעלולים לבלבל את הקורא הממוצע (שאינו מתמצא בדקויות השונות של חוקי המס וחישובי המס. טוב היה אילו הכתבה הייתה עוברת היגוי של מקצוען.
  • 1.
    גל 24/10/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    למה בשוק ההון אין פטור על רווחים של 5500 בחודש כמו על דירות אולי יבטלו את הפטור מס על שכר דירה ויצננו קצת את שוק הדיור? רבים נהיו חזירים על חשבון השוכרים המסכנים.
  • פנסיונר עצמאי 27/10/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
    ולא רוצים למסות את הפנסיה של אנשים שעבדו והקימו את המדינה הזו. לא כולם קפיטליסטים חזירים, פשוט אין אפיק שפוי אחר לעצמאיים.
  • בשוק ההון אין הוצאות, נזקים והתעסקות עם הנכס? (ל"ת)
    למה 24/10/2022 10:42
    הגב לתגובה זו
  • ככה. (ל"ת)
    יש ר א לי 24/10/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
  • כי שוק ההון מניע את הכלכלה ושוק השכרת הדירות לא. (ל"ת)
    שמואל א 24/10/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.