דירה להשכרה
צילום: TLV2GO

הדילמה של משכירי הדירות - להעלות או לא להעלות את שכר הדירה?

העלאה מעל תקרת הפטור שמסתכמת ב-5,200 וצפויה לעלות ל-5,500 שקל, תחייב בדיווח ובמיסוי; משכירים מעדיפים שלא להעלות את שכר הדירה, זה נכון גם כלכלית - הנה החישוב
עמית בר | (17)

"אני משכיר דירה ומקבל 5,100 שקל בחודש. השוכרים עוזבים וקיבלתי הצעות ל-5,800 שקל, אבל אמרו לי שלא משתלם לי להשכיר במחיר הזה כי יש מיסוי, זה נכון?" שאלות מסוג זה קיבלנו אחרי הכתבה - צרות של עשירים - משכירי הדירות יצטרכו לדווח ולשלם מס בעקבות עלייה בשכר הדירה. התשובה לא טריוויאלית ותלויה בהכנסות נוספות לצרכי מס ובהוצאות ספציפיות על הדירה ובהגדרה מול רשויות המס. אבל, בהחלט ייתכן מצב שלא יהיה כדאי להעלות את שכר הדירה מעבר לתקרת הרף. 

המס על שכר הדירה פטור עד לתקרה חודשית של 5,200 שקל כשהתקרה צפויה לעלות בתחילת שנה הבאה לאזור 5,500 שקל (צמודה למדד). מעל התקרה יש מס (חישוב מעט מסובך - כבר נדגים). אפשרות אחרת היא לשלם מס של 10% החל מהשקל הראשון, רוב המשכירים כמובן לא נמצאים במסלול הזה, אלא אם יש להם מספר דירות. 

נניח לצורך הפשטות שהרף בתחילת שנה הבאה אכן יהיה בדיוק 5,500 שקל. ונניח שהשאלה שהופנתה מתייחסת לשכר דירה בשנה הבאה. כלומר שכר הדירה הוא 5,800 - 300 שקל מעל תקרת הפטור. במצב כזה, יש חבות מס.

חבות המס היא על פי החישוב הבא: מפחיתים את הסכום העודף (300 השקלים) מהתקרה (5,500 שקל) כדי למצוא את הרף החדש הפטור ממס - 5,200 שקל שקל (בפועל זה מעין הפחתה כפולה של החריגה). חישוב קצת עקום, אבל המטרה שלו ברורה - לנסות ל"להעניש" את המשכירים שמעלים מעבר לרף וככל שהם גבוה יותר מהרף כך הם נענשים יותר.

במקרה שלנו - הרף החדש הוא 5,200 שקל והחבות במס היא על 600 שקלים. על 600 שקלים יש מס לפי המדרגות של הנישום. אם הוא במדרגה של 30% זה יהיה 180 שקל בחודש, אם הוא במדרגה גבוה זה יהיה כמעט 300 שקל. 

כפי שניתן להבין, לא ברור לגמרי אם כלכלית כדאי לקבל שכר דירה של 5,800 על פני שכר דירה של 5,500 שקל - יש מצב שהמשכיר בעצם יקבל 300 שקל יותר מהשוכרים, אבל יעביר אותם למס הכנסה ובדרך גם יצטרך לדווח לרשויות המס. גם אם מדובר ברווח לכאורה, נראה שרוב המשכירים באם מדובר ברווח של 100-200 שקלים בחודש יימנעו מלהעלות מעבר לרף. הציבור לא רוצה להיות בקבוצת המדווחים למס הכנסה.

ציבור אחר, אגב, פשוט לא ידווח, אבל זה עלול להיות ממש לא משתלם - גם לא ישנים בלילה, וגם סיכוי טוב שבסוף מס הכנסה עולה על הלא מדווחים ולא משלמים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אז מה לעשות?

מה שברור שאם במקרה של השאלה היה מדובר ב-100-200 שקל מעל לרף, לא היה מקום להעלות את שכר הדירה למעל הרף - המשכיר היה צריך להשאיר-לקבע אותו בסכום הרף-פטור. ככל שהסכום גבוה יותר, כך גם הפיתוי גדל בעיקר בזכות האפשרות השנייה לתשלום מס.  

קיימת כאמור אפשרות לשלם 10% החל מהשקל הראשון. ננתח את המקרה שבשאלה - שכר דירה של 5,8000 שקל, גורר מס 580 שקל. ברור שזה לא משתלם.

במצב כזה ובהינתן שהמשכיר לא היה צריך לדווח ולשלם לפני העלאת שכר הדירה - הוא בעצם משלם 580 שקל וההכנסה נטו שלו משכירות היא 5,220 שקל - 5,800 שקל פחות 580 שקל. כלומר, אם הוא היה מעלה את שכר הדירה עד לתקרת הפטור - 5,500 שקל הוא היה מרוויח יותר. לכאורה אבסורד, 

אבל, אם לצורך הדוגמה שכר הדירה היה 12,000 שקל, אזי במסלול הראשון, כל ה-12,000 חייבם במס וזה יכול להגיע למיסוי של 6,000 שקל. במסלול של ה-10% זה רק 1,200 שקל - משתלם יותר.  

מסקנה: סיכוי טוב שדירות ששכר הדירה הריאלי עליהן הוא קצת מעל הרף - נניח עד 5.8-6 אלף שקל, יושכרו בסכום התקרה. ככה המשכירים לא ידווחו ולא ישלמו מס. זה עשוי לעזור לשוכרים, אבל בשוק השכירות הלוהט נראה שזה עניין זמני. שכר הדירה מזנק ואפילו משתולל בחודשים האחרונים והמשכירים עשויים לדלג גם על "אזור האדישות"  של ה-5.8-6 אלף שקל. אם יש להם סיכוי לקבל גם 6.5 אלף שקל על הדירה, אז כבר אין התלבטות - מעלים מחירים. ותתפלאו במקרים רבים זה המצב - דירות במרכז הארץ שהושכרו ב-5, מושכרות עכשיו בחידושים במעל 6 אלף שקל.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נמאס 26/10/2022 10:18
    הגב לתגובה זו
    נמאס לנו מספיק עם ההעלאות!!! בסוף כולנו נקרוס!!!
  • 12.
    yyinon 25/10/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    אומנם מדווחים, אך גם ניתן לקזז הוצאות שונות בגין הנכס... בסוף זה יכול להשתלם
  • 11.
    דילמת האנסים 25/10/2022 11:55
    הגב לתגובה זו
    יש פה אנשים מאוד חולים.
  • 10.
    תקשיבו ל 3 (ל"ת)
    אזרח 25/10/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שם 25/10/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו הוא יהיה אפילו יותר עשיר
  • 8.
    מוטי 24/10/2022 22:52
    הגב לתגובה זו
    צעד כזה יגרור להעלאת מחירי השכירות וגלגול המס על מי שישכור את הדירה, בסוף מי שמשכיר חעשה ככה שבנטו יקבל כמו שרצה מלכתחילה, לדעתי שה רק יגרור עליית מחירי דיור
  • 7.
    עוז 24/10/2022 12:26
    הגב לתגובה זו
    האם זה מה שהמשכירים יעשו? נקווה שלא, אבל בסביבה של ריבית עולה (=יותר משכירים ופחות רצים לקנות) זה עלול להיות המצב
  • 6.
    קשקש 24/10/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
    עלות דירה של 3 חד' בצפון ת"א 4-6 מיליון ש"ח מה יחשב תשואה סבירה 3% ? אז בכמה להשכיר ? 120.000 -180.000 שנתי ? יש כאלה שוכרים בשוק ?
  • 5.
    במיסוי לפי מס שולי, ניתן לקזז הוצאות, וזה לא מוזכר. (ל"ת)
    דני 24/10/2022 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כתבה חשוב, תודה (ל"ת)
    מאיר 24/10/2022 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סמי 24/10/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהעלתה את שכ"ד פשוט נכנסתם לצרה ממנה קשה לצאת. דיווחתם- נרשמתם כחוק. אם שכ"ד ירד לא תצאו מהרישום.להתעסק עם הנושא זו טרחה קשה.
  • 2.
    עמירם זקין 24/10/2022 09:10
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מענינת אבל רצופה אי דיוקים שעלולים לבלבל את הקורא הממוצע (שאינו מתמצא בדקויות השונות של חוקי המס וחישובי המס. טוב היה אילו הכתבה הייתה עוברת היגוי של מקצוען.
  • 1.
    גל 24/10/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    למה בשוק ההון אין פטור על רווחים של 5500 בחודש כמו על דירות אולי יבטלו את הפטור מס על שכר דירה ויצננו קצת את שוק הדיור? רבים נהיו חזירים על חשבון השוכרים המסכנים.
  • פנסיונר עצמאי 27/10/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
    ולא רוצים למסות את הפנסיה של אנשים שעבדו והקימו את המדינה הזו. לא כולם קפיטליסטים חזירים, פשוט אין אפיק שפוי אחר לעצמאיים.
  • בשוק ההון אין הוצאות, נזקים והתעסקות עם הנכס? (ל"ת)
    למה 24/10/2022 10:42
    הגב לתגובה זו
  • ככה. (ל"ת)
    יש ר א לי 24/10/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
  • כי שוק ההון מניע את הכלכלה ושוק השכרת הדירות לא. (ל"ת)
    שמואל א 24/10/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.