תל אביב
צילום: מרכז הנדלן
עסקאות נדל"ן

80 אלף שקל למטר רבוע, המחירים בת"א בנסיקה - הנה הסיבות

סתיו קורן | (15)

כמות מוגבלת של דירות לצד ביקושים גבוהים יוצרים עליית מחירים. הכלל הזה ברור וידוע, אבל מעניין לבחון את הכלל הזה לא בראייה ארצית אלא מקומית. נניח שהממשלה החדשה תגדיל את ההיצע, תשחרר חסמים והיצע הדירות יגדל. זה עשוי לעזור לרסן את המחירים. אבל, מה למשל יקרה למחירים בתל אביב? האם הם גם ירוסנו? לא בטוח. ההיצע בתל אביב מוגבל. גם אם יבנו אלפי ורבבות יחידות דיור בפת תקווה ורמת השרון, לא בטוח שזה ישפיע משמעותית על המחירים בתל אביב. הסיבה פשוטה - אי אפשר להגדיל את ההיצע הקיים בצורה משמעותית - דירה ברחוב בזל היא מוצר עם כמות מוגבלת, דירה בנורדאו היא בכמות מוגבלת. מנגד, הביקוש גדול ורק הולך וגדל.

ההקדמה הזו נועדה להסביר את העסקאות האחרונות בתל אביב -  

- דירת 2 חדרים בשדרות נורדאו, 45 מ''ר, קומה 3 מתוך 5, נמכרה ב-3.57 מיליון שקל (כ-80 אלף שקל למ"ר).

- דירת 3 חדרים ברחוב אלקלעי (בזל), 70 מ''ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב-3.34 מיליון שקל

- דירת 3 חדרים ברחוב ברנשטיין הכהן, 55 מ''ר, קומה 0 מתוך 4, נמכרה ב-2.875 מיליון שקל.

אלה מחירים גבוהים שמבטאים מעל 50 אלף שקל למ"ר, בנורדאו זה קרוב ל-80 אלף שקל למ"ר. מחירי שיא. מחירים שמונעים על ידי קבוצה לא גדולה של אנשים (הייטקיסטים, מתעשרים חדשים, מבוגרים שעוזבים בית גדול מחוץ לת"א לטובת בתים קטנים בתל אביב) שרוכשת באזור ומעלה מחירים. האם הקבוצה הזו תעבור למקומות אחרים? ממש לא בטוח.

והנה עסקאות אחרות ברחבי הארץ

ערד

- דירת 3 חדרים ברחוב תפוח, 80 מ"ר, קומה 1 מתוך 9, עם מעלית וחניה משותפת, נמכרה  ב-673 אלף שקל

- בית דו משפחתי בן 4 חדרים ברחוב עין התכלת, 110 מ"ר בנוי על 250 מ"ר מגרש, עם חניה פרטית נמכר ב-1.15 מיליון שקל 

ירושלים

- דירת 4.5 חדרים ברחוב לבונה (גילה), 94 מ"ר, קומת קרקע מתוך 4, עם 90 מ"ר גינה, ללא חניה ומעלית נמכרה ב-1.82 מיליון שקל

- דירת 4 חדרים ברחוב בני בתירא (בסן סימון), 100 מ"ר + 15 מ"ר מרפסת, קומה 5 מתוך 7, עם מעלית, עם חניה ו-3 מ"ר מחסן נמכרה ב-2.53 מיליון שקל

- דירת 3 חדרים ברחוב שקד (מבשרת ציון), 83 מ"ר + 10 מ"ר מרפסת, קומה 4 מתוך 7, עם מעלית הושכרה ב-4,600 שקל בחודש

- דירת 3 חדרים, רחוב מבוא העשרה, הגבעה הצרפתית, 61 מ"ר, קומה 8 מתוך 8, חניה ומעלית, נמכר ב- 1,620,000 שקל 

- דירת 4 חדרים, רחוב אייזיק רמבה, ארמון הנציב, 80 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, נמכרה ב- 1,900,000 שקל 

- דירת 4 חדרים, רחוב יהודה, שכונת בקעה, 88 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, נמכרה ב- 3,450,000 שקל 

באר שבע 

- דירת 3.5 חדרים, רחוב סרן דב, שכונת נווה זאב, 106 מ"ר, מרפסת 10 מ"ר, קומה 4 מתוך 14, חניה ומעלית, נמכרה ב- 960,000 שקל. 

- דירת 3 חדרים, רחוב וינגייט, שכונה ג', 76 מ"ר, קומה 6 מתוך 8, חניה ומעלית, נמכרה ב- 860,000 שקל. 

- דירת 4 חדרים, רחוב ניב דוד, שכונת נווה זאב, 118 מ"ר, מרפסת 12 מ"ר, קומה 4 מתוך 8, חניה ומעלית, נמכרה ב- 1,075,000 שקל. 

- דירת 4 חדרים, רחוב נחום שריג, 128 מ"ר, מרפסת 12 מ"ר, קומה 3 מתוך 5, חניה ומעלית, נמכרה ב-1,265,000 שקל.

נתניה

- דירת 4 חדרים, רחוב עולי הגרדום, שכונת סלע, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 5, מעלית, נמכרה ב- 1,095,000 שקל. 

- דופלקס גג 4 חדרים, רחוב אליהו גולומב, צפון העיר, 190 מ"ר, מרפסת 40 מ"ר, קומה 2 מתוך 2, חניה ומעלית, נמכר ב- 1,880,000 שקל. 

- מיני פנטהאוז 5 חדרים, רחוב מגורי חיים הכהן, 128 מ"ר, מרפסת 30 מ"ר, קומה13 מתוך 15, חניה ומעלית, נמכר ב- 2,260,000 שקל. 

ראשון לציון 

- דירת 4.5 חדרים, רחוב פופל, 111 מ"ר, קומה 1 מתוך 8, חניה ומעלית, נמכרה ב- 1,640,000 שקל 

- דירת 3.5 חדרים, רחוב יוחנן הסנדלר, 90 מ"ר, קומה 1 מתוך 4, נמכרה ב- 1,450,000 שקל.

 

חדרה  

-דירת 3 חדרים, רחוב השלכת, 94 מ"ר, קומה 2 מתוך 2, חניה, נמכרה ב- 1,000,000 שקל

- דירת 3 חדרים, רחוב עירית, 85 מ"ר, קומה 2 מתוך 5, חניה, נמכרה ב- 870,000 שקל 

- דירת 4 חדרים, רחוב חטיבת הנחל, 107 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, חניה ומעלית, נמכרה ב- 1,300,000 שקל 

- וילה 6 חדרים, רחוב הכנסת, 170 מ"ר בנוי על מגרש של 480 מ"ר, נמכרה ב- 2,100,000 שקל. 

חריש 

- דירת 4 חדרים, רחוב גפן, 116 מ"ר, מרפסת 14 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, חניה ומעלית, נמכרה ב- 1,285,000 שקל

- דירת 5 חדרים, רחוב לוטם, 124 מ"ר, מרפסת 12 מ"ר, קומה 4 מתוך 6, חניה ומעלית, נמכרה ב- 1,250,000 שקל.

 

מודיעין  

- דירת גן 4.5 חדרים, רחוב עמק החולה, שכונת הנחלים, 100 מ"ר, גינה 110 מ"ר, קומה 1 מתוך 3, חניה ומעלית, נמכרה ב- 2,900,000 שקל 

- דירת 5 חדרים, רחוב מגדל הלבנון, שכונת נחלים, 155 מ"ר, קומה 3 מתוך 9, חניה ומעלית, נמכרה ב-2,620,000 שקל

 

רמלה 

- דירת 3 חדרים, רחוב וילנה, 58 מ"ר, קקומה 2 מתוך 4, נמכרה ב- 900,000 שקל 

- דירת גג 4.5 חדרים, רחוב יאיר שטרן, 100 מ"ר, מרפסת 20 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, חניה, נמכרה ב- 1,450,000 שקל

 

קריית מוצקין 

- דירת 3 חדרים, רחוב קדיש לוז, 70 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, נמכרה ב- 680,000 שקל. 

- דירת 3 חדרים, רחוב חנה סנש, 75 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב- 670,000 שקל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יוסי 24/10/2021 23:16
    הגב לתגובה זו
    כמה שה״קידמה״ מתפתחת יותר קשה לחיות פה
  • 9.
    משה דורון 24/10/2021 14:48
    הגב לתגובה זו
    המחיר בכתבה של 80000 שח למ"ר מתייחס למכירת דירת 2 חדרים קטנה 45 מ"ר כשבידוע שהמחיר ( בקניה וגם בשכירות) למ"ר בדירות קטנות גבוה בהרבה מהמחיר לדירות 4 ו 5 חדרים (בעלות מאפיינים דומים).
  • 8.
    מהגוני 24/10/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
    כדאי למהר ולקנות דירות בתל אביב במחירים האלה של 80000 שקל למטר מרובע כי בקרוב זה יאמיר והמחיר הזה יהיה עבור כל סנטימטר מרובע
  • 7.
    ערן 23/10/2021 22:14
    הגב לתגובה זו
    כל אחד מחליט על מחיר ללא ביסוס כלכלי
  • 6.
    תל אביב 23/10/2021 20:16
    הגב לתגובה זו
    המדינה מתכננת מדינה בתוך מדינה . מס גודש יבריח את כולם מלהגיע לעיר רק מי שגר שם יסתובב . ומחירי הדירות יבריחו את כולם יגיעו רק מ ל י ו נ ר י ם . דירת 2 חדרים תעלה 7 מליון
  • ניר 23/10/2021 22:35
    הגב לתגובה זו
    נהריה מומלצת
  • 5.
    פלקסונז 23/10/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    העיר מתפחת בקצב מדהים. נכון שיש כרגע קושי בענייני תחבורה, אך בלונג ראן זה ידביק את אזור השרון
  • 4.
    יובלי 23/10/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    כולם קונים בנהריה ביקוש שיא .
  • 3.
    ה ז ו י (ל"ת)
    בן 23/10/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כשיהיה מס גודש דירה בת"א תעלה הרבה יותר (ל"ת)
    תל אביב 23/10/2021 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שאלה 23/10/2021 11:12
    הגב לתגובה זו
    והכל בגלל ציפייה לרווח מעליית מחירים מה יקרה שהריבית תעלה ?
  • אלון 23/10/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה כלום. יכול לבחון את המחירים במנהטן
  • L 23/10/2021 17:41
    הגב לתגובה זו
    ניו יורק, פריז, עונג קונג הן רק דוגמא
  • דמיאן 23/10/2021 17:30
    הגב לתגובה זו
    שאלה טובה, בקרוב נדע.יחד עם השפעת מדיניות ממשלתית.יהיה מעניין.
  • ישראברוך 23/10/2021 13:16
    הגב לתגובה זו
    דבר איתי כשהריבית תעלה... יש סיכוי גדול יותר שיחליפו את המטבע לפני שהיא תעלה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.