חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ
ניתוח Bizportal

גזית גלוב צללה ב-22% בתוך שנה. האם השוק מגזים?

הצלילה במניית גזית גלוב יכולה להיות מוסברת בירידת מחירי מניות החברות הבנות - אטריום, סיטיקון ו-FCR. האם כעת מחיר המניה נמוך ביחס לשווי הנכסים? ולמה החברה רוכשת מניות?
ערן סוקול | (10)

מניית חברת הנדל"ן המניב גזית גלוב שבשליטת חיים כצמן, צנחה בכ-22% בשנה האחרונה. אולם אם נשפוט לפי הלך הרוח בחברה, נראה כי מנהלי גזית גלוב סבורים שהשוק טועה. 

בתחילת השבוע השיקה החברה תכנית חדשה לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 250 מיליון שקל, זאת בנוסף לרכישת איגרות החוב בהיקפים משמעותיים מתחילת 2018. 

בדיווח אודות תכנית הרכישה של המניות הוסבר כי "תוכנית הרכישה תעניק להנהלת החברה גמישות לרכישת מניותיה ככל ומחיר המניה בבורסה ישקף הנחה משמעותית ביחס ל-NAV של החברה, כפי שיהיה מעת לעת.  כמו כן, דירקטוריון החברה מעריך, כי בשים לב לתנאי השוק ולמחירי המניות ולפער בינם ובין שוויין הכלכלי, רכישתן תהווה שימוש נאות בחלק מיתרות המזומנים שבידי החברה. כמו כן, התכנית מהווה הבעת אמון בחברה".

נכון להיום ועל בסיס תוצאות הרבעון השלישי של 2018 לחברה יתרת רווחים ראויים לחלוקה של כ-5.2 מיליארד שקל, כך שלהערכת דירקטוריון החברה, נראה כי לא קיים חשש סביר שביצוע התכנית ימנע מהחברה את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. בנוסף, מציינים בגזית גלוב כי אין בתכנית הרכישה כדי לפגוע ביכולתה של החברה לעמוד באמות מידה ודרישות פיננסיות קיימות.

במסגרת תכנית הרכישה העצמית הקודמת של החברה, אף היא בהיקף של 250 מיליון שקל, בוצעה רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-156 מיליון שקל (מאז חודש מאי 2018), לפי מחיר ממוצע של כ-29.9 שקלים למניה - גבוה בכ-10% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר. אלא שהרכישות לא בלמו את הצניחה במחיר המניה, שאיבדה במהלך התקופה כ-16% מערכה.

פער של 3 מיליארד שקל בין שווי השוק של הנכסים לשווי בספרים

בין הסיבות לצניחת המניה ניתן להצביע על פער מהותי בין שווי השוק של החזקות החברה לשווי בספרים. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2018 גזית גלוב מחזיקה בכ-47.6% ממניות סיטיקון (סימול: CTY), כמו כן, החברה מחזיקה בכ-60.1% ממניות אטריום (סימול: ATR) וכ-31.3% ממניות חברת First Capital Realty (סימול: FCR). בעוד השווי לפיו מוצגות החזקות אלו בספרי גזית גלוב נאמד בכ-13.6 מיליארד שקל, שווי השוק הנוכחי של החזקות אלו מסתכם בכ-10.6 מיליארד שקל בלבד, כלומר קיים פער של כ-3 מיליארד שקל או פער של כ-22%.

דיסקאונט של כ-3% בשווי המניה

אם נניח שהשוק 'צודק' בתמחור הנכסים, וניישם את אותו הדיסקאונט על השווי בספרים של כלל נכסי החברה באמריקה ואירופה, תחת הנחה כי שווי הספרים של הנכסים בברזיל עלה בכ-10% ביחס לסוף ספטמבר בשל התחזקות המטבע הברזילאי, ותחת הנחה כי שווי הנכסים בישראל גבוה בכ-15% מהשווי בספרים (הרחבה בהמשך), נקבל שווי נכסים כולל של כ-17.4 מיליארד שקל (לעומת שווי בספרים של כ-20.5 מיליארד שקל).

למה לקחת פרמיה על שווי הנכסים בישראל? כי בחינת מכפיל ההון של חברות נדל"ן מובילות בישראל כגון עזריאלי שנסחרת במכפיל הון של 1.35 ומליסרון שסחרת במכפיל הון 1.2 מצביע על הצורך להוסיף פרמיה גם לשווי הנכסים של גזית גלוב בישראל ביחס לשווי בספרים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שווי השוק הנוכחי של גזית גלוב עומד על כ-5.2 מיליארד שקל, ונכון לסוף הרבעון השלישי של 2018, לחברה חוב פיננסי נטו של כ-11.35 מיליארד שקל (בסולו המורחב, הכולל את החוב של החברות הפרטיות). לאחר הפחתת הוצאות ההנהלה וכלליות מהוונות לאינסוף בהיקף של כ-520 מיליון שקל ולאחר הפחתת כ-180 מיליון שקל מיתרות המזומן בשל תשלומי דיבדנד ורכישות עצמיות, נגיע לשווי נכסי נקי (NAV) של כ-5.3 מיליארד שקל. במילים אחרות, מחיר המניה משקף דיסקאונט של כ-3% ביחס לשווי נכסי החברה המבוסס על שווי השוק של הנכסים הסחירים.

שווי הנכסים בישראל עושה את ההבדל

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2018, שווי הספרים של נכסי גזית גלוב בישראל עמד על כ-3.1 מיליארד שקל, כאשר ניתוח רגישות לשווי הכלכלי של נכסים אלו מצביע על דיסקאונט של עד 8% בשוי השוק של גזית גלוב, ביחס לשווי הנכסי הנקי (NAV).

כלומר, אם מעניקים פרמיה של 25% לשווי נכסי גזית גלוב בישראל ביחס לשווי בספרים, נקבל שהמניה נסחרת בדיסקאונט של כ-8% ביחס ל-NAV. מנגד, אם נפחית משווי הנכסים בישראל 10% (הנחה לא סבירה להערכתי), נקבל פער שלילי של כ-14%.

רכישה עצמית של אג"ח ב-1.1 מיליארד שקל

במקביל לרכישה העצמית של מניות החברה כאמור, בדיקת Bizportal העלתה כי במהלך שנת 2018 ביצעה החברה רכישה עצמית של אג"ח בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל. גזית גלוב אגח ד צמודת מדד, הנסחרת בתשואה ברוטו של כ-0.9% ובמח"מ של 1.3 נרכשו בהיקף של כ-492 מיליארד שקל. בנוסף, רכשה החברה גזית גלוב אגח י גם סדרה זו צמודת מדד ונסחרת בתשואה לפדיון ברוטו שלילית של כ-0.3% במח"מ של 0.7 שנים, נרכשו בהיקף של כ-610 מיליון שקל במהלך השנה.

כנראה שאין הזדמנות להתעשר

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בינתיים ,דירה לא יכולה להיות באוויר,ללא יסודות על הקרקע (ל"ת)
    בינתיים 27/01/2019 02:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מסכנים האנשים ש 18/01/2019 01:50
    הגב לתגובה זו
    מסכנים האנשים שגרים ברחוב, כי אין להם בררה ו שהם צרכים לגור ברחוב בחורף , ללא קורת גג
  • 5.
    בדירה גרים = קורת גג, לעומת מגורים ברחוב (ל"ת)
    בדירה גרים = קורת גג 18/01/2019 01:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כרגע לא ניתן לבנות דירה רק על אוויר,ללא יסודות על הקרקע (ל"ת)
    כרגע 18/01/2019 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנליסט בכיר 17/01/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
    איפה בעלי החוב??? החברה בסיכון עצום לפשיטת רגל והאיש מבזבז מזומן בשביל לפמפם את הנייר של עצמו בכדי שיעמוד בקובננטים של נורסטאר חברת האם
  • איזה סיכון הם מושקעים גם בברזיל לא רק באירופה וארה"ב (ל"ת)
    אליהו 17/01/2019 14:28
    הגב לתגובה זו
  • אנליסט בכיר 17/01/2019 16:49
    ריבית על חוב של 18 מילארד. תרחיש של מיתון קל יביא לפגיעה של 10-20% בשווי הנכסים ואז אתה בהסדר חוב, עלייה בתשואות שהחברה מגייסת וזה סוף אירוע תסתכל על המניה ב10 שהים האחרונות - מחיקת ערך על רקע גאות מטורפת במחירי הנכסים מה יקרה שמחירי הנכסים יתקנו למטה? נכון, הסדר חוב
  • 2.
    מה עם חברת האם נורסטאר מה קורה שם (ל"ת)
    זיו 17/01/2019 11:58
    הגב לתגובה זו
  • חברת נורסטאר לא חייבת כלום היא לא המטרה לידיעתך (ל"ת)
    בני 17/01/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תן גז בקניות - אתה היחיד שקונה (ל"ת)
    תן 17/01/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות. 

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"