הדולר היציג נחלש ב-0.55%: "לא נפסיק את ההתערבות בשוק עד שנהיה בטוחים שהוא מתפקד היטב"

כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שרמז כי הריבית תישאר נמוכה יחסית בחודשים הקרובים. השער היציג של הדולר נקבע לפני זמן קצר בירידה של 0.55% לרמה של 3.753 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר נחלש היום בארץ מול השקל ובעולם מול מטבעות מרכזיים, זאת על רקע פרסום נתוני מאקרו בארץ אתמול וביפן היום המעידים על המשך ההתאוששות המקומית והעולמית.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, רמז היום כי הריבית תישאר נמוכה יחסית בחודשים הקרובים. זאת בנאום שנשא היום (ב') בכנס תוכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנת 2010 במשרד ראש הממשלה. "כשאנו מתבוננים היום באינדיקטורים המקרו-כלכליים אנו רואים המשק נמצא במצב טוב, אך יש עדיין הרבה מקום לשיפור. רמת הצמיחה עדיין אינה ברמה מספיקה כדי להשפיע באופן משמעותי על האבטלה. במדינות המתעוררות והמתפתחות הצמיחה צפויה להיות השנה חיובית אך מאוד נמוכה. ברמה העולמית, הצמיחה צפויה ב-2009 להיות שלילית".

בנוגע לתפקוד שוק המט"ח אמר פישר כי "בחודשים האחרונים עברנו למדיניות מעבר שדרכה נפסיק את מעורבותינו בשוק המט"ח, אך לא נעשה זאת עד שנהיה בטוחים שהשוק מתפקד היטב".

בזירת המאקרו פורסם היום ביפן כי הכלכלה התרחבה בקצב המהיר ביותר מזה יותר משנתיים במהלך הרבעון השלישי, בהובלת זינוק בביקושים המקומיים - דבר אשר עשוי להפחית את החששות מפני חזרה למיתון בשנה הבאה, אחרי שהכלכלה השנייה בעולם יצאה מהמיתון הקשה ביותר שחוותה מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה.

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) התרחב בקצב שנתי של 4.8% ברבעון השלישי, יותר מתחזיות 20 הכלכלנים שנסקרו ע"י בלומברג ובהמשך לצמיחה של 2.7% ברבעון השני, ע"פ נתונים ממשלתיים שהתפרסמו היום (ב').

בארץ פורסם אתמול מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש אוקטובר, שרשם עלייה חדה של 8.2 נקודות אחוז לרמה של 60.4% מרמה של 52.2% בחודש הקודם. זהו החודש החמישי ברציפות בו המדד נמצא מעל רמת ה- 50%, המבחינה בין התרחבות להתכווצות הפעילות במגזר היצרני.

רמת המדד היא הגבוהה מזה כשנתיים, כך אומרים בבנק ומדגישים כי מגמת שיפור אפיינה את מרבית סעיפי המדד, כולל רכיב התעסוקה שהגיע לרמה של 68.0%. מלאי חומרי הגלם והרכישות למלאי חצו החודש לראשונה את רמת ה-50%, כתגובה לגידול בביקושים המקומיים ולביקושים מחו"ל, כך עולה מניתוח תשובות הסקר.

בערב (א') פורסמו נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שעמד בציפיות ורשם עליה של 0.2% בלבד בחודש שעבר. הנתון מחזק את ההערכות שהנגיד פישר יותיר את שיעור הריבית גם החודש ללא שינוי, ברמה של 0.75%. לכתבה על המדד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.