הדולר היציג התחזק מעל 3.70: "היציבות בשיעור הריבית בארץ תימשך בחודשים הקרובים"
הדולר שינה כיוון והתחזק היום מול השקל, בעקבות התחזקותו אמש בעולם מול המטבעות המרכזיים ולאחר שבנק ישראל הותיר אתמול את שיעור הריבית בארץ ללא שינוי, ברמה של 0.75%.
הדולר היציג התחזק ב-0.51% לרמה של 3.709 שקלים והאירו מנגד נחלש ב-0.5% לרמה של 5.5186 שקלים. היום גם פקעו אופציות המט"ח לחודש אוקטובר, שער הדולר לפקיעה נקבע על 3.709 ושער האירו על 5.5179 שקלים. בעולם נסחר האירו ביציבות סביב רמה של 1.487 דולרים לאירו.
חלק מכלכלני המאקרו שהגיבו להחלטה ציינו כי פישר יאלץ להעלות את הריביות בטווח הקרוב, גם אם בנקים מרכזיים בארה"ב, אירופה ואנגליה, לא ישנו את גובה הריבית.
רון אייכל, הכלכלן הראשי ואסטרטג המאקרו של בית ההשקעות מיטב, אומר בתגובה להודעת הריבית כי "כנראה שהחזית של המט"ח זה הסיפור המרכזי של בנק ישראל. העליות החדות במחירי השכירויות והסחורות לא מטרידים יותר מדי את הבנק המרכזי. נרשמו גם עליות מאוד יפות במדד המשולב. אני חושב שהיה נכון להעלות גם עכשיו. בכל מקרה, אני מעריך שתהיה העלאת ריבית מתונה בחודשים הקרובים".
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, מציין כי "הותרת הריבית ללא שינוי חודש שני ברציפות מעבירה לשוק מסר כי הבנק אינו מעוניין בריסון אגרסיבי כל עוד קיימת אי ודאות לגבע עוצמת ההתאוששות בעולם. בהעדר הפתעות משמעותיות במדדים הקרובים סביבת האינפלציה הנמוכה תוביל ליציבות בריבית בחודשים הקרובים. סביר שעיקר ההתאמה בריבית תבוצע החל מהרביע השני של 2010".
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal למהלך של הנגיד ואמר כי "הסיבה היחידה לפיה פישר לא העלה את הריבית היא העובדה שאין ציפייה להעלאת ריבית בכלכלות הגדולות בעולם בעולם המערבי, כלומר באירופה וארה"ב. המשקיעים צריכים לדעת שהנגיד בונה כעת את האינפלציה של 2010. ב-12 החודשים הקרובים אני צופה אינפלציה של 4%-5%".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק כי "לפי שעה ויש להדגיש לפי שעה בלבד, החלטת נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית היא החלטה נכונה, נוכח העובדה שהמשק נמצא רק בתחילתו של תהליך לחידוש הצמיחה ולצמצום האבטלה. יחד עם זאת, אסור לשכוח שהריבית הנמוכה מפרה את האיזונים במשק ואף מצמיחה תופעות העלולות לערער את יציבות המשק בעתיד".
אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, ציין כי "בין הסיבות שמנעו את העלאת הריבית הן במיוחד מדד ספטמבר שהפתיע למטה בירידה של 0.3% וצפי למדדים נמוכים גם בחודשים הקרובים: 0.3% באוק' ו- 0.1%- בנוב'. כמו כן, אנו מעריכים שהבנק נזהר מהעלאת ריבית בזמן שבשאר העולם הצפי הוא לתחילת העלאות רק באמצע 2010. וגם אם העלאה נחוצה מעט הבנק יזהר פן יאותת על תחילת מגמת העלאות, כזאת שתביא לייסוף משמעותי של השקל ולפגיעה ביצואנים. צריך לזכור שברמות ריבית נמוכות יש משמעות גבוהה יותר לשינוי של רבע אחוז, ואין משקלו של שינוי של רבע אחוז ברמות נמוכות כברמות גבוהות".
ולמרות זאת, "אנו מאמינים שבנק ישראל עשה כבר די ויותר בכדי לעזור ליצואנים והם באמת כבר צריכים לקחת את עצמם בידיים והגורמים שצריכים למשוך כעת את תשומת ליבו של בנק ישראל הם בעיקר עליית מחירי הדיור, סביבת האינפלציה החיובית, התייצבות רמות האבטלה ובכלל, יציאה ממשבר דורשת סביבת ריבית גבוהה יותר. בנק ישראל, כבר די ברור, לא נלחם נגד ספקולנטים אלא נגד החלשות הדולר בעולם. עדות לכך אנו מוצאים מהשוואת השקל אל מול 6 המטבעות המובילים בעולם, למעט הדולר, כשלעומתם השקל יציב עם נטייה דווקא לפיחות".
גורם נוסף שלוחץ להעלאת הריבית הוא העובדה כי הריבית הריאלית כיום שלילית, וככזאת אינה תקינה ועשויה לגרום לעיוות מחירים כלפי מעלה ויצירת בועתיות. כלומר, בכלל פיננסים מאמינים כי העלאת הריבית נדרשה, ואם לא החודש אז בחודש הבא.
כדאי לזכור, אומר כהנוביץ', כי המשברים האחרונים בעולם נבעו במידה רבה מעיכוב העלאות הריבית במשברים שקדמו להם. "נראה שהכוויה שקיבלו בנקים מרכזיים רבים מהמשבר הנוכחי והאשמות שהוטחו ביו"ר הפד דאז, אלן גרינספן, יישרו יותר את הנגידים ואלה יפחדו כיום יותר להתמהמה עם חזרה למדיניות מצמצמת. היסטורית אנו מזהים כי גם בנק ישראל סבל מהטיה טבעית לרמת ריביות נמוכה ודחה את העלאות הריבית עד למצב שהמחירים כבר עלו, מה שדרש העלאת ריבית חדה מאד".
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
