הדולר היציג התחזק מעל 3.70: "היציבות בשיעור הריבית בארץ תימשך בחודשים הקרובים"
הדולר שינה כיוון והתחזק היום מול השקל, בעקבות התחזקותו אמש בעולם מול המטבעות המרכזיים ולאחר שבנק ישראל הותיר אתמול את שיעור הריבית בארץ ללא שינוי, ברמה של 0.75%.
הדולר היציג התחזק ב-0.51% לרמה של 3.709 שקלים והאירו מנגד נחלש ב-0.5% לרמה של 5.5186 שקלים. היום גם פקעו אופציות המט"ח לחודש אוקטובר, שער הדולר לפקיעה נקבע על 3.709 ושער האירו על 5.5179 שקלים. בעולם נסחר האירו ביציבות סביב רמה של 1.487 דולרים לאירו.
חלק מכלכלני המאקרו שהגיבו להחלטה ציינו כי פישר יאלץ להעלות את הריביות בטווח הקרוב, גם אם בנקים מרכזיים בארה"ב, אירופה ואנגליה, לא ישנו את גובה הריבית.
רון אייכל, הכלכלן הראשי ואסטרטג המאקרו של בית ההשקעות מיטב, אומר בתגובה להודעת הריבית כי "כנראה שהחזית של המט"ח זה הסיפור המרכזי של בנק ישראל. העליות החדות במחירי השכירויות והסחורות לא מטרידים יותר מדי את הבנק המרכזי. נרשמו גם עליות מאוד יפות במדד המשולב. אני חושב שהיה נכון להעלות גם עכשיו. בכל מקרה, אני מעריך שתהיה העלאת ריבית מתונה בחודשים הקרובים".
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, מציין כי "הותרת הריבית ללא שינוי חודש שני ברציפות מעבירה לשוק מסר כי הבנק אינו מעוניין בריסון אגרסיבי כל עוד קיימת אי ודאות לגבע עוצמת ההתאוששות בעולם. בהעדר הפתעות משמעותיות במדדים הקרובים סביבת האינפלציה הנמוכה תוביל ליציבות בריבית בחודשים הקרובים. סביר שעיקר ההתאמה בריבית תבוצע החל מהרביע השני של 2010".
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal למהלך של הנגיד ואמר כי "הסיבה היחידה לפיה פישר לא העלה את הריבית היא העובדה שאין ציפייה להעלאת ריבית בכלכלות הגדולות בעולם בעולם המערבי, כלומר באירופה וארה"ב. המשקיעים צריכים לדעת שהנגיד בונה כעת את האינפלציה של 2010. ב-12 החודשים הקרובים אני צופה אינפלציה של 4%-5%".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק כי "לפי שעה ויש להדגיש לפי שעה בלבד, החלטת נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית היא החלטה נכונה, נוכח העובדה שהמשק נמצא רק בתחילתו של תהליך לחידוש הצמיחה ולצמצום האבטלה. יחד עם זאת, אסור לשכוח שהריבית הנמוכה מפרה את האיזונים במשק ואף מצמיחה תופעות העלולות לערער את יציבות המשק בעתיד".
אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, ציין כי "בין הסיבות שמנעו את העלאת הריבית הן במיוחד מדד ספטמבר שהפתיע למטה בירידה של 0.3% וצפי למדדים נמוכים גם בחודשים הקרובים: 0.3% באוק' ו- 0.1%- בנוב'. כמו כן, אנו מעריכים שהבנק נזהר מהעלאת ריבית בזמן שבשאר העולם הצפי הוא לתחילת העלאות רק באמצע 2010. וגם אם העלאה נחוצה מעט הבנק יזהר פן יאותת על תחילת מגמת העלאות, כזאת שתביא לייסוף משמעותי של השקל ולפגיעה ביצואנים. צריך לזכור שברמות ריבית נמוכות יש משמעות גבוהה יותר לשינוי של רבע אחוז, ואין משקלו של שינוי של רבע אחוז ברמות נמוכות כברמות גבוהות".
ולמרות זאת, "אנו מאמינים שבנק ישראל עשה כבר די ויותר בכדי לעזור ליצואנים והם באמת כבר צריכים לקחת את עצמם בידיים והגורמים שצריכים למשוך כעת את תשומת ליבו של בנק ישראל הם בעיקר עליית מחירי הדיור, סביבת האינפלציה החיובית, התייצבות רמות האבטלה ובכלל, יציאה ממשבר דורשת סביבת ריבית גבוהה יותר. בנק ישראל, כבר די ברור, לא נלחם נגד ספקולנטים אלא נגד החלשות הדולר בעולם. עדות לכך אנו מוצאים מהשוואת השקל אל מול 6 המטבעות המובילים בעולם, למעט הדולר, כשלעומתם השקל יציב עם נטייה דווקא לפיחות".
גורם נוסף שלוחץ להעלאת הריבית הוא העובדה כי הריבית הריאלית כיום שלילית, וככזאת אינה תקינה ועשויה לגרום לעיוות מחירים כלפי מעלה ויצירת בועתיות. כלומר, בכלל פיננסים מאמינים כי העלאת הריבית נדרשה, ואם לא החודש אז בחודש הבא.
כדאי לזכור, אומר כהנוביץ', כי המשברים האחרונים בעולם נבעו במידה רבה מעיכוב העלאות הריבית במשברים שקדמו להם. "נראה שהכוויה שקיבלו בנקים מרכזיים רבים מהמשבר הנוכחי והאשמות שהוטחו ביו"ר הפד דאז, אלן גרינספן, יישרו יותר את הנגידים ואלה יפחדו כיום יותר להתמהמה עם חזרה למדיניות מצמצמת. היסטורית אנו מזהים כי גם בנק ישראל סבל מהטיה טבעית לרמת ריביות נמוכה ודחה את העלאות הריבית עד למצב שהמחירים כבר עלו, מה שדרש העלאת ריבית חדה מאד".

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
