הדולר היציג נחלש ב-0.37%: המטבע מתחזק קלות בשעה האחרונה בארץ ובעולם

הדולר היציג נחלש ב-0.3% לרמה של 3.714 שקלים והאירו מנגד התחזק ב-0.32% לרמה של 5.522 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה במסחר בארץ ובעולם, בעת שבנקים מרכזיים, ממשלות וחברות מגוונים יותר ויותר את יתרות מטבע החוץ שלהם. "הדולר נחשב למטבע של חוף מבטחים בעת הסערה הגדולה שעברה על העולם הכלכלי בשנה האחרונה ולכן הוא התחזק ואילו היום, כשהסערה שככה, מי צריך את הדולר? ", אמר לבלומברג אדמונד פלפס, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2006 ומרצה באוניברסיטת קולומביה היום.

באירופה דווח היום כי ביטחון המשקיעים בגרמניה רשם ירידה חודשית ראשונה מזה שלושה חודשים באוקטובר, לעומת הצפי לעלייה, זאת על רקע החשש מפני חולשת ההתאוששות בהמשך. במקביל, מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר בבריטניה טיפס בקצב המתון ביותר בחמש השנים האחרונות. מדד אמון המשקיעים בגרמניה של חברת ZWE הציג קריאה של 56 נקודות בחודש אוקטובר לעומת קריאה של 57.7 נקודות במהלך ספטמבר. שקלול תחזיות האנליסטים של סוכנות בלומברג חזו עלייה לרמה של 58.8 נקודות.

הדולר היציג נחלש ב-0.3% לרמה של 3.714 שקלים והאירו מנגד התחזק ב-0.32% לרמה של 5.522 שקלים, קרוב מאוד לאזור בו התערב בנק ישראל כמה פעמים בעבר. בעולם נחלש הדולר ב-0.3% לרמה של 1.485 דולרים לאירו. עם זאת, בשעה האחרונה ניכרת התחזקות מסויימת של הדולר.

איתן אדמוני, מנהל חדר מסחר במט"ח בבנק ירושלים, אומר בסקירה שפרסם הבוקר כי "להערכתנו, הדולר ימשיך במגמת ההיחלשות, לאור האופטימיות בשוקי ההון, אך בצורה מוגבלת, מכיוון שכל תנועה חדה ולא רציונאליות, תאלץ את בנק ישראל להתערב בשוק כדי למתן את הירידה. במקרה של תיקון טכני כלל עולמי, תתכן התחזקות של הדולר בשיעור משמעותי מאחר וסכומי הפוזיציות שורט בשווקים בממדים אדירים".

פעיל בשוק המט"ח אמר ל-Bizportal הבוקר כי "זה נכון שבנק ישראל התערב באיזור הזה כמה פעמים בעבר אבל מאוד ייתכן שהפעם פישר ימתין עוד קצת, אולי ירידה לרמה של 3.70-3.71 שקלים ורק אז יתערב. גם בבנק ישראל מבינים שאי אפשר להחזיק בכוח את הדולר, אם הוא נחלש בכל העולם".

היום ובימים הקרובים יתפרסמו מספר נתוני מאקרו כלכלה חשובים בעולם וגם בישראל, ודוחות כספיים של חברות מובילות. בגרמניה יתפרסם היום מדד בטחון המשקיעים, שצפוי לעלות לשיא של 3 שנים.

טל עבדה, סמנכ"ל ההשקעות בחברת כלל פורקס, ציין אתמול כי "כעת כשהבנק כבר אינו מחוייב לרכישות יומיות, צפוי בנק ישראל לנצל את התקופה הקרובה כדי לטפטף דולרים חזרה לשוק מבלי שהדבר ישפיע על המסחר השוטף, זאת במטרה להקטין את יתרות המט"ח שלו. במקביל לטפטוף, ירכוש מפעם לפעם כמות גדולה שתלווה ביחסי ציבור, כדי להזכיר לספקולנטים שהוא עדיין עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בשוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.