דורון ארנון מגדלי הים התיכון
צילום: באדיבות מגדלי הים התיכון

מגדלי הים התיכון תובעת את אפקון בסכום של כ-57 מיליון שקל

העיכובים בביצוע, הפגיעה בשיווק והירידה בשווי הובילו את מגדלי הים התיכון להגיש תביעה נגד הקבלן אפקון. אפקון בתגובה - "דוחים את כתב הטענות"

הרצי אהרון | (4)

חברת מגדלי הים התיכוןמגדלי תיכון 3.29%   הגישה תביעה כספית בסך של כ־57 מיליון שקל נגד אפקון אפקון החזקות -0.52%  , הקבלן המבצע של פרויקט הדיור המוגן שהקימה החברה ברחובות. מדובר בפרויקט רחב היקף שהוקם על קרקע ששווקה במסגרת מכרז של רשות מקרקעי ישראל בשנת 2017, ושאוכלס בתחילת 2025 - לאחר עיכובים משמעותיים ביחס ללוחות הזמנים המקוריים. 


לפי הודעת מגדלי הים התיכון הבוקר, עיקר התביעה נשען על טענות להפרת חוזה, אי־עמידה בלוחות הזמנים ופגמים בביצוע, שהובילו לנזקים כלכליים מהותיים. החברה טוענת כי נאלצה להשלים בעצמה עבודות שונות, וכי העיכוב פגע באכלוס ובשיווק, ובסופו של דבר גם בערך הנדל"ן.

כבר בשלב הביצוע חילטה החברה ערבויות בנקאיות של אפקון בסך 17 מיליון שקל. עוד עולה מהדוחות כי שווי הנכס ירד בכ־11% בעקבות העיכוב, והוערך בסוף 2024 בכ־530 מיליון שקל. שיעור התפוסה בפרויקט עמד באותה עת על כ־42% בלבד - נתון נמוך ביחס לשוק הדיור המוגן. בשלב זה, החברה מציינת כי אין באפשרותה להעריך את תוצאות ההליך המשפטי.


חברת מגדלי הים התיכון היא אחת החברות הבולטות בישראל בתחום הדיור המוגן לבני הגיל השלישי, עם עשרה מרכזים פעילים ברחבי הארץ ואלפי דיירים. החברה, שנסחרת בבורסה בתל אביב, עוסקת גם בפיתוח והשכרה של נכסים מניבים. 

אפקון
החזקות
, מקבוצת שלמה, היא חברת תשתיות ובנייה ציבורית מהמובילות בישראל. היא פועלת בתחומי החשמל, המערכות האלקטרומכניות והביצוע ההנדסי, ומבצעת פרויקטים גדולים עבור לקוחות מוסדיים ופרטיים.


הבעיה בתחום הדיור מוגן

הסכסוך המשפטי בין החברות עשוי לשקף לא רק מחלוקת נקודתית אלא בעיה מערכתית רחבה יותר, שמעסיקה את ענף הדיור המוגן כולו. מדובר בתחום עתיר השקעות, שדורש רמת תיאום גבוהה בין יזם, קבלן ומפעיל - החל משלב התכנון, דרך הביצוע ועד למסירה והפעלה. כל עיכוב בביצוע, או כשל בהשלמת העבודות בזמן ובאיכות הנדרשת, עשוי להשפיע ישירות על השיווק, על הכנסות עתידיות, על אמון הדיירים הפוטנציאליים - וגם על שווי הנדל"ן.

במקרה
של מגדלי הים התיכון, מדובר בפרויקט שהושלם באיחור ניכר, ובסופו של דבר השפיע גם על התפוסה הנוכחית (כ-42% בלבד) ועל הערכת השווי של הנכס, שנחתכה ב־11% לעומת התחזיות.

מאפקון נמסר: “אפקון דוחה את כתב התביעה על סך של כ-50 מיליון ש”ח שהוגש נגדה על ידי חברת מגדלי הים התיכון, בעקבות עבודות שביצעה חברה בת של אפקון בפרויקט להקמת מבנה דיור מוגן. מדובר במהלך חד-צדדי, חסר בסיס עובדתי ומשפטי, שנעשה באופן מפתיע ובלתי ענייני, מבלי שהועברו קודם לכן טענות מהותיות. התביעה מתעלמת משורת כשלים תכנוניים וניהוליים שמקורם במזמין עצמו, אשר השפיעו במישרין על מהלך הפרויקט. חרף זאת, אפקון פעלה לאורכו במקצועיות, בשקיפות ותוך עמידה בדרישות האיכות והלו”ז – גם בתנאי אי-ודאות תפעוליים בצל מלחמת ‘חרבות ברזל’. החברה רואה בהגשת כתב התביעה ניסיון חסר תום לב להימנע מתשלום יתרת התמורה המגיעה לה בגין עבודות שבוצעו ונזקים שהסב לה המזמין – אותם מעריכה החברה יחד בסך של כ-100 מיליון ש”ח. החברה תפעל ותמצה עד תום את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשותה למיצוי זכויותיה״.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 30/06/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
    וכך תורמים למפולת גדולה יותר למרות שיש להם הרבה כסף שוברים לכולם את הרגליים
  • 3.
    אנונימי 20/05/2025 15:13
    הגב לתגובה זו
    מי יודע מה התובעים מסתירים כשהחליטו לתבוע.זה אף פעם לא תמים
  • 2.
    סתם אחד 13/05/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
    אפקון היו בסדר גמור. אומנם מזמן.
  • 1.
    אנונימי 13/05/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
    איך שגלגל מתגלגל לו חח
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).