כמה דמי ניהול אתם משלמים בקרן הנאמנות שלכם ולמה הבנקים לוקחים נתח?
כ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן בתחילת השנה. לראשונה מאז ועדת בכר שהוציאה את גופי הניהול מהבנקים דמי הניהול בקרנות צפויים לעלות. למעשה, מאז וועדת בכר ב-2005 ירדו דמי הניהול הממוצעים ממעל 1.8% ל-0.7%, כשהירידה הזו מגיעה משני גורמים שונים – הראשון תחרות בין הגופים והשני – נתח הולך וגדל של קרנות מחקות שאינן דורשות ניהול אקטיבי ולכן בהגדרה דמי הניהול שלהן נמוכים.
בשנים האחרונות דמי הניהול הממוצעים התקבעו על מעט מתחת ל-0.7% כשהממוצע של הקרנות האקטיביות הוא קרוב ל-1% והממוצע בקרנות המחקות (העוקבות אחרי המדדים) מעל 0.4%.
מדובר בדמי ניהול שלמרות הירידה הדרמטית בהן על פני השנים, אינם נמוכים. בעולם של ריבית אפס כפי שהיה עד לפני שנה לקחת דמי ניהול כאלו, זה בעצם לקחת חלק גדול מהרווחים, כשבשנה האחרונה זה בעצם לקחת דמי ניהול על הפסדים ידועים מראש.
מנהלי הקרנות טוענים ובצדק מבחינם – הבנקים לוקחים את כל הקופה. הבנקים נזכיר גובים על פי חוק דמי הפצה שעודכנו לפני 9 שנים - 0.1% בקרנות כספיות; 0.2% בקרנות סולידיות, 0.35% בקרנות מנייתיות. על פי חישוב של מביזפורטל, הבנקים בעצם גובים עמלת הפצה שמגיעה לקרוב לרבע מסך דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות. הם לוקחים את רוב דמי הניהול בעמלות כספיות, ונתח קטן יותר בקרנות אג"ח וקרנות מנייתיות.
- אחרי שהפכה לחבר בורסה: אלטשולר נכנסת לשוק הברוקראז'
- כאב הראש של צ'רלס שוואב - הפסדי ענק באג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה הרבה, ואין לזה הצדקה, אחרי הכל – היועץ לא באמת נותן שירות ללקוח בעת רכישת קרנות נאמנות. הוא פותח את המחשב ומסתכל בטבלה, שלמרבה הצער הנוסחא שלה מתבררת פעם אחר פעם כלא רלבנטית, או מטעה. זה הופך את היועצים בבנקים לפקידים שמתיישרים לדירוגים, זה לא מאפשר חשיבה מחוץ לקופסה, זה 180 מעלות ממה שהתכוונו אנשי ועדת בכר. על זה לא צריך לשלם עמלת הפצה.
אז צריך להוריד את עמלת ההפצה שאגב ירדה ב-2013 אחרי לחץ גדול מצד הקרנות. מי שיכול וצריך לעשות זאת הם משרד האוצר ורשות ניירות ערך. אבל, לא בטוח שזה האינטרס של הגופים המוסדיים כמכלול – הגופים שמחזיקים בברוקראז' נהנים מקבלת דמי הפצה. מיטב, אקסלנס, אי.בי.אי, פסגות מחזיקות חברות ניהול קרנות לצד חברות ברוקראז שבדומה לבנקים משלמים כמפיצים גם של קרנות נאמנות. הגופים האלו נהנים מדמי ההפצה.
על פי ההערכות היקף ההכנסות של חברות ניהול הקרנות מגיע לכ-3 מיליארד שקל בשנה, כשדמי ההפצה מסתכמים בכ-800 מיליון שקל. הרוב הגדול – מעל 700 מיליון שקל הן עמלות הפצה שהבנקים מקבלים. היתר – עמלות הפצה של הברוקראז' של בתי ההשקעות. אבל החלק שלהם בתעשיית ההפצה הולך וגדל.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כך או אחרת, מסתבר שהציבור הולך ומתרחק מיעוץ ההשקעות כשמחצית מהפעולות בקרנות נאמנות כבר לא מבוצעת דרך יועץ ההשקעות. אגב, כמות יועצי ההשקעות בעשור בבנקים נחתכה בחצי למתחת ל-1,700 יועצים כשבסניפים עצמם יש סדר גודל של 1,000 יועצים והיתר נמצאים במרכזי השקעות והמטה.
ואם גם כך, הלקוחות לא נעזרים ביועץ ההשקעות, כמובן שאין הצדקה לתשלום עמלת ההפצה, בטח לא בשיעור שנגבה.
- 6.אביבי 09/01/2023 11:14הגב לתגובה זוכולנו מופסדים עם או בלי דמי ניהול אז מה זה משנה בכלל
- 5.H 09/01/2023 11:01הגב לתגובה זוזו דרך הכי טובה להיצמד למדד סנופי 500. ב 0.05% עמלה. אפשרות נוספת זה לקנות תעודת סל ETF אצל ברוקר אמריקאי כמו פידליטי. שם זה בכלל בלי דמי ניהול . אבל זה פתרון נחות בכלל סיכון של מס עיזבון אמריקאי. קרנות זרות אגב מנוהלות על ידי חברות בינלאומיות גדולות שמכבדות את עצמן ולא מעלות דמי ניהול (כמו בלאקרטק ואינווסקו)
- לרון 09/01/2023 11:49הגב לתגובה זוגם עמלת המרת מטבע חוץ והבנק שוב מרוויח!הבנק יורד בהכנסותיו רק בעת משבר פיננסי המתחיל בנדל"ן בעיקר דוגמת 1983=השנה האורוולינית של שוק ההון הישראלי
- H 09/01/2023 13:31ואתה ממש לא חייב לסחור דרך בנק, אפשר דרך בית השקעות ישראלי. עמלות יותר זולות מרוב הבנקים. לי אין בעיה שהבנק מרוויח כי יש לי אופציות אחרות (זולות) שלא מצריכות מאמץ מעבר לסביר. אין לי בעיה עם מסעדה שלוקחת 1000 שקל לארוחה כל עוד יש ממול דוכן פלאפל שמוכר ארוחה שתסביע אותי באותה מידה רק ב 20 שקל
- 4.88 09/01/2023 10:16הגב לתגובה זומוזר שזה עובר כך בשקט. עמלה על כלום.
- 3.כתבה חשובה 09/01/2023 10:08הגב לתגובה זועמלת ההפצה היא שוד!
- 2.האם הבנקים יכולים לגבות את העמלה בלי שנדע ובלי שנקבל יעוץ? (ל"ת)אמנון 09/01/2023 09:14הגב לתגובה זו
- 1.שרון 09/01/2023 08:46הגב לתגובה זווללא עמלות, מסחר בקרנות נאמנות - במיוחד שקליות שהן הלהיט של החורף, כבר נרכשות עצמאית ישירות על ידי המשקיעים
- מה שם האפליקציה? (ל"ת)יוס 03/03/2024 17:45הגב לתגובה זו
- 88 10/01/2023 09:14הגב לתגובה זומגולגלת לרוכש
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
