כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

הציבור חוזר לקרנות? מגמת שיפור מאז דצמבר הסוער

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה במגמת שיפור ופותחת את חודש מרץ עם גיוס של כ-680 מיליון שקל. היכן עיקר הגיוסים ואיפה נמשכים הפדיונות?

מורן ישעיהו |

​תעשיית קרנות הנאמנות פותחת את חודש מרץ עם שיפור מתמשך מאז תחילת שנת 2019 ולאחר דצמבר הסוער ב-2018. בשבוע הראשון של החודש גייסו הקרנות כ-680 מיליון שקל כאשר עיקר הגיוסים בקרנות הכספיות שרשמו עלייה בקצב הגיוסים מהשבוע האחרון של חודש פברואר. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.

בתוך כך, בשבוע החולף נכנסו כ-420 מיליון שקל לקרנות הכספיות, מהם כ-170 מיליון שקל שגייסו הקרנות הכספיות השקליות וכ-250 מיליון שקל שגייסו הקרנות הכספיות הדולריות.

במקביל, הקרנות המסורתיות גייסו כ-260 מיליון שקל. סכום זה נחלק בין הקרנות האקטיביות המנוהלות שגייסו סכום של כ-60 מיליון שקל, לבין הקרנות הפאסיביות שרשמו גיוס יחד בסכום של כ-200 מיליון שקל, תוך הבדל בין הקרנות המחקות שגייסו כ-300 מיליון שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום של כ-100 מיליון שקל.

לעומת חודש פברואר, מדובר בירידה בקצב הפדיונות בקרב קרנות הסל - אז היו הפודות העיקריות בתעשייה כאשר רק קרן אחת הצליחה לגייס - לכתבה המלאה.

הגיוסים בתחילת חודש מרץ בתעשיית הקרנות מגיעים למרות מגמה מעורבת של עליות שערים באגרות החוב הקונצרניות בישראל ומגמה שלילית בשוקי המניות. בתוך כך, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו בשבוע החולף תשואה חיובית של עד 0.45% בעוד מדד ממשלתי כללי עלה קלות בכ-0.05%. מנגד, מדד ה-S&P500 ירד בכ-1.95%, הנאסד"ק איבד כ-2.3%, ה-DAX הגרמני ירד ב-0.7% והניקיי היפני רשם ירידה של כ-0.65%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום שבועי תשואה שלילית של עד כ-1.8%.

נכון ל-7.3.19, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 318 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג ל-198.7 מיליארד שקל שמתרכזים בתעשייה האקטיבית, מהם 173.6 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-25.1 מיליארד שקל בקרנות כספיות. זאת לצד, 119.4 מיליארד שקל בתעשייה הפאסיבית, מהם 89.7 מיליארד שקל בקרנות סל ו-29.7  בקרנות מחקות.

מה עשו הקטגוריות השונות?

קרנות אג"ח כללי ממשיכות להוביל את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות גם בפתיחת חודש מרץ, עם גיוס שבועי הנאמד בכ-110 מיליון שקל, ואחריה קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, עם כניסת כספים של כ-55 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי של סוף חודש פברואר ומציגות גם הן גיוסים של כ-55 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

לעומת זאת, מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-40 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, פדתה סכום של כ-100 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל פתחו את השבוע הראשון של החודש בפדיון של כ-20 מיליון שקל. זאת, בעקבות המגמה המתמשכת של היחלשות הדולר אל מול השקל מתחילת שנת 2019.

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בגיוסים, הנאמדים בסכום של כ-65 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-195 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-130 מיליון שקל. הבדל נוסף ניכר גם בקטגוריה המנייתית כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-165 מיליון שקל בניגוד לקרנות הסל שפדו כ-100 מיליון שקל.

כמו כן, קרנות אג"ח מדינה גייסו השבוע כ-10 מיליון שקל בעוד  קרנות אג"ח כללי פדו סכום קטן כ-5 מיליון שקל. קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, גם בשבוע הראשון של החודש, עם גיוסים  הנאמדים בכ-155 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.