הכסף בורח - זה בית ההשקעות שרואה בחודשיים האחרונים פדיונות במיליארדים
שוק קרנות הנאמנות גועש. בחודש ספטמבר המשיך הציבור להזרים כספים לקרנות הנאמנות כאשר לפי ניתוח של מיטב דש, בחודש החולף ראו קרנות הנאמנות גיוסים גדולים של 1.79 מיליארד שקלים. אבל גוף אחד ספציפי בלט בפדיונות ענקיים, זאת בהמשך למגמה שהחלה בחודש אוגוסט.
בצד החיובי, נציין את איביאי שעם גיוס של 617 מיליון שקלים תופסים גם בחודש ספטמבר את המקום הראשון בטבלת הגיוסים. במקום השני בולט בית ההשקעות סיגמא עם גיוסים של 441 מיליון שקלים וסוגר את השלישייה הראשונה אנליסט עם גיוסים של 274 מיליון שקלים.
שני דברים מעניין לראות מטבלת הגיוסים שריכז Bizportal, האחד זה בית ההשקעות הראל שמציג גיוסים של 265 מיליון שקלים ומשלים בכך מגמה שנמשכת כבר מספר חודשים וזאת לאחר שנים של פדיונות כבדים. השני זה אלטשולר שחם שבשנים האחרונות מציג פדיונות כבדים על בסיס חודשי (ראו בטבלה את היקף הפדיונות מתחילת השנה), רשם בחודש ספטמבר פדיונות זניחים של 29 מיליון שקלים בלבד.
ובתוך כך, בית ההשקעות אילים שבשליטת אמיר איל בולט בחודש ספטמבר עם פדיונות עצומים בהיקף של 1.44 מיליארד שקלים וזה אחרי פדיונות של 1.2 מיליארד שקלים בחודש אוגוסט. נזכיר כי בשנת 2016 אילים היה הגוף שרשם את הגיוסים הגדולים ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות, כלומר מדובר פה בהיפוך מגמה אלים שהחל בעיקר בחודשיים האחרונים.
- שסטוביץ ואי בי אי רוכשים מניות לוזון בכ-31.6 מיליון שקל
- קרן חדשה תתמקד במניות הביטחוניות הישראליות, האם התזמון נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה לפדיונות הכבדים באילים היא כמובן התשואות בחודשים האחרונים. כך לדוגמה, הקרן אילים תיק אג"ח פלוס 20% שהינה קרן ענקית שמנהלת 2.3 מיליארד שקלים, רשמה מתחילת השנה תשואה של 1.73% בלבד, זאת מול תשואה ממוצעת של כמעט 3.5% בקרנות הנאמנות בקטגוריית אג"ח כללי שהינה הקטגוריה המרכזית בתעשיית הקרנות. בתוך כך, הקרן אילים אג"ח חברות מנוהלת שמנהלת נכסים בהיקף של מעל 800 מיליון שקלים רשמה מתחילת השנה תשואה של 1%, זאת מול תשואה ממוצעת בקטגוריית הקרנות הקונצרניות של 3.45% מתחילת השנה.
נסביר כי בחלק מהבנקים, כאשר לקוח מחזיק בקרן שמציגה תשואת חסר משמעותית - יועץ ההשקעות שלו מחויב לעדכן אותו בכך, וכיוון שאין כל עלות מבחינת הלקוח בכל הקשור למעבר בין קרנות - התוצאה היא כמובן מכירת הקרן ומעבר לקרן אחרת.
קובי שגב, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות, אמר בשיחה עם Bizportal כי "העיקרון המנחה בניהול קרנות הנאמנות של אילים היה והינו השקעה על פי ניתוח ערך כלכלי, מחקר מיקרו מעמיק, וניהול אקטיביסטי תוך ניהול סיכונים קפדני. עיקרון זה הוכיח את עצמו בתוצאות לאורך שנים, אשר הביאו להצלחה משמעותית של החברה בגידול עקבי בנכסיה המנוהלים. במהלך החודשים האחרונים, מחלקת המחקר של החברה מוצאת לנכון להקטין משמעותית את רמת הסיכון במרכיב אגרות החוב, בדגש על האג"ח הקונצרניות. על אף ההובלה של קרנות אילים בטווח הארוך, אנו מעריכים כי חלק ממשקיעי הטווח הקצר מעדיפים להשקיע ברמת סיכון גבוהה יותר. חברת אילים קרנות נאמנות הינה גוף ייחודי בשוק הקרנות, שנבנה בראייה ארוכת טווח, עם רף גבוה של איכות מקצועית ואחריות, ולראיה התוצאות שהושגו לאורך שנים ובעקביות".
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- 11.כדאי לשים לב שזו כתבה מ 2017 שמופיעה בהכי נקראות ב 2025 משום מה (ל"ת)אנונימי 01/09/2025 11:12הגב לתגובה זו
- 10.אבי 03/10/2017 10:36הגב לתגובה זובכל הראיונות שלו רואים שהוא עובד על שיווק אבל לנהל את הכספים זה סיפור אחר לגמרי. תשואות נמוכות ביותר. מציע לכולם לשים את הכסף בגופים אחרים וטובים יותר ולא חסר.
- 9.אחד מבפנים 03/10/2017 08:26הגב לתגובה זוהיא עזיבתו של סמנכל השיווק. בנשך כהונתו גוייסו 10 מיליארד שח. הוא עבר לנהל את תמיר פישמן, ולשם יגיעו הכספים בקרוב. זה לא קשור לביצועים
- 8.שוקי 03/10/2017 00:45הגב לתגובה זויש בתי השקעות שחיים על אדי דלק, הלקוחות התמימים משלמים דמי ניהול ורואים קדחת, אפסילון לדוגמא..אם לא היה מגיע אלשטיין והגיוסים בקבוצה מזמן היתה נסגרת, הפתרון רק תעודות סל וניהול עצמי.
- 7.הכותרת נכונה מאד זה פדיונות עתק (ל"ת)אמת לאמיתה 02/10/2017 17:17הגב לתגובה זו
- 6.יוסף 02/10/2017 16:41הגב לתגובה זוקונים ומוכרים קרנות בטירוף. איזה השקעות אלה. כמה פעמים מגלגלים את תיקי הייעוץ שלהם?!
- 5.אמיר 02/10/2017 16:04הגב לתגובה זוחודש אוגוסט נסיעות לחול והוצאות רבות וחודש ספטמבר חגים . לא הגיוני שבגלל אחוז -שתיים כמות כזו של כספים זזה. חוץ מזה המגייס הגדול מתחילת השנה ילין לפידות גם מפגר משמעותית בתשואות ראו קופות גמל וקרנות השתלמות שלו מתחילת השנה
- מי מוביל בתשואות ? סה"כ ילין טובים (ל"ת)גל 03/10/2017 10:54הגב לתגובה זו
- 4.אקסלנס בצניחה חופשית (ל"ת)כותרת 02/10/2017 14:54הגב לתגובה זו
- 3.דיבי 02/10/2017 14:28הגב לתגובה זוצריך לחקור מי עושה כסף מהעברת הקרנות ממנהל אחד לשני בקצב כזה. זה לא השקעות זה קזינו בניהול והחזקה של מוצרי השקעה. שערוריה. מי מזיז ולמה מזיזים את הכסף ככה. זה בטח לא הציבור !
- 2.סמך 02/10/2017 14:27הגב לתגובה זוהפודה הגדול מתחילת השנה הוא אלטשולר עם כמעט 4 מיליארד קרנות מסורתיות ולא רחוק ממנו גם אקסלנס..
- 1.מי1 02/10/2017 14:22הגב לתגובה זואילים הרוויחו גם השנה בין 1-2% כלומר המחזיקים שלהם בכל הטווחים של הזמן מורווחים וכנראה בגדול. מי שמוכר כנראה מעדיף שיקולי טווח קצר מאוד. לא הגיוני מקצועית.
- בני גור 02/10/2017 20:39הגב לתגובה זוהשוק לא טועה, לנוס מיד, ספק אם תספיקו
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
