פער דרמטי: תראו את תשואת הקרנות מול התעודות על המעו"ף ות"א-100 השנה
בעוד ימים ספורים יסתיים הרבעון השלישי של 2016 ואז נביא את רשימת קרנות הנאמנות המנצחות לרבעון זה ומתחילת 2016, אבל כבר כעת ברור שבכל הקשור להשקעה במניות בבורסה בת"א זו הייתה השנה של קרנות הנאמנות ולא של תעודות הסל, כאשר את הכותרות אמנם תפסו הדואליות הכושלות שהצטרפו למדדים, אבל האשמות העיקריות הן קודם כל מניות התרופות הדואליות.
לפי ניתוח Bizportal, התשואה הממוצעת של קרנות הנאמנות שמנהלות נכסים בהיקף של מעל 20 מיליון שקלים (ובנטרול קרנות סל) מתחילת השנה עומדת על 1.9%, זאת בעוד המדד עצמו רשם ירידה של 3% ותעודות הסל על המדד איבדו 3%-3.5%. הסיבה העיקרית לתשואת החסר של המדד אל מול הקרנות היא הנפילות במניות התרופות (אחרי מנקיינד שהתרסקה 62%, המניות הגרועות במדד השנה הן פריגו, מיילן וטבע).
גם לגבי המעו"ף התמונה לא שונה ואפילו קיצונית יותר. בעוד תשואות הקרנות (שוב, בנטרול כספיות) עומדת מתחילת השנה על 2.8%, תשואת המדד עצמו עומדת מתחילת השנה על מינוס 4.7%. גם פה הסיבה היא הנפילות במניות התרופות שלחצו חזק את המדד מטה. מדהים לראות שפריגו, מיילן וטבע שצללו 36%, 26% ו-23% בהתאמה הן המניות הגרועות במעו"ף השנה (והיחידות שרשמו נפילה דו-ספרתית). המשקל הגבוה של מניות התרופות הדואליות (כ-30% מהמדד) היה זה שלחץ את המעו"ף מטה, ונציין כי ביום שלאחר הרפורמה המשקל של אותן 4 מניות יוותר ללא שינוי משמעותי (כיוון שטבע ופריגו אמנם יירדו מ-10% ל-7% אבל מיילן תעלה מ-4% ל-7% ואופקו תישאר ללא שינוי משמעותי).
נציין כי יש מעט מאוד קרנות נאמנות רגילות שמנהלות מעל 20 מיליון שקלים על ת"א-100 ועוד פחות מכך על המעו"ף (4 בלבד) וכי באופן כללי ענף תעודות הסל השתלט לחלוטין בשנים האחרונות על ניהול הכספים בשוק המנייתי בת"א על היקף נכסים של מיליארדי שקלים, בין היתר בשל ההערכה כי מנהלי השקעות מתקשים להכות את המדד. אז לפחות על המדדים המובילים בשוק המניות המקומי השנה ההנחה הזו לא ממש עבדה. בוול סטריט הדברים נראים אחרת כאשר לפי מחקר של גולדמן זאקס שפורסם לאחרונה רק 16% מקרנות הנאמנות על המניות הגדולות בוול סטריט הצליחו להכות בשנה האחרונה את המדדים ולפי המחקר מדובר בשנה חלשה שכן הממוצע ב-10 השנים האחרונות לפי גולסמן הוא ש-39% מהקרנות מצליחות להכות את המדדים.
- האם שוק המניות הישראלי עדיין מעניין לקראת 2026
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.מיסי כחלון הרסו את הבורסה, אף אחד לא מרוויח פה.. (ל"ת)כחלון שר המיסים 27/09/2016 11:29הגב לתגובה זו
- איך כחלון הרס את הבורסה, איזה מס הוא הטיל על הבורסה? (ל"ת)נפתלי 27/09/2016 14:23הגב לתגובה זו
- 2.גיל גמש 27/09/2016 10:58הגב לתגובה זוהתערב איתם כי על פני תקופה של 10 שנים, תניב ההשקעה בתעודת סל על ה s&p יותר מקרן גידור. ההתערבות החלה לפני 8 שנים ובינתיים באפט מנצח בגדול. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001123011
- 1.המבחן צריך להיות לאורך שנים!!!!! (ל"ת)שלומי 27/09/2016 10:35הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
