טראמפ הצית את "הטרייד הכואב לשווקים"?
ברקע להטלת המכסים על סחורות סיניות בהיקף של 200 מיליארד דולר בשישי האחרון והתגובה היום של הסינים (לכתבה המלאה), שוק המט"ח גועש היום ועשוי ליצור כדור שלג שישפיע על השווקים הרבה יותר מאשר העלאות המכסים האחרונות.
אחת הדרכים שיש לממשל הסיני להגיב להטלת המכסים מצד ארה"ב היא לבצע פיחות בערכו של היואן, ונראה כי הממשל מבצע זאת בימים האחרונים. שער היואן מחוץ לגבולות סין (offshore) נופל כעת ב-1% לרמה של 6.91 יואן לדולר. נזכיר כי רק בתחילת השבוע הקודם ערכו של המטבע הסיני עמד על 6.7 יואן לדולר.
בפעם הקודמת שארה"ב הטילה מכסים על סין, היואן ביצע פיחות של 11% ולמעשה קיזז את המכסים. כעת מעריכים בשוק כי על מנת לאזן את המכסים האחרונים, היואן צריך לרדת לרמה של 7.9 יואן לדולר. קשה לראות סיטואציה בה הממשל האמריקני מסכים למהלך כזה.
הדולר מול היואן הסיני בשנים האחרונות: מהלך חד בימים האחרונים
נציין כי הפיחות בערך המטבע הסיני היה מתבקש בחודשים האחרונים לנוכח הפרשי הריביות בין השוק הסיני והשוק האמריקני, ולנוכח מצוקת המזומנים של הבנקים הסינים. מלחמת הסחר שהתפרצה בימים האחרונים מהווה טריגר משמעותי למהלך. לפני כחודשיים הגדרנו פיחות ביואן כ"טרייד הכואב ביותר לשווקים" (לכתבה המלאה).
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיחות ביואן הסיני מוביל כעת כצפוי לבריחת הון מרוב השווקים המתעוררים. הלירה הטורקית מאבדת כעת 2.2% מול המטבע האמריקני, כאשר אפקט של הפעולות האחרונות של הבנק המרכזי מתפוגג. הפזו המקסיקני מאבד כעת 0.6% מערכו מול המטבע האמריקני. הראנד הדרום אפריקאי משיל 1.3% מערכו, והרובל הרוסי מאבד 0.4%.
מדינה שהופכת למעניינת במיוחד לאור האירועים בשבועות האחרונים היא הודו. 2 גורמים משמעותיים מעיבים כעת על הכלכלה המקומית: הגורם הראשון הוא המתיחות בין סין לארה"ב שגוררת יציאה של כספים מכלל השווקים המתעוררים. בנוסף, הסנקציות שהטילה ארה"ב על ייצוא נפט איראני צפויות להשפיע גם הן על הכלכלה. בנוסף, צריך לזכור כי המדינה עדיין לא התאושש מגלי ההדף של חדלות הפירעון של ענקית המימון IL&FS במהלך 2018.
ברקע לגורמים אלו טען בסופ"ש האחרון טען המזכיר לענייני חברות בממשלה ההודית כי "משבר מתקרב בגופים הפיננסים החוץ בנקאים (NBFC)", כאשר ציין כי התנאים הנוכחים הן מתכון לאסון. "יש בריחת הון, מינוף יתר, האטה חדה ופער משמעותי בין שורת הנכסים והתחייבויות. זהו זמן מכונן, בטווח הבינוני והרחוק מדובר בתהליך חיובי, בטווח הקצר עשוי להיות סוער".
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
גרף הדולר מול הרופי ההודי: פריצה טכנית הבוקר
החדשות הטובות עבור השווקים הן כי המהלכים האחרונים מגיעים בתקופה בה הממשל האמריקני מוריד באופן משמעותי את גיוסי ההון שהוא מבצע לנוכח סוגיית תקרת החוב. בכל סיטואציה אחרת, הלחץ של הדולר היה חזק הרבה יותר. כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, קופת האוצר של ארה"ב צפויה לרדת לרמה של 85 מיליארד דולר בלבד לקראת סוף ספטמבר (לכתבה המלאה), והמשמעות היא שיש יותר דולרים בשווקים (לפחות עד ספטמבר, אז הפד' יצטרך לקבל החלטות מכריעות). נציין כי קופת האוצר כבר ירדה מתחילת החודש ב-100 מיליארד דולר, כאשר 40 מיליארד דולר מתוכם הוזרמו ב-2 ימי המסחר האחרונים. האם זה יספיק בכדי לעצור את "הריצה לדולר"?
קופת האוצר האמריקני: הממשל הזרים כסף לשווקים בימים האחרונים ומיתן את הלחץ של הדולר
- 1.סליחות 13/05/2019 18:47הגב לתגובה זועל הנשיא החלש ביותר בתולדות אמריקה , על חוסר היכולת להביא מדינות לידי שיתוף פעולה , על חוסר היצירתיות וחוסר המנהיגות - על כל אלה אפשר לסלוח ...אבל על הניסיון להציג כל כישלון כהצלחה ... לא ללמוד מאומה מאוסף ניסיונות כושלים ... ולהמשיך לדפוק את הראש בקיר... על אלו אי אפשר לסלוח לעולם - לעצמינו !!!
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
