עמית טל
צילום: Bizportal

טראמפ הצית את "הטרייד הכואב לשווקים"?

בעוד סין וארה"ב מטילות מכסים הדדיים אחת על השנייה, שוק המט"ח גועש הערב. היואן נחלש כעת ב-1% לשפל של 6 חודשים. במקביל, הלחץ עובר לשאר השווקים המתעוררים, במהלך שעשוי ליצור "כדור שלג". הודו נמצאת במוקד
עמית נעם טל | (1)

ברקע להטלת המכסים על סחורות סיניות בהיקף של 200 מיליארד דולר בשישי האחרון והתגובה היום של הסינים (לכתבה המלאה), שוק המט"ח גועש היום ועשוי ליצור כדור שלג שישפיע על השווקים הרבה יותר מאשר העלאות המכסים האחרונות.

אחת הדרכים שיש לממשל הסיני להגיב להטלת המכסים מצד ארה"ב היא לבצע פיחות בערכו של היואן, ונראה כי הממשל מבצע זאת בימים האחרונים. שער היואן מחוץ לגבולות סין (offshore) נופל כעת ב-1% לרמה של 6.91 יואן לדולר. נזכיר כי רק בתחילת השבוע הקודם ערכו של המטבע הסיני עמד על 6.7 יואן לדולר.

בפעם הקודמת שארה"ב הטילה מכסים על סין, היואן ביצע פיחות של 11% ולמעשה קיזז את המכסים. כעת מעריכים בשוק כי על מנת לאזן את המכסים האחרונים, היואן צריך לרדת לרמה של 7.9 יואן לדולר. קשה לראות סיטואציה בה הממשל האמריקני מסכים למהלך כזה.

הדולר מול היואן הסיני בשנים האחרונות: מהלך חד בימים האחרונים

 

נציין כי הפיחות בערך המטבע הסיני היה מתבקש בחודשים האחרונים לנוכח הפרשי הריביות בין השוק הסיני והשוק האמריקני, ולנוכח מצוקת המזומנים של הבנקים הסינים. מלחמת הסחר שהתפרצה בימים האחרונים מהווה טריגר משמעותי למהלך. לפני כחודשיים הגדרנו פיחות ביואן כ"טרייד הכואב ביותר לשווקים" (לכתבה המלאה).

הפיחות ביואן הסיני מוביל כעת כצפוי לבריחת הון מרוב השווקים המתעוררים. הלירה הטורקית מאבדת כעת 2.2% מול המטבע האמריקני, כאשר אפקט של הפעולות האחרונות של הבנק המרכזי מתפוגג. הפזו המקסיקני מאבד כעת 0.6% מערכו מול המטבע האמריקני. הראנד הדרום אפריקאי משיל 1.3% מערכו, והרובל הרוסי מאבד 0.4%.

מדינה שהופכת למעניינת במיוחד לאור האירועים בשבועות האחרונים היא הודו. 2 גורמים משמעותיים מעיבים כעת על הכלכלה המקומית: הגורם הראשון הוא המתיחות בין סין לארה"ב שגוררת יציאה של כספים מכלל השווקים המתעוררים. בנוסף, הסנקציות שהטילה ארה"ב על ייצוא נפט איראני צפויות להשפיע גם הן על הכלכלה. בנוסף, צריך לזכור כי המדינה עדיין לא התאושש מגלי ההדף של חדלות הפירעון של ענקית המימון IL&FS במהלך 2018.

ברקע לגורמים אלו טען בסופ"ש האחרון טען המזכיר לענייני חברות בממשלה ההודית כי "משבר מתקרב בגופים הפיננסים החוץ בנקאים (NBFC)", כאשר ציין כי התנאים הנוכחים הן מתכון לאסון. "יש בריחת הון, מינוף יתר, האטה חדה ופער משמעותי בין שורת הנכסים והתחייבויות. זהו זמן מכונן, בטווח הבינוני והרחוק מדובר בתהליך חיובי, בטווח הקצר עשוי להיות סוער".

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גרף הדולר מול הרופי ההודי: פריצה טכנית הבוקר

 

החדשות הטובות עבור השווקים הן כי המהלכים האחרונים מגיעים בתקופה בה הממשל האמריקני מוריד באופן משמעותי את גיוסי ההון שהוא מבצע לנוכח סוגיית תקרת החוב. בכל סיטואציה אחרת, הלחץ של הדולר היה חזק הרבה יותר. כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, קופת האוצר של ארה"ב צפויה לרדת לרמה של 85 מיליארד דולר בלבד לקראת סוף ספטמבר (לכתבה המלאה), והמשמעות היא שיש יותר דולרים בשווקים (לפחות עד ספטמבר, אז הפד' יצטרך לקבל החלטות מכריעות). נציין כי קופת האוצר כבר ירדה מתחילת החודש ב-100 מיליארד דולר, כאשר 40 מיליארד דולר מתוכם הוזרמו ב-2 ימי המסחר האחרונים. האם זה יספיק בכדי לעצור את "הריצה לדולר"?

קופת האוצר האמריקני: הממשל הזרים כסף לשווקים בימים האחרונים ומיתן את הלחץ של הדולר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סליחות 13/05/2019 18:47
    הגב לתגובה זו
    על הנשיא החלש ביותר בתולדות אמריקה , על חוסר היכולת להביא מדינות לידי שיתוף פעולה , על חוסר היצירתיות וחוסר המנהיגות - על כל אלה אפשר לסלוח ...אבל על הניסיון להציג כל כישלון כהצלחה ... לא ללמוד מאומה מאוסף ניסיונות כושלים ... ולהמשיך לדפוק את הראש בקיר... על אלו אי אפשר לסלוח לעולם - לעצמינו !!!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.