טראמפ הצית את "הטרייד הכואב לשווקים"?
ברקע להטלת המכסים על סחורות סיניות בהיקף של 200 מיליארד דולר בשישי האחרון והתגובה היום של הסינים (לכתבה המלאה), שוק המט"ח גועש היום ועשוי ליצור כדור שלג שישפיע על השווקים הרבה יותר מאשר העלאות המכסים האחרונות.
אחת הדרכים שיש לממשל הסיני להגיב להטלת המכסים מצד ארה"ב היא לבצע פיחות בערכו של היואן, ונראה כי הממשל מבצע זאת בימים האחרונים. שער היואן מחוץ לגבולות סין (offshore) נופל כעת ב-1% לרמה של 6.91 יואן לדולר. נזכיר כי רק בתחילת השבוע הקודם ערכו של המטבע הסיני עמד על 6.7 יואן לדולר.
בפעם הקודמת שארה"ב הטילה מכסים על סין, היואן ביצע פיחות של 11% ולמעשה קיזז את המכסים. כעת מעריכים בשוק כי על מנת לאזן את המכסים האחרונים, היואן צריך לרדת לרמה של 7.9 יואן לדולר. קשה לראות סיטואציה בה הממשל האמריקני מסכים למהלך כזה.
הדולר מול היואן הסיני בשנים האחרונות: מהלך חד בימים האחרונים
נציין כי הפיחות בערך המטבע הסיני היה מתבקש בחודשים האחרונים לנוכח הפרשי הריביות בין השוק הסיני והשוק האמריקני, ולנוכח מצוקת המזומנים של הבנקים הסינים. מלחמת הסחר שהתפרצה בימים האחרונים מהווה טריגר משמעותי למהלך. לפני כחודשיים הגדרנו פיחות ביואן כ"טרייד הכואב ביותר לשווקים" (לכתבה המלאה).
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיחות ביואן הסיני מוביל כעת כצפוי לבריחת הון מרוב השווקים המתעוררים. הלירה הטורקית מאבדת כעת 2.2% מול המטבע האמריקני, כאשר אפקט של הפעולות האחרונות של הבנק המרכזי מתפוגג. הפזו המקסיקני מאבד כעת 0.6% מערכו מול המטבע האמריקני. הראנד הדרום אפריקאי משיל 1.3% מערכו, והרובל הרוסי מאבד 0.4%.
מדינה שהופכת למעניינת במיוחד לאור האירועים בשבועות האחרונים היא הודו. 2 גורמים משמעותיים מעיבים כעת על הכלכלה המקומית: הגורם הראשון הוא המתיחות בין סין לארה"ב שגוררת יציאה של כספים מכלל השווקים המתעוררים. בנוסף, הסנקציות שהטילה ארה"ב על ייצוא נפט איראני צפויות להשפיע גם הן על הכלכלה. בנוסף, צריך לזכור כי המדינה עדיין לא התאושש מגלי ההדף של חדלות הפירעון של ענקית המימון IL&FS במהלך 2018.
ברקע לגורמים אלו טען בסופ"ש האחרון טען המזכיר לענייני חברות בממשלה ההודית כי "משבר מתקרב בגופים הפיננסים החוץ בנקאים (NBFC)", כאשר ציין כי התנאים הנוכחים הן מתכון לאסון. "יש בריחת הון, מינוף יתר, האטה חדה ופער משמעותי בין שורת הנכסים והתחייבויות. זהו זמן מכונן, בטווח הבינוני והרחוק מדובר בתהליך חיובי, בטווח הקצר עשוי להיות סוער".
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
גרף הדולר מול הרופי ההודי: פריצה טכנית הבוקר
החדשות הטובות עבור השווקים הן כי המהלכים האחרונים מגיעים בתקופה בה הממשל האמריקני מוריד באופן משמעותי את גיוסי ההון שהוא מבצע לנוכח סוגיית תקרת החוב. בכל סיטואציה אחרת, הלחץ של הדולר היה חזק הרבה יותר. כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, קופת האוצר של ארה"ב צפויה לרדת לרמה של 85 מיליארד דולר בלבד לקראת סוף ספטמבר (לכתבה המלאה), והמשמעות היא שיש יותר דולרים בשווקים (לפחות עד ספטמבר, אז הפד' יצטרך לקבל החלטות מכריעות). נציין כי קופת האוצר כבר ירדה מתחילת החודש ב-100 מיליארד דולר, כאשר 40 מיליארד דולר מתוכם הוזרמו ב-2 ימי המסחר האחרונים. האם זה יספיק בכדי לעצור את "הריצה לדולר"?
קופת האוצר האמריקני: הממשל הזרים כסף לשווקים בימים האחרונים ומיתן את הלחץ של הדולר
- 1.סליחות 13/05/2019 18:47הגב לתגובה זועל הנשיא החלש ביותר בתולדות אמריקה , על חוסר היכולת להביא מדינות לידי שיתוף פעולה , על חוסר היצירתיות וחוסר המנהיגות - על כל אלה אפשר לסלוח ...אבל על הניסיון להציג כל כישלון כהצלחה ... לא ללמוד מאומה מאוסף ניסיונות כושלים ... ולהמשיך לדפוק את הראש בקיר... על אלו אי אפשר לסלוח לעולם - לעצמינו !!!
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)