ידידיה אפק
צילום: Bizportal
ניתוח

ההימור הגדול של קרן הגידור המצליחה ביותר בארה"ב - שהולכת נגד 'כלל הברזל'

כך הגיעה הקרן למעמד היוקרתי, תוך שהיא הולכת נגד אחד הכללים הכי מוכרים בעולם ההשקעות
ידידיה אפק | (7)

"אל תשים את כל הביצים בסל אחד" – המשפט הזה חשוב כשהולכים למכולת, אבל חשוב עוד יותר בהשקעות. מחקרים הוכיחו ששילוב של נכסים רבים בעלי מתאם נמוך אחד לשני מסייע לצמצם את הסיכון הכולל בתיק. הרציונל הוא פשוט – אם השקעת את כל כספך במניה אחת והיא איבדה 50% מערכה, הפסדת חצי מהכסף שהשקעת. אם אנו משלבים בתיק ההשקעות נכסים נוספים שמתנהגים הפוך מאותה מניה, יתכן שההפסד הנקודתי הזה כלל לא יורגש בתשואה הכוללת של התיק. 

אבל מה אם בכל זאת נשים את כל הביצים באותו הסל? זה בדיוק מה שעושה בראד גרסטנר, מנהל קרן הגידור אלטימטר קפיטל מנג'מנט. אלטימטר הניבה למשקיעים בה תשואה פנומנלית של 51% בממוצע על פני 3 השנים האחרונות, והנכסים שהיא מנהלת גדלו מ-254 מיליון דולר לפני 5 שנים ל-2.4 מיליארד דולר בסוף הרבעון השני של 2017. את ההצלחה המרשימה הזו חייב גרסטנר לענף אחד בלבד - תיירות.

קרן אלטימטר הוקמה במהלך 2008, רגע לפני פרוץ המשבר הפיננסי הגדול ביותר ב-80 השנים האחרונות. מנהלי הקרן לא ניסו לבנות תיק רחב ומפוזר, אלא שמו את כל יהבם על תחום אחד ויחיד. הם הבינו שהם יכולים להצליח מול מאות קרנות הגידור המתחרות רק אם יהיו ממוקדים מאוד – וזה מה שעשו. כבר בתחילת הדרך, עם סכומים זניחים במונחי וול סטריט, הם בחרו נישה מסוימת והתמקדו רק בה. גרסטנר, שהגיע עם השכלה מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד וניסיון ממיזמים קודמים בתחום המלונאות והתיירות, הוביל את הדרך והשקיע את רוב כספי הקרן במניות כמו אקספדיה, פרייסליין, חברות להשכרת רכב וחברות תעופה אמריקאיות.

למעשה, לאורך כל 5 השנים האחרונות שמה אלטימטר את כל הצ'יפים על ענף התיירות והתעופה. בדיקה של החזקות הקרן לאורך התקופה הראתה ריכוזיות מכוונת במניות אלו – 5 ההחזקות הגדולות של הקרן לאורך כל התקופה הזו היוו יותר מחצי משווי הקרן. מעבר לכך, נכון לדיווח האחרון של הקרן (שמתייחס לסוף הרבעון השני) 60% מנכסי הקרן מושקעים בשתי מניות בלבד – מניית אקספדיה ומניית יונייטד אירליינס.

שתי ההחזקות הגדולות בקרן הן חלק בלתי נפרד ממנה כבר למעלה מ-5 שנים. המשקיעים בקרן נהנו לאורך התקופה הזו מתשואה פנומנלית של 252% במניית יונייטד אירליינס ו-178% במניית אקספדיה. גם יתר ההחזקות המשמעותיות בקרן הן החזקות ותיקות, שצמחו לאורך השנים במאות אחוזים.

 

הצרכן האמריקאי מתחזק – ואתו ענף התיירות

אז מה עומד מאחורי הצלחת הקרן? ענף התיירות בארה"ב (ואנו מתכוונים למניות התעופה, המלונאות, השיט והשכרת הרכב) נהנה בשנים האחרונות מההתאוששות המרשימה במצבו של הצרכן האמריקאי. רק לפני 5 שנים היו האמריקאים זהירים מאוד עם התנהלותם הפיננסית, הוציאו פחות ובוודאי יצאו לפחות חופשות. אך עם הזמן ניכר היה שסנטימנט הצרכנים משתפר, השכר עולה ואתו גם המוטיבציה להוציא כסף.

לצד השיפור הכלכלי, שני שינויים דמוגרפיים גדולים משפיעים אף הם על תעשיית התיירות בארה"ב. השינוי הראשון נוגע לקבוצת ה"בייבי-בומרס", אלו שנולדו בין השנים 1945 ל-1965. בתקופה זו היה קצב הילודה בארה"ב הגבוה ביותר ב-100 השנים האחרונות, יש הטוענים בגלל הצלקות שהותירה מלחמת העולם השניה. על פי הערכות, קבוצת הגילאים הזו מונה כ-75 מיליון איש (מתוך אוכלוסייה של 323 מיליון אמריקאים). קבוצת הגילאים הענקית הזו מגיעה כיום לגיל פרישה, מה שאומר יותר קרוזים לאיי הבהאמס, יותר טיסות לבקר את הנכדים ויותר לילות בבתי מלון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השינוי הדמוגרפי השני הוא השינוי בהרגלי הצריכה של הדורות הצעירים יותר – דור ה-Y ודור המילניום. על פי סקרים רבים, הצעירים בארה"ב מעדיפים לחוות מאשר לקנות, כלומר הם יעדיפו להוציא יותר על חופשה מאשר על קניית מוצרים.

לצד השינויים הדמוגרפים התומכים, גם שינויים בתעשיית התעופה בארה"ב משפיעים על החברות הפועלות בו. לאחר תהליך של קונסולידציה בענף זה, לחברות הגדולות השולטות בו יש כיום יותר כוח תמחור מול הצרכנים והן נהנות משולי רווח גדולים יותר ביחס לטרום המשבר הפיננסי. בעקבות העלייה ברווחיות חברות אלה תגמלו אותן המשקיעים בוול סטריט עם מכפילי רווח נדיבים יותר, מה שהביא להמראה של מניות אלו בשנים האחרונות.

 

מאמין ביונייטד

מבין החברות הרבות הפועלות בענף התיירות, הפוזיציה הגדולה ביותר בקרן של אלטימטר מוקדשת כבר תקופה ארוכה למניית יונייטד אירליינס (סימול: UAL). על פי מנהל הקרן, למניית יונייטד שני יתרונות גדולים על פני המתחרות שלה. הראשון הוא צי המטוסים החדיש והרשת הטובה ביותר בענף, שמאפשרים לה לגבות מעט יותר כסף מהמתחרות מבלי לאבד נתח שוק. היתרון השני הוא דווקא נקודה לשיפור – בהשוואה למתחרות שלה, ליונייטד יש לא מעט מקום לשיפור בשיעורי הרווחיות שלה. שיעור הרווח התפעולי של סאוות'ווסט אירליינס (סימול: LUV), בעלת נתח השוק הגדול ביותר בארה"ב, עומד על 18% לעומת 11.8% בלבד ביונייטד. בהתאם, גם מכפיל הרווח בו נסחרת LUV גבוה יותר – 16 לעומת 10.1 ב-UAL. 

אם כך, הסוד של קרן הגידור אלטימטר מתנקז לשלוש עקרונות עיקריים – תחום התמחות אחד על מנת לייצר בידול, התמקדות בענף המקבל רוח גבית מהכלכלה ומהדמוגרפיה, ובחירת המניות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לשיפור מתוך ענף זה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 21/08/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    בד"כ הכותרות של ביזפורטל מטעות, אבל כאן הכל נאמר במילה הראשונה של הכותרת - הימור. הרי באותו מידה קרן גידור היפוטית X היתה יכולה להחליט לפני כמה שנים להשקיע רק בפארמה. אם היה מצליח, לא חסרות סיבות - הבייבי בומרס מזדקנים וחולים וכד'. בפועל הפארמה לא היתה השקעה מוצלחת במיוחד בשנים האחרונות ולכן לא התפרסמה כתבה על אותה קרן X.
  • 3.
    מ 21/08/2017 09:38
    הגב לתגובה זו
    לא קובעים כזו עובדה...כרגיל כותרות קליקים.
  • ז 21/08/2017 11:24
    הגב לתגובה זו
    רק לפי 789 שנים
  • 2.
    החברה כתבה! כן ירבו (ל"ת)
    איל 21/08/2017 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    U 21/08/2017 08:36
    הגב לתגובה זו
    השקעה בתחום צר היא הכי מסוכנת
  • לזיבולי שכל שירצון 21/08/2017 11:30
    הגב לתגובה זו
    יצאת תותח בתגובתך לבעל ומנהל הקרן.. אני במקומך הייתי מאתר אותו ומסביר לו בפרוש שטעה ואלץ אותו שהשקעתו הייתה מסוכנת ויבטל בדיעבד את כל מה שהשיג והרבה בשנים האחרונות. הוא הטיפש לא הבין שזה מסוכן ועונשו לפחות מימך זה ביטול רטרואקטיבי של כל הפעולות והרווחים משנים אחרונות. וגם הגד לו שבמקום להתעסק בסיכונים הוא היה צריך להיות גבר ואוהב ישראל והיה בדיעבד צריך להשקיע באינסוליין וטבע וצירון ואופקו וכל התותחיות. זאת השקעה נורמלית והגיונית וריווחית ובטוחה.
  • לא מוצא חן בעיניך? 21/08/2017 11:05
    הגב לתגובה זו
    נסה אתה להגיד משהוטוב יותר וכבד את האחר שמותר לולחשוב ולהציע כל דבר.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.