ידידיה אפק
צילום: Bizportal
ניתוח

ההימור הגדול של קרן הגידור המצליחה ביותר בארה"ב - שהולכת נגד 'כלל הברזל'

כך הגיעה הקרן למעמד היוקרתי, תוך שהיא הולכת נגד אחד הכללים הכי מוכרים בעולם ההשקעות
ידידיה אפק | (7)

"אל תשים את כל הביצים בסל אחד" – המשפט הזה חשוב כשהולכים למכולת, אבל חשוב עוד יותר בהשקעות. מחקרים הוכיחו ששילוב של נכסים רבים בעלי מתאם נמוך אחד לשני מסייע לצמצם את הסיכון הכולל בתיק. הרציונל הוא פשוט – אם השקעת את כל כספך במניה אחת והיא איבדה 50% מערכה, הפסדת חצי מהכסף שהשקעת. אם אנו משלבים בתיק ההשקעות נכסים נוספים שמתנהגים הפוך מאותה מניה, יתכן שההפסד הנקודתי הזה כלל לא יורגש בתשואה הכוללת של התיק. 

אבל מה אם בכל זאת נשים את כל הביצים באותו הסל? זה בדיוק מה שעושה בראד גרסטנר, מנהל קרן הגידור אלטימטר קפיטל מנג'מנט. אלטימטר הניבה למשקיעים בה תשואה פנומנלית של 51% בממוצע על פני 3 השנים האחרונות, והנכסים שהיא מנהלת גדלו מ-254 מיליון דולר לפני 5 שנים ל-2.4 מיליארד דולר בסוף הרבעון השני של 2017. את ההצלחה המרשימה הזו חייב גרסטנר לענף אחד בלבד - תיירות.

קרן אלטימטר הוקמה במהלך 2008, רגע לפני פרוץ המשבר הפיננסי הגדול ביותר ב-80 השנים האחרונות. מנהלי הקרן לא ניסו לבנות תיק רחב ומפוזר, אלא שמו את כל יהבם על תחום אחד ויחיד. הם הבינו שהם יכולים להצליח מול מאות קרנות הגידור המתחרות רק אם יהיו ממוקדים מאוד – וזה מה שעשו. כבר בתחילת הדרך, עם סכומים זניחים במונחי וול סטריט, הם בחרו נישה מסוימת והתמקדו רק בה. גרסטנר, שהגיע עם השכלה מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד וניסיון ממיזמים קודמים בתחום המלונאות והתיירות, הוביל את הדרך והשקיע את רוב כספי הקרן במניות כמו אקספדיה, פרייסליין, חברות להשכרת רכב וחברות תעופה אמריקאיות.

למעשה, לאורך כל 5 השנים האחרונות שמה אלטימטר את כל הצ'יפים על ענף התיירות והתעופה. בדיקה של החזקות הקרן לאורך התקופה הראתה ריכוזיות מכוונת במניות אלו – 5 ההחזקות הגדולות של הקרן לאורך כל התקופה הזו היוו יותר מחצי משווי הקרן. מעבר לכך, נכון לדיווח האחרון של הקרן (שמתייחס לסוף הרבעון השני) 60% מנכסי הקרן מושקעים בשתי מניות בלבד – מניית אקספדיה ומניית יונייטד אירליינס.

שתי ההחזקות הגדולות בקרן הן חלק בלתי נפרד ממנה כבר למעלה מ-5 שנים. המשקיעים בקרן נהנו לאורך התקופה הזו מתשואה פנומנלית של 252% במניית יונייטד אירליינס ו-178% במניית אקספדיה. גם יתר ההחזקות המשמעותיות בקרן הן החזקות ותיקות, שצמחו לאורך השנים במאות אחוזים.

 

הצרכן האמריקאי מתחזק – ואתו ענף התיירות

אז מה עומד מאחורי הצלחת הקרן? ענף התיירות בארה"ב (ואנו מתכוונים למניות התעופה, המלונאות, השיט והשכרת הרכב) נהנה בשנים האחרונות מההתאוששות המרשימה במצבו של הצרכן האמריקאי. רק לפני 5 שנים היו האמריקאים זהירים מאוד עם התנהלותם הפיננסית, הוציאו פחות ובוודאי יצאו לפחות חופשות. אך עם הזמן ניכר היה שסנטימנט הצרכנים משתפר, השכר עולה ואתו גם המוטיבציה להוציא כסף.

לצד השיפור הכלכלי, שני שינויים דמוגרפיים גדולים משפיעים אף הם על תעשיית התיירות בארה"ב. השינוי הראשון נוגע לקבוצת ה"בייבי-בומרס", אלו שנולדו בין השנים 1945 ל-1965. בתקופה זו היה קצב הילודה בארה"ב הגבוה ביותר ב-100 השנים האחרונות, יש הטוענים בגלל הצלקות שהותירה מלחמת העולם השניה. על פי הערכות, קבוצת הגילאים הזו מונה כ-75 מיליון איש (מתוך אוכלוסייה של 323 מיליון אמריקאים). קבוצת הגילאים הענקית הזו מגיעה כיום לגיל פרישה, מה שאומר יותר קרוזים לאיי הבהאמס, יותר טיסות לבקר את הנכדים ויותר לילות בבתי מלון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

השינוי הדמוגרפי השני הוא השינוי בהרגלי הצריכה של הדורות הצעירים יותר – דור ה-Y ודור המילניום. על פי סקרים רבים, הצעירים בארה"ב מעדיפים לחוות מאשר לקנות, כלומר הם יעדיפו להוציא יותר על חופשה מאשר על קניית מוצרים.

לצד השינויים הדמוגרפים התומכים, גם שינויים בתעשיית התעופה בארה"ב משפיעים על החברות הפועלות בו. לאחר תהליך של קונסולידציה בענף זה, לחברות הגדולות השולטות בו יש כיום יותר כוח תמחור מול הצרכנים והן נהנות משולי רווח גדולים יותר ביחס לטרום המשבר הפיננסי. בעקבות העלייה ברווחיות חברות אלה תגמלו אותן המשקיעים בוול סטריט עם מכפילי רווח נדיבים יותר, מה שהביא להמראה של מניות אלו בשנים האחרונות.

 

מאמין ביונייטד

מבין החברות הרבות הפועלות בענף התיירות, הפוזיציה הגדולה ביותר בקרן של אלטימטר מוקדשת כבר תקופה ארוכה למניית יונייטד אירליינס (סימול: UAL). על פי מנהל הקרן, למניית יונייטד שני יתרונות גדולים על פני המתחרות שלה. הראשון הוא צי המטוסים החדיש והרשת הטובה ביותר בענף, שמאפשרים לה לגבות מעט יותר כסף מהמתחרות מבלי לאבד נתח שוק. היתרון השני הוא דווקא נקודה לשיפור – בהשוואה למתחרות שלה, ליונייטד יש לא מעט מקום לשיפור בשיעורי הרווחיות שלה. שיעור הרווח התפעולי של סאוות'ווסט אירליינס (סימול: LUV), בעלת נתח השוק הגדול ביותר בארה"ב, עומד על 18% לעומת 11.8% בלבד ביונייטד. בהתאם, גם מכפיל הרווח בו נסחרת LUV גבוה יותר – 16 לעומת 10.1 ב-UAL. 

אם כך, הסוד של קרן הגידור אלטימטר מתנקז לשלוש עקרונות עיקריים – תחום התמחות אחד על מנת לייצר בידול, התמקדות בענף המקבל רוח גבית מהכלכלה ומהדמוגרפיה, ובחירת המניות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לשיפור מתוך ענף זה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שי 21/08/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    בד"כ הכותרות של ביזפורטל מטעות, אבל כאן הכל נאמר במילה הראשונה של הכותרת - הימור. הרי באותו מידה קרן גידור היפוטית X היתה יכולה להחליט לפני כמה שנים להשקיע רק בפארמה. אם היה מצליח, לא חסרות סיבות - הבייבי בומרס מזדקנים וחולים וכד'. בפועל הפארמה לא היתה השקעה מוצלחת במיוחד בשנים האחרונות ולכן לא התפרסמה כתבה על אותה קרן X.
  • 3.
    מ 21/08/2017 09:38
    הגב לתגובה זו
    לא קובעים כזו עובדה...כרגיל כותרות קליקים.
  • ז 21/08/2017 11:24
    הגב לתגובה זו
    רק לפי 789 שנים
  • 2.
    החברה כתבה! כן ירבו (ל"ת)
    איל 21/08/2017 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    U 21/08/2017 08:36
    הגב לתגובה זו
    השקעה בתחום צר היא הכי מסוכנת
  • לזיבולי שכל שירצון 21/08/2017 11:30
    הגב לתגובה זו
    יצאת תותח בתגובתך לבעל ומנהל הקרן.. אני במקומך הייתי מאתר אותו ומסביר לו בפרוש שטעה ואלץ אותו שהשקעתו הייתה מסוכנת ויבטל בדיעבד את כל מה שהשיג והרבה בשנים האחרונות. הוא הטיפש לא הבין שזה מסוכן ועונשו לפחות מימך זה ביטול רטרואקטיבי של כל הפעולות והרווחים משנים אחרונות. וגם הגד לו שבמקום להתעסק בסיכונים הוא היה צריך להיות גבר ואוהב ישראל והיה בדיעבד צריך להשקיע באינסוליין וטבע וצירון ואופקו וכל התותחיות. זאת השקעה נורמלית והגיונית וריווחית ובטוחה.
  • לא מוצא חן בעיניך? 21/08/2017 11:05
    הגב לתגובה זו
    נסה אתה להגיד משהוטוב יותר וכבד את האחר שמותר לולחשוב ולהציע כל דבר.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.