צמצום ה-QE, זה חדשות רעות לשווקים - תתחילו להפנים

ההערכה הרווחת בשווקים הפיננסיים, כי שוקי המניות נהנו בשנים האחרונות מן ההרחבות הכמותיות ומהלכים מוניטאריים נרחבים של הבנקים המרכזיים בעולם. שנת 2013 תרשם כשנה בה השווקים הפנימו, כי הכלכלה העולמית נמצאת במגמת שיפור - הפנמה שהובילה לעליות חדות בשווקים המובילים בעולם. העליות החדות בשוק המניות האמריקני העלו את מכפיל הרווח של מדד S&P500, לרמה של 17 בסוף שנת 2013. בזמן ששלוש שנים קודם לכן היה המכפיל ברמה של 14, כלומר עלייה של כ-20% במכפיל ללא שינוי מהותי בצמיחה או ברווחיות של החברות האמריקניות. קשה לומר ששוק המניות בארה"ב זול, ולהערכתי מדובר בתמחור מלא. מי שבכל זאת לא השתכנע כי קיים מתאם חיובי בין רכישות הפד והגידול במאזן הבנק המרכזי, מוזמן להציץ בתרשים מטה, בו ניתן לראות קורלציה גבוהה מאוד שהחלה בתחילת שנת 2009 עד היום. ברננקי מתחיל - ג'נט יילן ממשיכה לפני כחודשיים, בעקבות השיפור בשוק העבודה ובצמיחה במשק האמריקני, הכריז בן ברננקי, שהוחלף לא מזמן ע"י הגברת ג'נט יילן, על תחילת תהליך צמצום הרכישות, המכונה Tapering. הצמצום, ע"פ הפד, יעשה בצורה מדודה ויתחלק באופן שווה בין האג"ח הממשלתיות האמריקניות לאג"ח המגובות משכנתאות. בינתיים הפד הפחית 10 מיליארד דולר בכל פגישה משתי ישיבותיו האחרונות, כך שהיקף הרכישות הצטמצם מ-85 מיליארד ל-65 מיליארד בכל חודש. השווקים מנסים להתרגל להערכתי צמצום רכישות הפד הן חדשות רעות עבור השווקים, ומהווה כסיום תקופת ה-Risk-On אליו התרגלו בשנים האחרונות. מהיום בו הכריז ברננקי על ה-Tapering השווקים המתעוררים איבדו כ-12%, ומתחילת השנה השילו מערכם כ-5%. בזמן שמדדי המניות של אירופה וארה"ב הוסיפו לערכם כ-1% בממוצע מתחילת השנה. בניתוח של זרימת כספי המשקיעים בחודש ינואר לבדו, ניתן לראות שכ-10 מיליארד דולרים יצאו מהשווקים המתפתחים. זה השבוע ה-15 ברציפות של פדיונות משווקים אלו. נראה, כי סוף עידן הכסף הזול מהווה פגיעה משמעותית בשווקים המתעוררים. פגיעה זו גוררת יציאת כספים ובריחת הון מאותן המדינות, ומביאה לירידות קשות במטבעות המקומיים. גם לאחר המהלך השלילי האחרון של השווקים המתעוררים, אני סבור כי תהליך ההתרגלות למצב החדש ייקח לא מעט זמן. השווקים המרכזיים, ארה"ב ואירופה, הגיבו בסה"כ במתינות למצב החדש. בתחילה הזדעזעו גם שווקים אלו והגיבו בירידות שערים, ובמקביל החלה ריצה ל"מקלט הבטוח", הלא הן איגרות החוב האמריקניות הארוכות, שהתשואה עליהן ירדה בחדות לרמה של 2.6% באג"ח ל-10 שנים. לאחר ההלם הראשוני, התייצבו שוקי המניות והחזירו כמעט את כל הירידות. לעומתם, תשואות האג"ח חזרו לרמות בהן שהו ערב ההודעה על הפחתת הרכישות. מה הלאה? הכל שאלה של ניהול סיכונים שאלת מיליון הדולר, היא כיצד יסתגלו השווקים הפיננסיים בעולם למצב החדש? צריך לזכור שב-4 השנים האחרונות השווקים התמודדו ללא תכנית רכישות כלשהי במשך חודשים ספורים בלבד. לא מעט כלכלנים ופרשנים הסבירו את מהלך העליות של השווקים ע"י מדיניות ה-QE, כשהם סבורים שבלעדיה עליות נכסי הסיכון לא היו מתרחשות. אין ספק שמדובר באתגר שמייצר חששות בנוגע לרמת הסיכון של הנכסים הפיננסיים. הנתונים הטובים יחסית בארה"ב, השיפור המתמשך בשוק העבודה המלווה בירידה עקבית וממושכת בשיעור האבטלה, שוק הנדל"ן המתומחר להערכתנו עדיין בצורה אטרקטיבית ומצבו הטוב של הצרכן האמריקני, עשויים להערכתנו להוביל את הצמיחה בארה"ב לשיעורים גבוהים יותר בשנה הקרובה. נראה כי שוק המניות האמריקני נמצא בעמדה הטובה ביותר מכל השווקים המובילים בעולם. אני מאמין כי גם בשנה הקרובה הוא עשוי להציג תשואה עודפת לעומת השווקים הגלובליים. יחד עם זאת, למנהלי ההשקעות אתגר משמעותי בשנה הקרובה - ייצור תשואה בעולם של ריביות אפסיות, תשואות נמוכות בשוקי האג"ח ושוקי מניות במחירים די מלאים, וברקע כאמור, צמצום תכנית הרכישות של הפד, אשר ההערכה היא כי תסתיים לקראת סוף שנת 2014. לסיום, נראה כי עידן ה"כל מטאטא יורה" הסתיים. משמעות הדבר כי על כל משקיע לבחון את חלוקת הנכסים בתיק ההשקעות, כלומר לבחון השקעה בכל מניה ואיגרת חוב בצורה מדודה ובאופן סלקטיבי, ולא באמצעות השקעה במדדים. כמו כן אני סבור כי יש לנקוט במשנה זהירות ולהקפיד על ניהול סיכונים מושכל. **הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.