טור

צמצום ה-QE, זה חדשות רעות לשווקים - תתחילו להפנים

גיא בראון, אסטרטג אג"ח, אקסלנס, מתייחס לצמצום ההרחבות הכמותיות של הפד האמריקני והשפעותיו על שוקי המניות והאג"ח - מי יעלה ומי יירד?
גיא בראון | (8)

ההערכה הרווחת בשווקים הפיננסיים, כי שוקי המניות נהנו בשנים האחרונות מן ההרחבות הכמותיות ומהלכים מוניטאריים נרחבים של הבנקים המרכזיים בעולם. שנת 2013 תרשם כשנה בה השווקים הפנימו, כי הכלכלה העולמית נמצאת במגמת שיפור - הפנמה שהובילה לעליות חדות בשווקים המובילים בעולם.

העליות החדות בשוק המניות האמריקני העלו את מכפיל הרווח של מדד S&P500, לרמה של 17 בסוף שנת 2013. בזמן ששלוש שנים קודם לכן היה המכפיל ברמה של 14, כלומר עלייה של כ-20% במכפיל ללא שינוי מהותי בצמיחה או ברווחיות של החברות האמריקניות. קשה לומר ששוק המניות בארה"ב זול, ולהערכתי מדובר בתמחור מלא.

מי שבכל זאת לא השתכנע כי קיים מתאם חיובי בין רכישות הפד והגידול במאזן הבנק המרכזי, מוזמן להציץ בתרשים מטה, בו ניתן לראות קורלציה גבוהה מאוד שהחלה בתחילת שנת 2009 עד היום.

ברננקי מתחיל - ג'נט יילן ממשיכה

לפני כחודשיים, בעקבות השיפור בשוק העבודה ובצמיחה במשק האמריקני, הכריז בן ברננקי, שהוחלף לא מזמן ע"י הגברת ג'נט יילן, על תחילת תהליך צמצום הרכישות, המכונה Tapering. הצמצום, ע"פ הפד, יעשה בצורה מדודה ויתחלק באופן שווה בין האג"ח הממשלתיות האמריקניות לאג"ח המגובות משכנתאות. בינתיים הפד הפחית 10 מיליארד דולר בכל פגישה משתי ישיבותיו האחרונות, כך שהיקף הרכישות הצטמצם מ-85 מיליארד ל-65 מיליארד בכל חודש.

השווקים מנסים להתרגל

להערכתי צמצום רכישות הפד הן חדשות רעות עבור השווקים, ומהווה כסיום תקופת ה-Risk-On אליו התרגלו בשנים האחרונות. מהיום בו הכריז ברננקי על ה-Tapering השווקים המתעוררים איבדו כ-12%, ומתחילת השנה השילו מערכם כ-5%. בזמן שמדדי המניות של אירופה וארה"ב הוסיפו לערכם כ-1% בממוצע מתחילת השנה.

בניתוח של זרימת כספי המשקיעים בחודש ינואר לבדו, ניתן לראות שכ-10 מיליארד דולרים יצאו מהשווקים המתפתחים. זה השבוע ה-15 ברציפות של פדיונות משווקים אלו. נראה, כי סוף עידן הכסף הזול מהווה פגיעה משמעותית בשווקים המתעוררים. פגיעה זו גוררת יציאת כספים ובריחת הון מאותן המדינות, ומביאה לירידות קשות במטבעות המקומיים. גם לאחר המהלך השלילי האחרון של השווקים המתעוררים, אני סבור כי תהליך ההתרגלות למצב החדש ייקח לא מעט זמן.

השווקים המרכזיים, ארה"ב ואירופה, הגיבו בסה"כ במתינות למצב החדש. בתחילה הזדעזעו גם שווקים אלו והגיבו בירידות שערים, ובמקביל החלה ריצה ל"מקלט הבטוח", הלא הן איגרות החוב האמריקניות הארוכות, שהתשואה עליהן ירדה בחדות לרמה של 2.6% באג"ח ל-10 שנים. לאחר ההלם הראשוני, התייצבו שוקי המניות והחזירו כמעט את כל הירידות. לעומתם, תשואות האג"ח חזרו לרמות בהן שהו ערב ההודעה על הפחתת הרכישות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה הלאה? הכל שאלה של ניהול סיכונים

שאלת מיליון הדולר, היא כיצד יסתגלו השווקים הפיננסיים בעולם למצב החדש? צריך לזכור שב-4 השנים האחרונות השווקים התמודדו ללא תכנית רכישות כלשהי במשך חודשים ספורים בלבד. לא מעט כלכלנים ופרשנים הסבירו את מהלך העליות של השווקים ע"י מדיניות ה-QE, כשהם סבורים שבלעדיה עליות נכסי הסיכון לא היו מתרחשות. אין ספק שמדובר באתגר שמייצר חששות בנוגע לרמת הסיכון של הנכסים הפיננסיים.

הנתונים הטובים יחסית בארה"ב, השיפור המתמשך בשוק העבודה המלווה בירידה עקבית וממושכת בשיעור האבטלה, שוק הנדל"ן המתומחר להערכתנו עדיין בצורה אטרקטיבית ומצבו הטוב של הצרכן האמריקני, עשויים להערכתנו להוביל את הצמיחה בארה"ב לשיעורים גבוהים יותר בשנה הקרובה. נראה כי שוק המניות האמריקני נמצא בעמדה הטובה ביותר מכל השווקים המובילים בעולם. אני מאמין כי גם בשנה הקרובה הוא עשוי להציג תשואה עודפת לעומת השווקים הגלובליים.

יחד עם זאת, למנהלי ההשקעות אתגר משמעותי בשנה הקרובה - ייצור תשואה בעולם של ריביות אפסיות, תשואות נמוכות בשוקי האג"ח ושוקי מניות במחירים די מלאים, וברקע כאמור, צמצום תכנית הרכישות של הפד, אשר ההערכה היא כי תסתיים לקראת סוף שנת 2014.

לסיום, נראה כי עידן ה"כל מטאטא יורה" הסתיים. משמעות הדבר כי על כל משקיע לבחון את חלוקת הנכסים בתיק ההשקעות, כלומר לבחון השקעה בכל מניה ואיגרת חוב בצורה מדודה ובאופן סלקטיבי, ולא באמצעות השקעה במדדים. כמו כן אני סבור כי יש לנקוט במשנה זהירות ולהקפיד על ניהול סיכונים מושכל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רמי 18/02/2014 16:07
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שהמאמר שלך כתוב טוב והעיקר מספק דרך פעולה שזה חשוב מאוד. הכי קל זה לקטול ולקשקש, להציע רעיונות מעשיים, הרבה יותר קשה.
  • 7.
    עוף החול 18/02/2014 10:38
    הגב לתגובה זו
    כי הוא כזה עשיר מלדעת בדיוק מה יקרה.
  • 6.
    הוא לא מבין כלום 17/02/2014 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה החלה להתאושש ולא מעוניינים באינפלציה ולכן ההדפסות קטנות, הוא עוד קורא לעצמו אסטרטג עלק
  • 5.
    טל 17/02/2014 21:33
    הגב לתגובה זו
    מקצוען ולעניין ~!@
  • 4.
    רפאל 17/02/2014 21:13
    הגב לתגובה זו
    על תאמינו לכל הדמגוגים הבן אדם עוסק באגרות חוב אז יש לו אינטרס ..צריך להסתכל על הפסיכולגיה של השוק..לאנשים יש כסף והם משקיעים במניות .מה אם יפסיקו את זרימת הכסף אז מה יקרה? כלום יזרימו עד שהכלכלה העולמית תתאושש..הממשלות מרוויחות מהבורסה מקבלים טריליונים של מסים וגם מקום עבודה לאלפי אנשים..השוק אם ירד זה שאף אחד לא יהיה מוכן..למשל מלחמה פתאומית או איזה מעילה ענקית שתמוטט בנקים ..רק הפתעה רבתית תגרום לשוק להתתמוטט..
  • 3.
    ירקרק 17/02/2014 12:31
    הגב לתגובה זו
    האופוריה העולמית שהשוק האמריקני חזר לפרוח היא פיקציה שתתנפץ בקרוב. כל העליות נובעות מרכישה עצמית של חברות שגייסו אגח בריביות אפסיות. בקרוב הכל יתבהר.
  • 2.
    המעו"ף עולה השנה סביב 15%-20% (ל"ת)
    עמית 17/02/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 17/02/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    תתכוננו לימים קשים
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.