פרמיית התל בונד - שאלת השאלות היא התיזמון
במהלך החודשים האחרונים, שוק החוב המקומי מאופיין בשני מהלכים מעניינים, ריבוי השקות מדדי תל בונד ועלייה במספר הנפקות האג"ח.
- ריבוי השקות מדדי תל בונד:
תוך 10 חודשים יושקו שני מדדים. במאי האחרון הונפקו מדד תל בונד צמודות ותל בונד צמודות יתר. עוד כשבועיים, ב-18 לפברואר, יונפק מדד תל בונד תשואות, בנוסף לאלו הקיימים ונסחרים מזה זמן - תל בונד 20,40,60, תל בונד שקלי ותל בונד בנקים.
- עלייה במספר הנפקות אג"ח:
זאת כמובן בניסיון לגייס הון בריבית מזערית. הסיבה לכך הינה העדר אלטרנטיבות וריבית ממשלתית נמוכה במיוחד.
לכאורה, אלה שני עניינים נפרדים, ללא קשר ישיר ומכוון ביניהם, פרט אולי לאינטרס משותף של הבורסה והחברה המנפיקה, להעלות את רמת הסחירות של איגרות החוב הקיימות והחדשות המונפקות.
עם זאת, חלק לא מבוטל מהנפקות האג"ח האחרונות, מתהדרות בהיכנסן למדד זה או אחר עוד במעמד ההנפקה. מטרת כניסתן למדדים אלה הינה לצורך העלאת הביקושים ותמחור גבוה יותר.
על פניו, נראה שהצלחת ההנפקה מוטלת על סעיף הכניסה המיידית או העתידית למדד תל בונד כזה או אחר. סעיף הכניסה למדד משמעותי יותר מקובננטים וסעיפים אחרים בתשקיף או במאזן החברה, ללא ספק סעיף שיווקי ראשון במעלה שאין לו קשר כלל ועיקר לפעילות החברה המנפיקה.
כתוצאה מכך, המחויבות הטכנית של הקרנות העוקבות, תעודות הסל ושאר המוצרים המובנים שבסיסם מדדי הבורסה, הוא לרכוש כבר בשבועות הראשונים למסחר את האג"ח המונפקת, ובכך הן מעלות את מחיר האג"ח וגוררת רווחי הון לא מבוטלים.
לדוגמא, ההנפקות של החודש האחרון, שנכנסו או עתידים להיכנס למדדים:
מבני תעש אגח יד, נכסים ובנ אגח ו - נוספו במסלול המהיר למדד התל בונד צמודות והצמודות יתר בתאריך 13.1, נסחרות עתה בכ-3% גבוה ממחירן ערב ההנפקה. ראוי לציין שחלק לא מבוטל מהרווח מיוחס גם לעליית האג"חים מתחילת השנה ללא קשר למסחר במדדים.
אלבר אגח יג - תתווסף במסלול המהיר למדדי תל בונד צמודות וצמודות יתר ב-10.2, משקלה הצפוי במדדים - 0.2% ו-0.5% בהתאמה. מנהלי המדדים צפויים לבצע את ההתאמות בגין האיגרת ב-7.2 בשלב הנעילה. גם באיגרת הזו רווחי הון של מעל אחוז ממחיר ההנפקה.
שטראוס אגח ד - תתווסף למדד התל בונד שקלי במסלול המהיר ב-17.2, משקלה הצפוי 0.7%, ההתאמות צפויות להיות בסדר גודל של כ-15 מ' ולהתבצע בנעילה של ה-14.2.
וגולת הכותרת, תעשיה אוירית אגח ג - תתווסף במסלול המהיר למדד התל בונד שקלי ב-3.2. משקלה במדד כ-3%, ועל כן הביקושים הצפויים גבוהים ועומדים בהערכות על כ-60 מיליון. זאת, עוד בטרם ההתאמות שייתכן שהתחילו מוקדם מהצפוי, לאור משקלה המשמעותי במדד. התאמות אלה העלו את רווחי ההון באג"ח לכ-1.5%, כולל עמלת התחייבות מוקדמת למוסדיים.
רווחי הון של 1%-3%, כבר בימים הראשונים למסחר לאחר ההנפקה, והאפשרות למינוף הפוזיציה האג"חית, מפתים, הן את סוחרי הנוסטרו והן את המשקיעים. ברמת ריביות של 1%-2% לשנה, האופציה הזו נראית אטרקטיבית במיוחד.
כבכל טרנד, המבוסס על מסחר ועניין טכני בעיקרו, שאלת השאלות היא התזמון. בסופו של דבר, כנראה שכמו תמיד, יהיה מי שישאר עם "התפו"א הלוהט בידיו".
- 2.גיו 30/01/2013 18:51הגב לתגובה זובכל ההיסטוריה של מדדי התל בונד לעולם לא היתה להם תשואה של פחות מ2 אחוז כמו שיש כעת.
- 1.כול מילה בסלע!! (ל"ת)Z 30/01/2013 14:43הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
