האם סוגיית אירן מובילה את העולם למשבר אנרגיה?
החרם על אירן בכותרות והחששות בשווקים הולכים וגוברים. האם מחירי הנפט ימשיכו לנסוק ללא גבול? האם אנו עומדים בפתחו של משבר אנרגיה עולמי? אז אפשר להרגיע את הרוחות. התשובה היא לא.
אירן כבר הודיעה כי בתגובה על החרם כנגדה היא תפסיק לייצא נפט לצרפת ולבריטניה כבר בטווח המיידי, ובהמשך לכל מדינה שתהיה עויינת כלפיה. המטרה - לפגוע באספקת הנפט של אירופה כבר בחודשי החורף. לעומת זאת, ארה"ב ממשיכה במגעים עם מדינות נוספות על מנת שיצטרפו לחרם האירני כך גם מדינות אסיה (ביניהן יפן הודו וסין שרוכשות 45% מיצוא הנפט האירני) צפויות להצטרף לחרם ולקצץ כ-10% מיבוא הנפט שלהן מהרפובליקה האיסלמית.
אותם מגעים, יחד עם ההצהרות של הממשל האירני מגבירים את המתיחות בשווקים ותורמים לעליית מחיר הנפט לעבר רמת 106.00 דולר לחבית. אך חשוב לציין כי הצעדים הללו מצד מדינות אסיה צפויות לפגוע באירן שכן בשלב זה תתקשה האחרונה למצוא מדינות חילופיות ליצוא הנפט שברשותה. סין הינה אחת מיבואניות הנפט הגדולות בעולם. לפי הערכות האנליסטים היא צפויה לתפוס אף את המקום הראשון בעולם בייבוא הנפט כבר בטווח של 12-18 חודשים הקרובים, ולעבור את ארה"ב שכיום הינה היבואנית הגדולה בעולם.
שיעור ייבוא הנפט האמריקני ירדה בכ-40% במהלך שנים האחרונות בעקבות התייעלות טכנולוגית ופריצת דרך בהפקת גז טבעי בשטחי צפחות (shale gas), אשר הורידו באופן משמעותי את היקפי היבוא והפחיתו את תלותה של ארה"ב במקורות אנרגיה זרים. בנוסף, יפן הינה היבואנית השלישית בגודלה לנפט האירני, לכן צמצום של 10% מהיבוא של סין, יפן והודו מאירן הינו צעד משמעותי בחרם הזה.
החשש העיקרי בשווקים - מחסור בנפט בחודשים הקרובים
האם החשש מוצדק? שוב, התשובה היא לא. לאירופה ישנן כמה מקורות שיכולים להוות תחליף לנפט האירני, לדוגמא, סעודיה, אשר צפויה להוות כתחליף העיקרי. סעודיה היא המדינה השנייה בגודלה בייצוא נפט בעולם ובאפשרותה למלא את החסר שיגרם כתוצאה מהפסקת אספקת הנפט האירני.
כמה מספרים כדי שנבין את התמונה, אירן אחראית על ייצור של 12% מהכמות היומית המיוצרת ע"י OPEC (ארבע מיליון חביות ביום). מתוך זה 18% מיוצא למדינות אירופה. בשלב זה צפויה אירן להפסיק את הנפט רק לאנגליה וצרפת. עת תפסיק אירן לייצא נפט לכל מדינות אירופה, תסתכם הפסקה זו בסה"כ ב-2.2% מסך ייצור הנפט של ארגון OPEC.
לעומת זאת, סעודיה מייצרת כיום כ-22% מהכמות של OPEC. צריך לזכור כי לארה"ב מלאים לא מבוטלים של נפט למקרי חירום. גם לאיחוד האירופי ישנו מאגר נפט לטווח המיידי. נוסיף לזה את הנפט המיוצר בעירק ולוב שכיום אינן מייצאות וצפויות להתחיל לייצא, ונקבל תמונת מצב מרגיעה.
לאור כל זאת, האמברגו על הנפט האירני עשוי איפה לגרור לתנודתיות במחיר הנפט בטווח הקצר שכן המשקיעים אינם אוהבים אי וודאות ואי יציבות, לכן צפוי להיסחר בתנודתיות שערים בזמן הקרוב ולהמשיך ולעלות אף לעבר רמות 115-120 דולר לחבית. עם זאת, בראייה לטווח הבינוני, כלומר כבר בחודשי הקיץ, צפוי מחיר הנפט לשוב ולהתייצב.
המשבר העמוק בו נתונה אירופה והעובדה שמדינות האיחוד האירופי צפויות להצביע על שיעור צמיחה שלילי של כ-0.3%- בממוצע בשנת 2012, תתרום לירידת הביקושים ל"זהב השחור" ולתרום להתמתנות מחירי הנפט בטווח הארוך.
- 2.אי אפשר לקרוא כלום בגלל המודעות שמסתירות.. (ל"ת)איך מסירים את המודעו 26/02/2012 16:57הגב לתגובה זו
- 1...ניחושים גם הכלב שלי נותן לא פחות טוב (ל"ת)הכלבן עם השלייקס 26/02/2012 11:52הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
