עידכון מחשמל: אג"ח פרטית שהורחבה להיקף ממשלתי

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחסת לאגרת החוב של חברת החשמל, מימדיה והמלצת ההשקעה בה
יניב פגוט | (2)

סדרת איגרת חוב של חברת החשמל 22 הינה סדרה חוב אשר הונפקה על ידי חברת החשמל לראשונה בשנת 2002, הורחבה בהדרגה, ואילו נכון להיום היקפה המצטבר מסתכם בכ-7.8 מיליארד שקלים - כמעט כמו סדרה ממשלתית לכל דבר ועניין. הסדרה נכללת בצמד מדדי התל בונד 20 ותל בונד 60 המרכזיים בבורסת תל אביב ומשקלה במדדים אלו עומד על 9.5% ו-8.11% בהתאמה.

מנגנון הפירעון של קרן איגרת החוב מסדרה חשמל 22 הינו מנגנון פירעון לשיעורין המתחיל בחודש מאי 2012. לפיכך איגרת חוב זו אינה עומדת בתנאי המופיע בהכללות במדד לפיו "בתעודת ההתחייבות לא יחול פדיון חלקי עד למועד העדכון שלאחר מועד העדכון הקרוב". אי עמידה בתנאי סף זה צפויה להביא לגריעתה של סדרת זו בעדכון המדד הקרוב ב-1/4.

שווי סחורת האג"ח אשר צפוי להיפלט לשוק בעדכון מדדי התל בונד מוערך במיליארד שקלים, מתוכם כ-750 מיליון שקל בנכס בסיס המוחזק בתעודות הסל והיתרה בקרנות נאמנות עוקבות מדד תל בונד. למעשה, ניתן להסתכל על הסחורה האמורה להיפלט מהמדד כמו הנפקה של אג"ח חברת חשמל בהיקף מיליארד שקל. איגרת חוב זו עלתה מתחילת שנת 2012 בכ-0.9% ומפגרת אחר ביצועי מדד תל בונד 20 אשר עלה ב-1.5%. כך שנראה כי הפעילים המתוחכמים בשוק נערכים למהלך הצפוי של עדכון מדדי התל בונד.

החברה הנפיקה לאחרונה סדרת חוב דולרית בארה"ב לפדיון בעוד חמש שנים ונדרשה לשלם מרווח של כ-400 נקודות בסיס אל מול איגרת החוב המקבילה של ממשלת ישראל. נראה כי קיימים שחקני חוב מקצועיים אשר ביצעו גידור סיכונים על בסיס מרווח החוב לו זכו בהנפקה בחו"ל, עובדה אשר תמכה אף היא בגידול במרווח הקונצרני של סדרת חוב זו.

התקנה החדשה של האוצר המחייבת את הגופים המוסדיים להחזיר את דמי הניהול בתעודות הסל המחקות השקעה במדדים מקומיים על מנת למנוע כפל דמי ניהול, צפויה אף היא לייצר "לחץ מסחרי" על איגרת חוב זו, שכן לא בטוח שהמוסדיים "יתכסו" חזרה באיגרת חוב זו ויעדיפו לרכוש סדרות אחרות של חברת החשמל הנגישות להם כמוסדיים ולא נגישות לציבור הרחב.

בתקופה הנוכחית, בה קיימים חששות מקריסת בנק הדואר, עולה לכותרות ומציפה שוב טראומת אגרסקו הטרייה, הרי שהמרווח הקונצרני של סדרת חוב זו צפוי להמשיך ולגדול. ראוי לזכור כי אנו מצויים בתקופה בה קיים סנטימנט שלילי לאיגרות חוב צמודות בעלות מח"מ צמוד קצר, בשל ציפיות האינפלציה הנמוכות בחודשים הקרובים, ולפיכך איגרת חוב חשמל 22 בעלת מח"ם של 1.6 שנים מגיבה בהתאם.

דווקא בשל כך אנו מזהים באפיק הצמוד הקצר - בינוני הזדמנות וממליצים על עיבוי רכיב זה בתיקים בשבועות הקרובים. המרווח הקונצרני הנוכחי בו נסחרת איגרת החוב של חברת החשמל אל מול אג"ח מקביל של ממשלת ישראל עומד על 2.9%. להערכתנו המרווח צפוי לצמוח בשבועות הקרובים עד לעדכון המדדים הקרוב. על אף העננים המעיבים מעל ראשה של חברת החשמל בטווח הבינוני, ומכיוון שמדובר באג"ח במח"מ קצר יחסית של כשנה וחצי הנפדית לשיעורין עד לפדיון מלא בפברואר 2015, אנו סבורים כי רכישתו במחירים האמורים מהווה הזדמנות השקעה מסחרית מעניינת לפעולה כנגד הסנטימנט השלילי בשוק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נאמן למקור 18/02/2012 11:50
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמכיר את שוק הקונצרני יודע שאגח חברת חשמל סדרה 22 צמוד מדד אינו אטרקטיבי. סה המצב ממחצית 2010. תשואה נמוכה, סיכון מגולם גבוה בעיקר עקב התנהלות כושלת (שלא לומר שערורייתית של מי שמנהל את החברה והערכה שבמצב של משבר חריף חח" י לא תקבל גיבוי מהממשלה. המקורבים כבר צמצמו אחזקותיהם ומי שמחזיק שם הם בעיקר אלמנות ויתומים, בין ישירות ובין באמצעות מוצרי מדד. ראו הוזהרתם- זו לא באמת אגרת חוב ממשלתית.
  • 1.
    שרון 16/02/2012 09:00
    הגב לתגובה זו
    מה סיבה שהוא עלה חזק בחודש אחרון למרות ציפי להורדת רבית
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.