עידכון מחשמל: אג"ח פרטית שהורחבה להיקף ממשלתי
סדרת איגרת חוב של חברת החשמל 22 הינה סדרה חוב אשר הונפקה על ידי חברת החשמל לראשונה בשנת 2002, הורחבה בהדרגה, ואילו נכון להיום היקפה המצטבר מסתכם בכ-7.8 מיליארד שקלים - כמעט כמו סדרה ממשלתית לכל דבר ועניין. הסדרה נכללת בצמד מדדי התל בונד 20 ותל בונד 60 המרכזיים בבורסת תל אביב ומשקלה במדדים אלו עומד על 9.5% ו-8.11% בהתאמה.
מנגנון הפירעון של קרן איגרת החוב מסדרה חשמל 22 הינו מנגנון פירעון לשיעורין המתחיל בחודש מאי 2012. לפיכך איגרת חוב זו אינה עומדת בתנאי המופיע בהכללות במדד לפיו "בתעודת ההתחייבות לא יחול פדיון חלקי עד למועד העדכון שלאחר מועד העדכון הקרוב". אי עמידה בתנאי סף זה צפויה להביא לגריעתה של סדרת זו בעדכון המדד הקרוב ב-1/4.
שווי סחורת האג"ח אשר צפוי להיפלט לשוק בעדכון מדדי התל בונד מוערך במיליארד שקלים, מתוכם כ-750 מיליון שקל בנכס בסיס המוחזק בתעודות הסל והיתרה בקרנות נאמנות עוקבות מדד תל בונד. למעשה, ניתן להסתכל על הסחורה האמורה להיפלט מהמדד כמו הנפקה של אג"ח חברת חשמל בהיקף מיליארד שקל. איגרת חוב זו עלתה מתחילת שנת 2012 בכ-0.9% ומפגרת אחר ביצועי מדד תל בונד 20 אשר עלה ב-1.5%. כך שנראה כי הפעילים המתוחכמים בשוק נערכים למהלך הצפוי של עדכון מדדי התל בונד.
החברה הנפיקה לאחרונה סדרת חוב דולרית בארה"ב לפדיון בעוד חמש שנים ונדרשה לשלם מרווח של כ-400 נקודות בסיס אל מול איגרת החוב המקבילה של ממשלת ישראל. נראה כי קיימים שחקני חוב מקצועיים אשר ביצעו גידור סיכונים על בסיס מרווח החוב לו זכו בהנפקה בחו"ל, עובדה אשר תמכה אף היא בגידול במרווח הקונצרני של סדרת חוב זו.
התקנה החדשה של האוצר המחייבת את הגופים המוסדיים להחזיר את דמי הניהול בתעודות הסל המחקות השקעה במדדים מקומיים על מנת למנוע כפל דמי ניהול, צפויה אף היא לייצר "לחץ מסחרי" על איגרת חוב זו, שכן לא בטוח שהמוסדיים "יתכסו" חזרה באיגרת חוב זו ויעדיפו לרכוש סדרות אחרות של חברת החשמל הנגישות להם כמוסדיים ולא נגישות לציבור הרחב.
בתקופה הנוכחית, בה קיימים חששות מקריסת בנק הדואר, עולה לכותרות ומציפה שוב טראומת אגרסקו הטרייה, הרי שהמרווח הקונצרני של סדרת חוב זו צפוי להמשיך ולגדול. ראוי לזכור כי אנו מצויים בתקופה בה קיים סנטימנט שלילי לאיגרות חוב צמודות בעלות מח"מ צמוד קצר, בשל ציפיות האינפלציה הנמוכות בחודשים הקרובים, ולפיכך איגרת חוב חשמל 22 בעלת מח"ם של 1.6 שנים מגיבה בהתאם.
דווקא בשל כך אנו מזהים באפיק הצמוד הקצר - בינוני הזדמנות וממליצים על עיבוי רכיב זה בתיקים בשבועות הקרובים. המרווח הקונצרני הנוכחי בו נסחרת איגרת החוב של חברת החשמל אל מול אג"ח מקביל של ממשלת ישראל עומד על 2.9%. להערכתנו המרווח צפוי לצמוח בשבועות הקרובים עד לעדכון המדדים הקרוב. על אף העננים המעיבים מעל ראשה של חברת החשמל בטווח הבינוני, ומכיוון שמדובר באג"ח במח"מ קצר יחסית של כשנה וחצי הנפדית לשיעורין עד לפדיון מלא בפברואר 2015, אנו סבורים כי רכישתו במחירים האמורים מהווה הזדמנות השקעה מסחרית מעניינת לפעולה כנגד הסנטימנט השלילי בשוק.
- 2.נאמן למקור 18/02/2012 11:50הגב לתגובה זוכל מי שמכיר את שוק הקונצרני יודע שאגח חברת חשמל סדרה 22 צמוד מדד אינו אטרקטיבי. סה המצב ממחצית 2010. תשואה נמוכה, סיכון מגולם גבוה בעיקר עקב התנהלות כושלת (שלא לומר שערורייתית של מי שמנהל את החברה והערכה שבמצב של משבר חריף חח" י לא תקבל גיבוי מהממשלה. המקורבים כבר צמצמו אחזקותיהם ומי שמחזיק שם הם בעיקר אלמנות ויתומים, בין ישירות ובין באמצעות מוצרי מדד. ראו הוזהרתם- זו לא באמת אגרת חוב ממשלתית.
- 1.שרון 16/02/2012 09:00הגב לתגובה זומה סיבה שהוא עלה חזק בחודש אחרון למרות ציפי להורדת רבית
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
