המלצת השקעה ל-2013, כתבה ראשונה בסידרה...
את דעתנו על "הצוק" והשפעתו הריאלית המינורית על מיין סטריט כבר אמרנו, אבל אין שום ספק שבין אם יגיעו להסכם או לאו - ההשפעה על וול סטריט תהיה גדולה. הסכם יביא לעליות חדות ואי הסכם לירידות, אך בשני המקרים תהיינה התנודות קצרות טווח - כי בסופו של יום יגיעו להסכם מלא שיתאים להמשך ועידוד הכלכלה האמריקנית, שאין שום ספק שנמצאת בתהליך התאוששות. הביזנס והצמיחה הם עדיין ותמיד יהיו עגל הזהב של האמריקנים. לנו אין ספק שלא תמצאו אחד מבין 535 הנבחרים בארה"ב שיעשה משהו לפגוע במטרה הנעלה הזו. אבל עד שזה יקרה (ה-1.1.2013 זה סתם תאריך), ירידות חדות תייצרנה הזדמנויות קניה וכדאי להתרכז במניות המובילות. עליות חדות תייצרנה הזדמנויות מכירה וכדאי להתרכז בספקולציות.
מחשבות לגבי 2013
שוב הגיעה עונת הסיכומים של השנה שחלפה והתחזיות לשנה הנכנסת - המסקנה היחידה שאפשר להסיק לגבי העבר והתחזיות עתידיות - שזה הולך ונעשה קשה ומסובך משנה לשנה. איך אפשר להסביר, בצורה הגיונית, את אירועי 2012 או לחזות את 2013 בשוק ההון? ניתן לקבוע, ככלל של אצבע, שמאז החלו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה ומאז שהושקה הגלובליזציה, הופך גורם האי וודאות למשתנה היציב ביותר בתחום ההערכה הכלכלית – הוא הדבר הוודאי היחיד שאינו משתנה לאורך התקופה מאז החלו המהפכות. הגלובליזציה מתקדמת והיא עושה זאת באמצעות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה.
חזון "העולם הוא כפר קטן אחד" מתגשם, ובתיאוריה זה טוב לאנושות. התפשטות הגלובליזציה באמצעות הטכנולוגיה והאינפורמציה אומרת צמיחה כלכלית - שהשלום הופך לאינטרס, שהדמוקרטיה מתפשטת, שהחינוך טוב יותר ויש פחות עוני וסבל אנושי. בפועל זה בכלל לא כך - כל הדברים הטובים שהזכרנו אינם מתפשטים בצורה ובקצב שווים, לכן נוצרים קונפליקטים וזעזועים. ככל שיורדים מרמת הגלובליזציה לרמת מדינה, חברה ופרט, המצב הולך ונעשה קשה, מסובך יותר ופחות ודאי. מערכת קבלת ההחלטות של המשקיע ערב כניסתה של 2013 קשה ומבלבלת הרבה יותר משהייתה בסוף 2011. למעשה, החלטות ההשקעה של "המשקיע הקטן" הולכות ונעשות קשות יותר מזה כשלושים שנה, מאז פריצתה של הגלובליזציה, שהתחילה עם עלייתו של רונלד רייגן לנשיא ארה"ב, במחצית הראשונה של שנות ה-80'.
ההוכחה לקשיים שהולכים וגדלים בכל שנה, היא הפריחה האדירה של 3 מכשירי השקעה, הסלים (ETF), קרנות המגננה (Hedge funds) וניהול נכסים בידי מומחים (קרנות נאמנות בעיקר). מכשירים אלו מפחיתים בצורה משמעותית את הצורך לחשוב, להעריך. עד שנחזור לשפיות הכלכלית (לא בעתיד הנראה לעין), ימשיכו אותם מכשירים לשאוב כספי השקעה מהציבור והזעזועים רק ילכו ויגדלו. תתבוננו במדדים, בכולם, השוו את 5 השנים האחרונות עם החמש שקדמו להן, הזעזועים רק הולכים וגדלים. המצב ילך ויחמיר ומסיבות שונות ומשונות, אם בגלל הצטרפותם המסיבית של "סוחרי יום", שבעזרת מכשירים אלקטרוניים מתוחכמים "משחקים" על התנועה היומית או בגלל השפעת הכותרות הסנסציוניות שתלך ותגבר. המעטים שידעו להשתלב ירוויחו ולמי שלא - עדיף שיצטרף לאחת משלוש שיטות ההשקעה שהזכרנו, מתברר שזה בדיוק מה שהמשקיעים עושים - 2012 הייתה שנת שיא בזרימת כספים לסלים, סליETF מייצגים ביום 1.34 טריליון דולרים - עלייה של 26% לעומת השנה שעברה. הזרימה הגדולה עדיין הולכת לקרנות הנאמנות שריכזו השנה מעל 9 טריליון דולרים, אבל קצב הצמיחה של הסלים גבוה בהרבה. למעשה, המגמה היא שמשקיעים מחליפים קרנות מניות בסלי ETF עקב בעלות ונוחות. "סלי ההשקעה, ה-ETF", אומרים המומחים, "יכפילו עצמם בכל 4-5 שנים, ובתוך כ-12 שנה יעברו את תעשיית קרנות הנאמנות". זו ההוכחה החשובה ביותר לעובדה שאי הוודאות הולך ומשתלט.
מה שאנחנו נעשה לפיכך הוא שנבחר, בכל אחת מהכתבות הבאות, סלי השקעות או מניות שלדעתנו ישקפו תחום מומלץ לשנה הקרובה. הנחת היסוד שלנו, שב-2013 תתחזק ההתאוששות הגלובלית אשר במהלכה תצטרף גם אירופה לצמיחה. לעיתים נשלוף מניה או שתיים מאותם סלים ונרחיב לגביה. לבוא היום ולבחור "מניות בודדות מנצחות ל-2013" זה לא רק קשה, זה מטופש.
כלכלת יפן יוצאת מהקיפאון - iShares MSCI Japan Index (סימול: EWZ)
לפי קונצנזוס נרחב של כלכלנים בארה"ב שנערך באמצע שנות ה-80', 2010 צריכה הייתה להיות השנה בה יפן משתווה לארה"ב ככלכלה המובילה בעולם. זה כידוע לא קרה. מה שכן קרה היה בשנים 1989-90 - בעקבות פקיעת בועות הנדל"ן והבורסה, כלכלת יפן שינתה כיוון והחלה להתדרדר. לאחר עשור של צלילה מטה, נכנסה המדינה לדפלציה, ירידות מחירים ממושכות שנמשכות עד עצם היום הזה. הצרכנים היפנים סגרו בתחילת שנות ה-90' את הארנק והצריכה ירדה פלאים. אותה ירידה נמשכה כ-20 שנה לערך, לוחצת מטה על שערי ריבית ועל הפעילות הכלכלית ביפן. הדור הצעיר ביפן גדל בסביבה דיפלציונית ואינו צורך כמו חבריו בארה"ב. לצד כל אלו אחוז האוכלוסייה הקשישה ביפן הוא הגבוה בעולם, בגלל מערכת הבריאות היפנית, המתקדמת והטובה בעולם, אשר האריכה את ממוצע החיים שם לגיל 83 עם אחוזי תמותה נמוכים ממחלות.
אפילו ההגירה, שבארה"ב תרמה לא מעט לביקושים, אינה פקטור ביפן שמקשה מאוד על הגירה לשטחה. הוסיפו לכך את תרבות ההעסקה ביפן שמקשה על פיטורים והשכר הממוצע שבירידה - והרי לכם מספיק הסברים שמאפשרים את המשכיות ההאטה הכלכלית ביפן. הירידה בצריכה והעלייה בחסכון ובעודפי ענק במאזן המסחרי שגרמו לירידות בריבית, הובילו להתחזקות של המטבע היפני, מה שהוסיף לצרותיה של הכלכלה שם. ההתפתחות הכלכלית של 20 השנים האחרונות ביפן משתקפת היטב במדד הניקיי 225. המדד (הדאו-ג'ונס היפני) נולד בבורסת טוקיו בסוף 1950, התחיל בשער 10,000, החל בשנת 1984 להופיע גם בניו יורק (בשער של 9927. הדאו עמד אז על 1160) ובסוף דצמבר 1989 הגיע לשיא של 38,957 (הדאו עמד אז על 2700). מאז הוא בירידה, כאשר בסוף ינואר 2009 נחת על 7,671.04. מדד הניקיי נמצא היום באותה רמה בדיוק בה החל להופיע בניו יורק לפני 29 שנה ואילו מדד הדאו ג'ונס לצורך ההשוואה, עלה מאז ב-1000% בדיוק.
מה שמעניין, שאם תשוו את מצבן של החברות האמריקניות שמרכיבות את הדאו למצבן של החברות היפניות המובילות תגלו שאין הבדלים כמעט בין הקבוצות - הענקיות היפניות התקדמו, פחות או יותר, לא פחות מהענקיות האמריקניות. הן הצליחו לקזז את ירידות הביקושים ביפן אל מול העליות בשאר העולם. כלומר, לא מצב החברות הוא שגרם לירידה התלולה בניקיי. ירידת המדד, שהתחילה בפיצוץ הבועה והתאמה ריאלית לאחר הרמה המטורפת של 1989-90, נמשכה בגלל ההערכה שיפן בשקיעה מתמשכת ותתקשה לצאת. במהלך השנים האחרונות נראה היה שממשלות יפן מנסות לחתוך את "הקשר הגורדי" שנוצר שם וכולם נכשלו, אם בגלל חוסר מנהיגות או חוסר יכולת פוליטית. אבל יפן היא עדיין הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. היא היצרנית השלישית בגודלה של רכב, עדיין היצרנית המובילה בתחום האלקטרוני, בין חמש המדינות המובילות בעולם בחדשנות וברישום פטנטים ומובילה בתחומי הציוד הטכנולוגי המדויק, כמו ציוד אופטי, מכוניות היברידיות ורובוטיקה.
יפן היא בעל החוב הגדול בעולם, לפני סין. יש לה יותר מקורות למימון צמיחה מאשר לכל מדינה בעולם, רמת החיסכון שם הגבוהה בעולם המפותח (בנק הדואר היפני מחזיק בחסכונות של כ-2.25 טריליון דולרים) ויש לה רזרבות שעמדו על 1.8 טריליון דולרים בסוף 2011. אין שום ספק שהבעיה העיקרית של יפן היא ניהול הכלכלה. ליפן היה חסר מנהיג שימנף את כלכלתה, שיוכל לבצע פוליטית שינויים שנדרשים. המנהיג שנבחר לאחרונה, שינזו אייב, אותו הזכרנו בכתבה האחרונה, הוא המנהל הנכון, בזמן הנכון. בעזרת נצחונו הסוחף בבחירות הוא יוכל לממש את רעיונותיו לעורר את הכלכלה. בקדנציה הראשונה שלו, שהסתיימה ב-2006, לא היה לו מספיק תמיכה פוליטית, היום יש. אם יצליח אייב לעורר את הצריכה הפנימית והכלכלה הגלובלית תתחזק - אין שום ספק שיפן תצא מההאטה. מדוע אנחנו חושבים שיפן יותר מעניינת מסין? בגלל החשש שלנו מלהשקיע במדינה כמו סין, שם הממשלה עדיין קומוניסטית ומה שיותר חשוב, עדיין קשה להאמין לדוחות שמפרסמות החברות הסיניות.
למי שמאמין שכלכלת יפן מתעוררת כדאי לבחון את ארבעת הסלים הבאים: iShares MSCI Japan Index (סימול: EWJ), SPDR Russell/Nomura PRIME Japan ETF (סימול: JPP), WisdomTree Japan Hedged Equity Fund (סימול: DXJ) או Precidian MAXIS Nikkei 225 Index ETF (סימול: NKY).
מאז אמצע נובמבר מתאוששים המדדים היפנים והסלים. צריך לקחת בחשבון שאחרי 20 שנה של סטגנציה וירידות במדדים, עם היסטוריה של כישלונות לעורר הצמיחה ביפן - משקיעי העולם עדיין סקפטים. וול סטריט אוהבת את אייב (והעליות מאמצע נובמבר מוכיחות זאת), אבל המשקיעים הגדולים והרציניים עדיין מתבוננים. ההתייחסות היא, "נראה תחילה אם אייב מצליח". הסל של מורגאן, EWJ הוא הגדול מביניהם עם ערך נכסי נטו של 4.21 מיליארד דולרים, שלושת האחרים קטנים יותר. מבחינת ההחזקות הן דומות. חברות כמו טיוטה (סימול: TM), מיצובישי (סימול: MBF.JP), סופטבנק (סימול: SFTBF), חברת הפרמקולוגיה טאקאדה (סימול: TKPYY) ושכמותן. כל ארבעת הסלים נעים די בצמוד כאשר הסל של קבוצת WisdomTree , ה-DJX, הניב תשואה גבוהה יותר לאחרונה, אבל זה בגלל שאצלו בא לידי ביטוי גם יחס הדולר לין שמאז נובמבר התחזק מאוד.
לדעתנו כדאי מאוד לגוון את תיק 2013 עם השקעה יפנית. כמו עם כל השקעה אחרת, גם כאן הפזיזות מהשטן. פניקת הצוק תכה גם את המכשירים הקשורים ביפן, גם אם לא יפלו, אין צורך להתלהב מהעליות שיבואו כתגובה.
- 11.שלמה גרינברג 03/01/2013 09:54הגב לתגובה זולשבדי (9) שבדיה מדינה יפייפיה, שווה טיול לפני שהאיסלם משתלט לברזיל (10) נכון ואז?
- 10.EWZ היא תעודת הסל על ברזיל (ל"ת)ברזיל 03/01/2013 02:30הגב לתגובה זו
- 9.מה לגבי שבדיה ? (ל"ת)שבדי 02/01/2013 16:54הגב לתגובה זו
- 8.שלמה תודה אני הפנים מה שכתבת (ל"ת)אורי 01/01/2013 18:03הגב לתגובה זו
- 7.המגיב הנדיב 01/01/2013 15:09הגב לתגובה זוליוסי. אתה כל כך טיפש שלא מומלץ לך לקרוא טורים של גרינברג, המוח שלך עלול לקרוס
- 6.שלמה גרינברג 01/01/2013 10:41הגב לתגובה זול איציק (1): אינך יכול להשוות השקעה ב Stratasys עם השקעה ב M3, שני עולמות נפרדים.Stratasys בשלב הנוכחי זו השקעה ספקולטיבית ביותר, המניה יקרה מאוד, עלתה בשנה האחרונה ביותר מ 300 אחוזים.ההערכה הגבוהה עברה ממזמן ממציאות לפוטנציאל, הסיכון גדול. M3 זו השקעה בקטגוריה של GE או IBM, אגב M3 גם בתעשייתי. DDD אולי מתחרה מתאימה. לאיתי (2): אני מדבר על הין בקשר לכלכלה לא למניות. ליובי בייבי(3): ונניח שאתה צודק טמבל, אפילו אם מדינת ישראל כולה תתחיל לקנות טושיבה או סוני מה יקרה???
- 5.לשלמה 01/01/2013 10:25הגב לתגובה זונא מאד התייחסותך ל- 1 . תודה
- 4.ליוסי. מה הקשר שלו למניות הענק היפניות ולמדדים? (ל"ת)משה 31/12/2012 23:23הגב לתגובה זו
- 3.לא מאמין לאף מילה של גרינברג כי הוא אינטרסנט (ל"ת)יוסי 31/12/2012 16:41הגב לתגובה זו
- 2.שאלה: אם הין יחלש זה מקזז בעצם את העליה הצפויה בני (ל"ת)איתי 31/12/2012 13:17הגב לתגובה זו
- 1.איציק 31/12/2012 12:45הגב לתגובה זו2 חברות העוסקות בתחום ההדפסה התלת מימדית. SSYS שקנתה את אובג'קט מקרית מדע רחובות. הם פונים לשוק התעשיתי, ואלו 3M פונה לשוק הפרטי. השאלות : 1 - מה דעתך על התחום המתפתח הזה ? 2 - אם להשקיע מה עדיף ? על פי מה שקראתי העתיד יהיה בהדפסות תלת מימדי במשקי הבית מזכיר את עולם ה- PC ולמי שזכור את הקומודור 64 ! לתשובתך אודה
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבו הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
