שימו נא לב מה קרה למדדי המניות היפניים. מאז החל להתברר שמפלגתו של Shinzo Abe, המפלגה הליברל-דמוקרטית, תזכה בניצחון מוחץ בבחירות שנערכו לפני שבועיים, עלו הניקיי (סימול: 225N^) והטופיקס (Tokyo Stock Price Index) (סימול: IND:TPX ) קרוב ל-20%, הין לעומתם במגמת ירידה.

העולם הכלכלי-פיננסי מקווה שראש הממשלה החדש יצליח להוציא את יפן מהדפלציה הארוכה, יחזיר אותה לצמיחה ויעלה את הצריכה המקומית. "זה הכל בניהול", אנחנו טוענים, ואייב מזכיר בהתנהגותו והופעתו את רונלד רייגן שהצליח לחלץ את ארה"ב מהאסון הכלכלי שהנחית עליה קרטר.

בעשור האחרון כבר שכחו כולם שיפן, למרות הסטגנציה היא עדיין הכלכלה השלישית או הרביעית בגודלה בעולם, עדיין מובילה בתחומים שונים כמו הרפואה והטכנולוגיה, שהיא פשוט ענק שנרדם. הנהגה אגרסיבית ומחויבת יכולה לעורר את יפן - ראש הממשלה החדש, עם העוצמה שהעם העניק לו, מתאים ומסוגל לעשות זאת. לא רק שהאיש מדבר בהגיון כלכלי,אלא שינה את הטון אל מול ענקיות הכלכלה השכנות, קוריאה וסין במיוחד, שחששו ממנו מאוד בתקופת כהונתו האחרונה.

שימו לב מה קורה לענקיות יפניות גלובליות מהסוג של Nomura Holdings (סימול: NMR), טושיבה (סימול: TOSBF), NEC (סימול: NIPNF) או ענקיות הבנייה השונות בראשות Mitsubishi Estate (סימול: MITEY). סל המניות היפניות של מורגן סטנלי,iShares MSCI Japan Index (סימול: EWJ) עלה בכ-12% בחודש האחרון. זה לא בטוח כמובן, אבל נראה שהשוק היפני מאמין שאייב יצליח. במקרה כזה יש למדדי המניות שם דרך ארוכה מעלה.

חולות לאס וגאס (סימול: LVS) מומלצת ל-2013

Michael Fowlkes, מומחה בעל שם בתחום המדיה, מנהל השקעות רציני, סוחר בעל מוניטין באופציות ונגזרות, חזאי כלכלי-פיננסי ותורם כתבות לאתר http://www.marketintelligencecenter.com, בחר השבוע חמש המניות המומלצות שלו ל-2013: Family Dollar (סימול: FDO), אפל (סימול: AAPL), סטארבקס (סימול: SBUX), חברת הבניה הגדולהKB Home (סימול: KBH) ו-Las Vegas Sands (סימול: LVS).

על זו האחרונה הוא כותב, "we believe the stock is going to win big in 2013". מאז היציאה מהבור של 2008 ובכל שנה מאז, משתרכת LVS במקום האחרון בחמישייה הזו ואפילו לא הכתה את מדד ה-S&P. זה מעניין כי באותן השנים שעברו מאז המשבר (2009-2012), החברה עצמה צומחת במהירות שמתאימה יותר לחברת היי-טק מצליחה. המכירות עלו מ-4.56 מיליארד ב-2009 למעל 11 מיליארד השנה ומהפסד של 540.1 מיליון דולרים לרווח של 1.85 מיליארד. נכון, המניה "התאימה" עצמה ועלתה, מהשפל ההיסטורי בתחילת 2009 ב-2700% לערך. אבל העלייה כולה נעשתה במהלך 2009-10 ובחלקה הגדול כתגובה להתרסקות (שהתגלתה בדיעבד כבלתי מוצדקת כלכלית) של המניה בתקופה שבין סוף 2007 לתחילת 2009, אז איבדה המניה 98.8% מערכה (הסיבות מפורטות בהמשך). מאז נובמבר 2010, ולמרות הצלחתה העסקית המרשימה של החברה - המניה מדשדשת.

מי את Las Vegas Sands ומי אתה מר שלדון אידלסון?

שלדון גרי אידלסון, מוכר במקומותינו כ"חבר של נתניהו והבעלים של ישראל היום" ותומך הגדול במועמדי הרפובליקנים רומני וגרינגריץ', אך הוא הרבה יותר מזה - האיש רכש מוניטין עולמי בתחומי היזמות, הניהול והשיווק, ולא פחות חשוב - הוא אחד התורמים המובילים בעולם למחקר רפואי (חלק משמעותי למוסדות ישראלים). בתרומותיו למחקר הרפואי "אשמה" אשתו, ד"ר מרים אוכשורן, ילידת חיפה, מומחית בתחום המיקרוביולוגיה והגנטיקה ובעלת שם עולמי בתחום הטיפול באיידס, שמשמשת כיד ימינה של ד"ר Mary-Jeanne Kreek מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק - מי שהביאה לעולם את המתאדון.

אידלסון בנה את בסיס ההון שלו לאחר מכירת חברת הכנסים הגדולה Computer Dealers' Exhibition, אותה ייסד ב-1979. הוא בנה את החברה מתוך ראייה נכונה של ההתפתחויות בשיווק ובניגוד לדעת מומחים. ב-1995 מכר את החברה לסופטבנק היפנית (סימול: SFTBY) ב-862 מיליון דולרים, 500 מתוכם שלו והיתרה לשותפיו דאז, כאשר הוא ממשיך לנהל את מרכז הכנסים הענק, ה-Sands Expo and Convention Center (עדיין מרכז הכנסים הגדול בעולם). מלון הסאנדס, שהיה המלון החביב על פרנק סינטרה וחבורתו, עמד בדיוק מול מרכז הכנסים ובשנת 1988 רכש אידלסון את המלון. לאחר הרכישה הרס אותו, בנה תחתיו את מלון The Venetian והחל במסעו התקשורתי להפוך את לאס וגאס מעיר של הימורים לעיר שתתבסס על הקונספט שיצר - themed resort (נופש לפי נושאים). הרעיון היה להפוך את לאס וגאס לעיר שנשענת על תיירות משפחתית ועיסקית, ממקום שבאים להמר בו למקום של בילוי משפחתי, התכנסות עסקית, מרכז לכנסים ותצוגות מסחריות, שגם מאפשר לכולם להעביר זמנם בהימורים אם ירצו.

"האיש הוסיף 10 מיליון תיירים בשנה לעיר שכולם טענו שהגיעה לרוויה מבחינה זו", אמר בזמנו ניק היווני. באותם ימים עקבנו מקרוב אחרי התעשייה בגלל חברת מלונות קזינו גדולה אחרת, Harrah's Entertainment (סימול: HET) שנרכשה ב-2006 ע"י קבוצה של קרנות הון פרטיות והונפקה מחדש ב-2010 תחת השםCaesars Entertainment Corporation (סימול: CZR). ממידע אישי אנחנו אומרים שבעת סיפורו, בעת פתיחת ה-Venetian, את חלומו, לעגו לו כל הפרשנים והאנליסטים לרעיון - "להפוך את לאס וגאס לעיר תיירותית לעסקים ולמשפחה שמאפשרת גם הימורים? זה לעולם לא יעבוד. איזו משפחה או חברה אמריקנית רצינית תלך לבלות חופשה שנתית בלאס וגאס?". אבל תסתכלו מי ממלא את העיר היום - בשנת 1999, מיד לאחר שהמושבה הפורטוגזית מקאו עברה לשלטונה של סין, החל, שוב בניגוד לעצת פרשנים ומומחים, להקים את מלון ההימורים הגדול Sands Macao.

"מקאו", ענה דובר החברה למומחים ששוב לעגו לרעיון כמטופש וגרמו לירידת המניות, "היא האזור היחיד בסין הקומוניסטית בו משחקי הימורים מעוגנים בחוק. סין תהיה אחת הכלכלות המובילות בעולם והסינים אוהבים להמר, אנחנו גם נהפוך את הגישה למקאו נוחה וזולה יותר ומעניינת למשפחה ולעסקים". ב-2004 נפתח המלון והיום מהווה חלק מרכזי באימפריית סאנדס. המרכז במקאו כולל 4 מרכזי נופש-מלון-קזינו, והוא מהגדולים בעולם היום, כפול מכל השטח בלאס וגאס. 70-100 אלף מבקרים שם מידי יום ותרומתו לחברה הולכת וגדלה. קשה להעריך את התרומה המדויקת של המערכת במקאו, אבל ב-2010 הגיעה קרוב למחצית ההכנסות של החברה.

ב-2008 נקלעה החברה למשבר משולב - פיננסי וירידה חדה בהכנסות (בחלק השני של השנה רצו ההפסדים בקצב של 1000 דולר בכל שניה). אידלסון עשה שני דברים. ראשית, הכניס לחברה מעל למיליארד דולר במזומן מכיסו. שנית, למרות המצב ובניגוד לעצת מומחים ופרשנים, החל את פרויקט סינגפור שלו - מהדורה קטנה יותר של פרויקט מקאו. רוב המומחים טענו שהזמן אינו מתאים לפרויקט ורוב הסיכויים שהמהלך, לאור העובדה שלדעתם העולם הלך אז למשבר נוסח 1933 (זוכרים?), יחסל את החברה. המשקיעים ברחו בהמוניהם והמניה, כאמור, הפסידה קרוב ל-99% מערכה. אבל העולם לא הגיע למקום אותו צפו המומחים, וב-2010 פתחה סאנדס את ה-Marina Bay Sands בסינגפור בהצלחה מרשימה. צריך לבקר שם על מנת להאמין.

ב-2010 עברו ההכנסות מהפרויקט את קו מיליארד הדולרים. ב-2011 הגיעו ההכנסות לרמה של 9.86 מיליארד דולרים - עלייה של 34.8% מעל 2010. 75.5% מההכנסות, 7.44 מיליארד, הגיעו מבתי הקזינו. 10.1%, מעל למיליארד דולרים, באו מבתי המלון. 6.1%, כ-590 מיליון, תרמה תעשיית המזון והמשקאות. מרכזי הכנסים הכניסו 501.4 מיליון, כ-5% ומרכזי הקניות תרמו כ-325 מיליון - 3.3%. קונצנזוס האנליסטים חוזה שההכנסות השנה יהיו למעלה מ-11 מיליארד ויעלו ל-12.6 ב-2013 (על פי הרבעונים האחרונים ההכנסות יהיו כנראה גדולות מהתחזיות). הרווח למניה היה 2.02 ד' ב-2011 יעלה ל-2.22 ב-2012 ו-2.62 ד' ב-2013. ההערכה אחרונה על החברה יצאה מ-UBS בשבוע שעבר, לפיה הם ממליצים בקניה עם מחיר יעד של 53 דולרים. 21 מתוך 27 אנליסטים ממליצים בקניה ואחד, מריל לינץ' דווקא, המליץ למכור באוגוסט ועדיין יושב על המלצתו ממחיר 42 דולר.

LVS היא הגדולה והרווחית ביותר מבין ארבע חברות הקזינו של לאס וגאס, לפני WYNN ,MGM ו-CZR. קריימר הודיע אתמול שהוא מעדיף את MGM, אבל לנו נראה ש-Michael Fowlkes צודק - הכלכלה הגלובלית מתאוששת, ונראה שמדינות המזרח עם סין בראשן, ימשיכו בצמיחה חזקה. כך ש-Las Vegas Sands ממוצבת טוב מהאחרות. "הבעיה" כרגע היא המכפיל הגבוה יחסית, לכן, כמו בכל המקרים האחרים שסקרנו, כדאי להמתין לזעזוע בשוק (אם למשל ניפול מהצוק).

לבסוף, כדאי להסתכל על ההחזקה בחברה. באפריל 2012 היו לחברה 822,719,993 מניות שמתוכן החזיקו מר אידלסון ואשתו אישית ובנפרד 146,955,404 ו-289,629,870 מניות בהתאמה, שביחד מהוות 53.1% מההון. עוד 13% מהמניות מוחזקות ע"י שתי נאמנויות בבעלות המשפחה ו-20.8% אחרים מוחזקים בידי קרוב המשפחה ד"ר טימותי שטיין. כלומר, קרוב ל-90% מהמניות נמצאות "במשפחה" (באתרים הפיננסיים מופיעה החזקת המשפחה על 52.2% ושל מוסדיים ב-37.4%, אבל בחלק מהמוסדיים שולט אידלסון). בסוף דצמבר אגב, שילמה החברה דיבידנד רבעוני של 25 סנט למניה - מה שדחף את המשפחה מעלה בסולם עשירי תבל.