האם סודה סטרים היא 'קוקה קולה קילר', ומה עם המניה?
Syngenta AG (סימול: SYT) ברמת שיא של כל הזמנים. חברת האגרו-ביזנס השווייצרית שעיסוקה בהגנה על גידולים חקלאיים, טיפול בזרעים ופיתוח עסקי בחקלאות, נמצאת ב"נבחרת" המניות שלנו מאז הופיעה בבורסה בשנת 1999. החברה נוסדה ממיזוג בין חטיבות החקלאות של ענקיות הרפואה נוברטיס (סימול: NVS) ואסטרא-זאנאקא (סימול: AZN). השתיים הגיעו למסקנה שהחקלאות, במיוחד ניהול החקלאות, תהפוך עם התקדמות הגלובליזציה ומהפכת הטכנולוגיה לצורך שיילך ויגדל בעולם הגלובלי - טכנולוגי וידרוש תשומת לב ניהולית והתמחות מגזרית, לכן ביצעו את המהלך ונשארו עם המניות. סינג'נטה הביאה לעולם האגרו-ביזנס כ-250 שנה של ניסיון ניהולי, מחקרי, יצרני ושיווקי ברמות גבוהות ביותר, וללא ספק הוכיחה שההחלטה הייתה נכונה.
החקלאות, בדגש על ניהולה, הופכת למגזר כלכלי בעל חשיבות עליונה, לצד המגזרים השותפים של אנרגיה ומים. היא (גם כמו האנרגיה והמים) הופכת למגזר עתיר טכנולוגיה ונדרשת התמקדות. סינג'נטה מציעה את הנדרש, פתרונות ויכולות ניהול בתחומים שהכי חשובים להתאמת החקלאות לגלובליזציה. החברה מעורבת בזיהוי, פיתוח, ייצור ושיווק מגוון מוצרים המקדמים את רמות התנובה של הגידולים החקלאיים ואיכות המזון. בתחום ההגנה על גידולים החברה מייצרת ומשווקת קוטלי עשבים ומזיקים לצד גידולים אמידים ומסתגלים. חטיבת הטיפול בזרעים שלה מציעה מגוון זרעים אמידים ובעלי תכונות מיוחדות, כשהיא מתבססת על מחקרים גנטיים וטכנולוגיות טיפול מתקדמות. חטיבת העסקים - ניהול נחשבת מהמובילות בעולם בתחום התמיכה בחקלאות.
החברה פירסמה את דוחותיה הראשונים ב-2001, אז הגיעו המכירות ל-6.3 מיליארד דולרים והרווח הנקי ל-223 מיליון. את 2011 סיימה עם מכירות של 13.3 מיליארד ורווח נקי של 1.6 מיליארד, כאשר הצפי לסיום 2012 עם מכירות של 14.2 מיליארד ורווח נקי של 1.8 מיליארד ד', את 2013 עם 15.2 מיליארד ורווח נקי של 2.1 מיליארד ד'. הרווח הנקי למניה הגיע ב-2011 ל-17.4 דולרים. הקונצנזוס ל-2012-13 עומד על 22.1 ו-24.5 בהתאמה. מה שלא פחות מעניין, שהחברה מעלה דיבידנד בכל שנה. כלומר, במחירה הנוכחי - 81 דולרים או 374 פרנק שווייצריים - נסחרת המניה לפי מכפיל היסטורי של כ-21.5, מכפיל 2012 של כ-16.4 ומכפיל 2013 של כ-15.3 (כאשר בודקים הערכות, קונצנזוס ומכפילים של סינג'נטה נתקלים בבעיות של ערך נקוב, דולר ופרנק שווייצרי. תמצאו את הסיכום האמיתי.
מדוע דווקא Syngenta?
התחום החקלאי על שלוחותיו הוא מהתחרותיים ביותר שיש. החברה נתקלת בתחרות עזה המתפרשת על כל אחד מהתחומים שתורמים לקידום החקלאות. ההובלה בתחום ובכל אחד מתחומי המשנה מחייבת גודל, עוצמה פיננסית, פריסה גלובלית, יכולות פיתוח וכמובן ניהול. כל אלו גרמו לקונסולידציה בחקלאות (בדיוק כמו במגזרים אחרים) ויצרו מספר ענקיות שמובילות. 6 חברות הענק מחזיקות ב-70% מהפעילות בתחום. סינג'נטה היא אחת מהן ולצידה עומדת מונסנטו (סימול: MON), שהיא המתחרה הקשה ביותר ופועלת בתחום ההגנה וטיפוח הזרע והתפוקה החקלאית. ארבע האחרות הן חברת הרפואה באייר (סימול: BAYRY) שמפעילה את חטיבת החקלאות הענקית שלהBayer CropScience AG וחברות הכימיקליםBASF (סימול: BASFY), דאו-כמיקלס (סימול: DOW) ודו-פונט (סימול: DD). ישנן החברות הסיניות וההודיות שפורצות. כמו כן נמצאות בשוליים מתחרות כמו הכולבו הענק לחקלאות ארצ'ר דניאל (סימול: ADM), אגריום הקנדית (סימול: AGU), שעוסקת בעיקר בשיווק, וחברות הדשנים הענקיות עם העומדת בראשן - פוטאש (סימול: POT). לבסוף ישנה התעשייה תומכת החקלאות והמאוד מתקדמת בישראל, מחברת הזרע ועד כימיקלים לישראל ומכתשים-אגן.
למשקיע שמעוניין בתחום יש מבחר לא קטן, הכולל את הסל iShares MSCI Global Agriculture Producers (סימול: VEGI) ומכיל בתוכו את כל המתחרות ונותן מקום של כבוד ל-MON,SYT ו-POT. אנחנו אוהבים את SYT בגלל יכולות הניהול וההתמקדות שלהם שעד כה הובילו את המניה לתת לאורך זמן תשואה עודפת מכל המתחרות. בנוסף, כשמדברים על תחרות ברמה הגלובלית לשוויצרים יש יתרונות. במורגן סטנלי הבינו את חשיבות החקלאות, לכן הוציאו בפברואר האחרון אתVEGI . מתברר ש-SYT מכה בתשואה גם אתVEGI והמתחרה הגדולה מונסנטו. למי שמעוניין להשקיע ב-SYT, ב-MON או ב-VEGI, אנחנו מציעים לאסוף ולשבת לאורך זמן.
החקלאות, כמו כל מגזר כלכלי, רגישה לכותרות. בחודש מאי השנה נפלה המניה בכ-15%, ל-60 דולר בעקבות "בהלת מניות הדשנים והכימיקלים" שהחלה באפריל ונמשכה לתוך יוני - בהלה שנגרמה כתוצאה מחשש הכותרות שכלכלות סין והודו נעצרות. הבהלה הפילה מניות רבות בתחום ובראשן אתPOT שהפסידה אז כ-22% מערכה. SYT "נגררה" אז אחרי הנופלות למרות שמשבר אמיתי לא היה שם. אז בבקשה להמתין לטירוף הבא ולהתחיל לאסוף, החקלאות הולכת רק בכיוון אחד - מעלה - והשוויצריים לא הפכפכים. אם לצטט את כריסטיאן ססינג, מנהל קבוצת ניהול הנכסים הגדולהAMI בזמנו, "לא מוכרים את SYTאלא מנצלים משברים על מנת להגדיל ההחזקה". אמנם ססינג אמר זאת על מניות חברת צ'רץ' אנד דווייט (סימול: CHD), יצרנית מותג הסודה לאפיה Arm&Hammer, אבלSYT מתאימה לדעה הזו אפילו יותר.
סודהסטרים אינטרנשיונל (סימול: SODA) - האם היא "The Coca Cola Killer"?
סודה היא ההוכחה לטענה שאיכות הניהול של חברה הוא הסיבה החשובה לרכישת מניות של חברה. במקרה של סודה (וזאת כבר כתבנו לאחר ההנפקה) הסיבה היא דניאל בירנבוים, בוגר נייק ופילסברי, שהתמנה בתחילת 2007 ע"י קבוצת פורטיס לנהל את סודה-קלאב לאחר שזו רכשה את חברת סודה-סטרים מקבוצת שוואפס. סודה סטרים עצמה הוקמה בתחילת המאה שעברה בבריטניה. החברה (הישראלית) נקראה בזמן ההנפקה SodaStream International. בירנבויים סיים את 2007 עם מכירות של 86 מיליון אירו, רווח תפעולי של 1.04 מיליון אירו והפסד נקי של 1.6 מיליון או הפסד של 29 סנט למניה. את 2011 סיימה החברה עם מכירות של 222.7 מיליון אירו (289 מיליון דולר), רווח תפעולי של 22.1 מיליון אירו (28.7 מיליון דולרים), רווח נקי של 21.2 מיליון אירו (27.5 מיליון דולרים) ורווח למניה של 1.03 אירו (או 1.34 דולרים) בדילול מלא. תשעת החודשים הראשונים של 2012 הסתיימו עם מכירות של 303.4 מיליון דולר, רווח תפעולי של 37.7 מיל' ד', רווח נקי של 36.3 מיליון דולרים ורווח למניה של 1.73 דולר בדילול מלא. הקונצנזוס כרגע שהחברה תסיים את 2012 עם מכירות של 424 מיליון דולרים ואת 2013 עם מכירות של כ-500 מיליון ורווח נקי של כ-45 וכ-55 מיליון דולר בהתאמה. יש בקופה למעלה מ-50 מיליון דולרים לאחר שרכשה את הפעילות בסקנדינביה ובקנדה ואין לה חובות. מדובר בחברה שקצב הצמיחה שלה מהיר במיוחד.
החלק המעניין בחברה הזו (מה שלדעתנו הייתה הסיבה העיקרית שבגללה הצטרף איש השיווק המצוין בירנבוים לחברה הזו, לצד פיתויים אחרים מן הסתם) הוא פוטנציאל היתרון השיווקי שלה. המוצרים מתואמים לאווירת הצריכה שמתפתחת בעולם. מדובר במוצר שהוא ידידותי לסביבה, אקולוגי (מוריד השימוש בבקבוקי פלסטיק ואפילו חוסך פליטת דו-תחמוצת פחמן), תחרותי מבחינת ההוצאה לצרכן, נוח וקל לשימוש, אפשר להשתמש בו כמקדם בריאות ונוח מאוד לפרסום.
רוב המתחרים, במיוחד הגדולים כמו קוקה-קולה, פפסי, שוואפס, ד"ר פפר ואחרים, אינם יכולים להשתמש באותם קריטריונים. מנהל בעל יכולות שיווק ברמה של בירנבוים מסוגל להוביל חברה כזו לרמה הגבוהה ביותר, והוא עושה זאת באומנות של ממש. "האם סודה-סטרים תחסל את קוקה קולה?" שואל אנדי אוברמיולר לפני כשבוע באתר הסיקינג אלפא הפופולרי. "Soda Stream is no Coca-Cola" הגיב בתחילת השבוע "המהנדס המשקיע" בכתבה בה הוא מסביר מדוע אוברמיולר אינו יודע על מה הוא מדבר - איך בכלל משווים בין השתיים? ואכן, ההשוואה בין SODA ל-KO אינה במקומה. אבל שימו לב מה עשה בירנבוים - מבחינת הפרסום הוא הצליח, בעזרת כמה ראיונות, להעלות את SODA לשדה המשחקים של קולה, פפסי וענקיות המשקה האחרות. תבדקו מה שקרה מאז הסביר לסימון זכריה מהוול סטריט ג'ורנאל ש"המודל העסקי המטורף של קולה ופפסי לא מתאים לעולם של המאה ה21". (http://www.businessinsider.com/coke-and-pepsis-insane-business-model-2012-11) ,
מר בירנבוים, מנהלים אחרים והחברה אינם יורדים מהכותרות בוול סטריט והאתרים המכובדים כמו בוול סטריט ג'ורנאל, CNNFN, מרקטווטש ו-Yahoo. הם מוצפים בכתבות והערות על השאלה, "האם סודה-סטרים מסוכנת (או לא) להמשך ההגמוניה של קוקה (סימול: KO) ופפסי (סימול: PEP)?". דניאל בירנבוים, בעזרת פרובוקציה שיווקית חכמה, הצליח לבצע תרגיל שיווקי מבריק והעלה אתSODA לדיון כ"דבר הבא של המשקאות הקלים". המותג "סודה - סטרים" עלה לליגה לאומית.
SODA נסחרת כרגע לפי מכפיל היסטורי של למעלה מ-22 פעם ומכפילי 2012-13 של כ-21.5 ו-17.5 בהתאמה - גבוהים מאלו של המתחרות הגדולות, אבל חשוב לזכור שאף אחת מהן אינה מתקרבת לקצב הצמיחה של SODA. נכון, סודה אינה קוקה קולה, פפסי או ד"ר פפר, אבל אם רוצים השוואות אז סודה היא ה-ARM Holdings' (סימול: ARMH) או ה-Nvidia (סימול: NVDA) של המשקאות הקלים. אנחנו בהחלט מאמינים שיש כאן הנהלה יוצאת מגדר הרגיל, שיודעת כיצד לקדם את המוצרים שמתאימים כ"כ להתפתחויות בצריכת משקאות - כך גם כתבנו לאחר ההנפקה. לקנות היום? לא אם אתה משקיע הגיוני ושקול. SODA רגישה מאוד לכותרות ותנודת המניות מאז ההנפקה מצביעה על כך. בפעם האחרונה ראינו זאת בין אמצע אוקטובר לאמצע נובמבר (בזמן ששוב דברו על האטה גדולה), כאשר המניה איבדה כ-18% מערכה ונחתה על 33 דולרים, זה כנראה יקרה שוב. אז כמו תמיד עם מניות מהסוג הזה, לאסוף לאורך זמן ובנפילות.
- 4.תמי 22/12/2012 12:24הגב לתגובה זושלמה שלום החברה קיבלה אמש את האישור הסופי של fda שזה גם אישור לטכנולוגיה שלה מה דעתך על החברה לאחר האישור ומדוע לדעתך ירדה במסחר לאחר הסגירה תודה
- 3.מכור לגזוז 21/12/2012 20:32הגב לתגובה זו60% מהון המניות נמכר בחסר (לפי יאהו). יום אחד השורטיסטים יצטרכו לקנות בחזרה מניות אלו...
- 2.דייויד קליין-השד יוד 21/12/2012 02:06הגב לתגובה זוhttp://talkingvalue.com/?p=4511 בלינק המצורף הנחתי שההסכם של סודה עם ענקית המזון קראפט ומשתנים נוספים בדוחו"ת סודה למעשה מקימים את ה"קוקה קולה" הבאה. בשביל כך לא מספיק המוצר והמיסחור אלא אמונת ההנהלה ולכן היה כ"כ חשוב לי לשמוע זאת מפי המנכ"ל בראיון המפורסם בו הוא למעשה הכריז בפשטות על אמונתו במודל שיצרה סודה. קורא ונהנה בלי יכולת וזמן להגיב דייויד
- 1.שוס 20/12/2012 16:36הגב לתגובה זועולה כל יום בעשרות אחוזים
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבו הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
