• האם כדאי לנייד ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח? 

מניסיון אישי, זו אחת השאלות העולות כמעט בכל פגישה עם בעל רישיון פנסיוני. על מנת לחדד את השאלה והתשובה, נפריד בין שני סוגים של פוליסות (או שני סוגים של כסף שנצבר): כסף הוני וכסף קצבתי, ונתייחס לכל אחד בנפרד.

פוליסות ביטוחי מנהלים הוניות. פוליסות שנפתחו בטווח השנים 2000-2008 או לחילופין כסף שהופקד לפוליסות ותיקות יותר בשנים אלו, מתוך מטרה למשוך אותו באופן חד פעמי בעת הפרישה. במרבית המקרים, כספים אלו לא נהנים ממקדם קצבה מובטח, לכן מומלץ לשקול לנייד אותם לאפיקים הוניים אטרקטיבים יותר, כדוגמת קופת גמל.   ביטוחי מנהלים קצבתיים. החוסכים בביטוחי המנהלים לפני שנת 2013 נהנים ממקדם המרה לקצבה מובטח, כלומר בעת פתיחת הפוליסה נקבע מקדם לחלוקת החסכון בגיל הפרישה. זאת להבדיל מקרן פנסיה בה מקדם הקצבה יקבע ביום הפרישה. מהו מקדם הקצבה? מספר הקסם שבעזרתו מתרגמים את החסכון שלנו לקצבה חודשית ביום הפרישה.

היות ותוחלת החיים מהווה רכיב מרכזי בקביעת המקדם, ומתוך ההנחה כי תוחלת החיים תמשיך ותעלה, סביר להניח כי מקדם הקצבה היום יהא עדיף על מקדם הקצבה ביום פרישתנו. קרי, מקדם הקצבה של ביטוחי המנהלים יהא עדיף על המקדם בקרן הפנסיה.

אם כך, מה החסרון? היות והעלות הכוללת בביטוח המנהלים גבוהה בממוצע פי שלושה מהעלות בקרן פנסיה, ניתן להניח כי יתרת הנכסים שלנו בקרן הפנסיה ביום הפרישה תהיה גבוהה משמעותית מאשר בביטוח המנהלים. חישוב הקצבה תלוי בשני גורמים אלו (יתרת החסכון ומקדם הקצבה), אך בגלל שאיננו מסוגלים לחזות בוודאות את תוחלת החיים הצפויה ביום שנפרוש, אין תשובה חד משמעית באשר לכדאיות המקדם בביטוח המנהלים. נציין עוד כי החל משנת 2013 משרד האוצר הגביל את חברות הביטוח לשווק פוליסות המבטיחות מקדם קצבה. פוליסות אלו ניתנות רק לחוסכים בגיל 55 ומעלה.

• מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
• מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדעתו הצנועה של כותב שורות אלו, מקדם הקצבה אינו פרה קדושה. מומלץ לכל חוסך עם ביטוח מנהלים לבחון את היתרונות והחסרונות של הפוליסה שלו, לרבות העלויות, הגבלת מסלולי הפרישה, שכבות הכספים (הוני וקצבתי) אופן העברת הקצבה לשארים, וכל זאת מול האלטרנטיבות הקיימות היום.

• כמה כדאי להפקיד לקרן השתלמות? והאם כדאי להפקיד מעל התקרה המותרת? 

קרנות השתלמות נהנות מהטבת מס כפולה: הטבת מס הכנסה (ניכוי), ממנה נהנים עצמאים. המשמעות היא שחלק מההפקדה תוכר לצורכי מס בדו"ח השנתי. לצורך מיצוי הטבה זו מוצע להפקיד את הסכום המקסימלי לפי הכנסתכם. 

הטבת מס רווחי הון. ההפקדות לקרן השתלמות נהנות מפטור ממס רווחי הון עד תקרה שנתית של כ-18,500 שקלים. הרווחים בגין ההפקדות מעל התקרה יהיו חייבים במס רווחי הון בעת משיכת הקרן. ככל שנחזיק בקרן ההשתלמות יותר שנים, כך שיעור ההטבה משמעותי יותר ויכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר.

• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של כ-1.2% במסלול המנייתי
• חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי;...

הפקדה מעל התקרה אפשרית לשכירים, ביחס לשכרם, או לעצמאים ללא קשר לגובה ההכנסה. למעשה, כספים שיופקדו מעבר לתקרה יהנו מכל יתרונות ניהול הכספים במסגרת קרן ההשתלמות, למעט מפטור ממס רווחי הון (כלומר, תשלום המס נדחה ליום המשיכה).  

• כיצד ניתן להגדיל את החסכון לפנסיה? 

במקביל להפקדה השוטפת מהשכר, ניתן להפריש לחסכון פנסיוני גם באופן עצמאי. כלומר, מחוץ למסגרת ההפרשות בתלוש השכר. ההפקדה הנוספת שנבצע תזכה אותנו בהטבות נוספות במס הכנסה. ניתן לבחון את הטבת המס עם חשב השכר במקום העבודה.

הפחתת ביטוחים מיותרים. במהלך שנות החסכון אנו רוכשים ביטוח במסגרת ההפרשות החודשיות לקרן הפנסיה. הפחתת סכומי הביטוח וביטול ביטוחים שאינם רלוונטים עבורנו יגדילו את החסכון העתידי. לדוגמא, ביטוח נפוץ עליו משלמים רבים שאינם זקוקים לו הוא ביטוח שארים. אם אין לך ילדים, אינך זקוק לביטוח זה. אם וכאשר יהיו לך ילדים, תוכל לעדכן את חברת הביטוח בעניין.  שמירה על קרן ההשתלמות כהשלמה לפנסיה. הטבות המס ויתרונות ההשקעה של קרן ההשתלמות הופכות אותה לאפיק השקעה האטרקטבי ביותר הקיים כיום בשוק ההון. מומלץ לשמר את קרן ההשתלמות זמן רב ככל שניתן ואף לייעד אותה לגיל הפרישה.   הפחתת דמי הניהול. חלק ניכר מהחוסכים לפנסיה משלם דמי ניהול גבוהים מהממוצע ואף את דמי הניהול המקסימליים. הפחתת דמי ניהול עשויה להגדיל את החסכון העתידי באופן דרמטי, ביחוד לחוסכים צעירים. כמה דרמטי? חישובים רבים שנעשו מצביעים על עשרות רבות עד מאות אלפי שקלים. 

• מהו תיקון 190? 

תיקון 190 הינו תיקון לפקודת מס הכנסה אשר בוצע בשנת 2012. במסגרת התיקון נמצאו פתרונות חדשים לכספי הפיצויים המנוהלים בקופות הגמל ולהורשת כספים פנסיונים. בנוסף, נפתחה שוב האפשרות להפקיד כספים לקופת גמל ולמשוך אותם כסכום חד פעמי בגיל הפרישה או כקצבה פטורה ממס. הלכה למעשה, התיקון מאפשר להשתמש בקופת הגמל, על יתרונות ההשקעה והמיסוי שלה, כאפיק השקעה אלטרנטיבי לאפיקים הנפוצים בשוק ההון. למרות חשיבותו העצומה של התיקון, מספר החוסכים שמימשו את זכויותיהם במסגרת התיקון נמוך למדי.  

• האם כדאי למשוך כספי פיצויים? 

משיכת פיצויים מכספי מקרן פנסיה / ביטוח מנהלים גורמת לנזק כפול להכנסה בגיל הפרישה. היות וכספי הפיצויים מהווים כמעט מחצית מהחסכון הפנסיוני, משיכת הפיצויים בדרך תקטין את הקצבה הצפויה בקרוב ל-50%. כמו כן, משיכת פיצויים פטורים ממס מפחיתה משמעותית את הפטור ממס הכנסה הניתן לקצבת הפנסיה. מומלץ לקיים כלל אצבע: במידה ואין צורך מהותי בכספי הפיצויים, משיכתם מקרן הפנסיה בעת סיום העבודה אינה מומלצת.

• משיכת קרן השתלמות לאחר 6 שנים

על פי נתוני האתר Feex, כ-77% מהחוסכים מושכים את קרן ההשתלמות שלהם לאחר שש שנים. קרנות השתלמות נהנות מהטבות מס, וביחוד פטור ממס רווחי הון, השווה הרבה כסף כשמדובר בחסכון לטווח ארוך. אחת הטעויות הקלאסיות הינה למשוך את קרן ההשתלמות לאחר שש שנים לצורך השקעה אחרת בשוק ההון - השקעה החייבת במס רווחי הון.

*רונן מדמוני הינו מנהל תחום גמל והשתלמות ב-IBI גמל בע"מ. האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.