פורטינט מכה את הצפי בשורה התחתונה; המניה מזנקת במסחר המוקדם
חברת הסייבר פורטינט FORTINET הכתה את צפי האנליסטים בשורה התחתונה, לאחר שדיווחה על הכנסות של 1.43 מיליארד דולר לצד רווח מתואם של 57 סנט למניה ברבעון השני של השנה.
הכנסות החברה ברבעון הראשון עמדו על 1.43 מיליארד דולר, צמיחה של 11% בהשוואה ל-1.35 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. התוצאות היו בהתאם לצפי האנליסטים שהעריכו שהחברה תדווח על הכנסות של 1.43 מיליארד דולר.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי המתואם הגיע ל-439.9 מיליון דולר (0.57 דולר למניה), צמיחה של כ-46% בהשוואה לרווח נקי של 300.4 מיליון דולר (0.38 דולר למניה) ברבעון המקביל אשתקד, ומעל לצפי האנליסטים לרווח של 41 סנט למניה.
תזרים המזומנים ברבעון השני עמד על 318.9 מיליון דולר בהשוואה ל-515.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2023.
"ברבעון השני של 2024, איזנו בהצלחה בין צמיחה ורווחיות, כאשר שיעור הרווח התפעולי שלנו ללא GAAP גדל לשיא של 35.1%, בעוד החיובים וההכנסות היו בקצה הגבוה של הטווח הצפוי", אמר קן זי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל פורטינט. "אנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו להשקיע בתחום ה- Unified SASE וה-Security Operations הצומחים במהירות, תוך השגת נתחי שוק בתחום רשתות התקשורת המאובטחות. אנו מצפים להופיע בריבוע הקסם של גרטנר כמובילי תחום ה- SASE, מכיוון שאנו היחידים המהווים Single Vendor SASE ובנוסף לכך אנו מופיעים בחמישה ריבועי קסם של גרטנר נוספים בתחום אבטחת הרשתות".
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
