וורן באפט
צילום: דניאל בלום

האינדיקטור של וורן באפט מאותת על ירידות ב-S&P 500 - מה הסיבה?

האינדיקטור ראה הצלחות בעבר והצליח לחזות משברים כמו בועת הדוט קום, עם זאת, בוול-סטריט סבורים כי לא בטוח שהאינדיקטור עוד רלוונטי היות ואנחנו בכלכלה שונה מבחינה מבנית
אדיר בן עמי | (13)
נושאים בכתבה S&P500 וורן באפט

האינדיקטור של וורן באפט, הידוע גם כיחס שווי השוק של המניות לתוצר המקומי הגולמי (GDP) ומשמש כמדד להערכות השווי של השוק הכללי, הגיע לשיא חדש ומאותת כי יתכן ואנחנו בבועה. אינדיקטור זה משווה בין השווי הכולל של שוק המניות בארה"ב לבין ה-GDP השנתי של המדינה. כאשר היחס גבוה משמעותית מהממוצע ההיסטורי, זה עשוי להצביע על כך שהשוק מוערך יתר על המידה, ולהפך כאשר היחס נמוך. באפט הציג את המדד לפני עשרות שנים כשהרציונל שלו ששוק המניות לא יכול להיות גדול מדי ביחס לתוצר של המדינה. זה רמז עבה לבועה. מנגד, הוא גם לא יכול להיות נמוך מאוד ביחס לתוצר. 

 

האם אנחנו בבועה?

המבחן על פי באפט הוא גם היחס עצמו וגם המגמה של היחס - כלומר השינויים בו על פני זמן. האינדיקטור הגיע לשיא של 200% ביום שני בשבוע שעבר ועקף את השיא הקודם של 197% אליו הגיע בנובמבר 2021. זהו ערך גבוה בהשוואה לממוצע ההיסטורי של היחס, שמוערך בכ-1.03 (103%). המשמעות היא שהשוק מוערך יתר על המידה בצורה ניכרת, מה שמעלה חששות לגבי קיום בועה בשוק המניות הנוכחי.

במילים אחרות, שווי השוק הכולל של שוק המניות בארה"ב עומד על כ-55 טריליון דולר והוא בערך כפול מהתמ"ג השנתי של ארה"ב שעומד על כ-27 טריליון דולר. הערך זגדול של השוק נדגיש נובע משבע המופלאות ובראשן מיקרוסופט, אפל ואנבידיה שנסחרות במעל 3 טריליון דולר כל אחת.

עם זאת, ולמרות שמדובר בבאפט שנתפס גורו השקעות, השוק אומנם חווה ירידה זמן קצר לאחר שאינדיקטור של באפט הגיע לשיא בנובמבר 2021, אבל זו היתה ירידה זמנית, סוג של הפוגה קצרה במסע העליות. ועדיין - המשקיע האגדי אומר על האינדיקטור כי זה כנראה המדד הטוב ביותר למדידת הערכות השווי בכל רגע נתון.

בתקופת בועת הדוט קום, המדד גם כן אותת על משבר והגיע לרמה של 190% ומי שהקשיב לו אז הרוויח ובגדול. 

 

בשנתיים האחרונות האינידקטור לא עובד - שבע המופלאות מנצחות אותו; האם זה יימשך?

למרות ההצלחות בעבר, כבר תקופה ארוכה שהאינדיקטור לא באמת עובד. האינדיקטור הזה נמצא כבר יותר מעשור מעל קו המגמה ההיסטורי. כלומר, אם הייתם נשארים מחוץ לשוק רק בגלל המדד הזה, הייתם מפסידים את רוב העליות בשוק המניות השורי של העשור האחרון. הייתם יוצאים מהשוק בוודאות בסביבות 2015. אבל מאז ועד סוף 2021 השוק המשיך לטוס כלפי מעלה ב-130% ולכן - גם את ה'אינדיקטור של באפט' צריך לקחת בעירבון מוגבל. אם אתם רוצים לעקוב אחרי האינדיקטור אתם יכולים לעשות את זה כאן.

בוול-סטריט אף טוענים כי האינדיקטור פחות רלוונטי היום היות וכלכלת ארה"ב שונה מבחינה מבנית לעומת לפני כמה עשורים, עם שולי רווח תאגידי גבוהים יותר באופן מהותי, עם עסקים טכנולוגיים שהם דלי נכסים ויותר כלכלה גלובלית עם רמות שונות של ריביות ואינפלציה.

 

המכתב השנתי של באפט ועקרונות ההשקעה שלו

במכתב השנתי האחרון של ברקשייר באפט הדגיש שוב את עקרונות ההשקעה והתכונות הנדרשות למשקיע: הדגשת הערך של סבלנות בהשקעה, הדגשת תכונות של צוות ניהול טוב, והבנה של ההבדל בין הרווח הנקי לרווח התפעולי. 

קיראו עוד ב"גלובל"

באפט הסביר אז כי ברקשייר עם שווי של 900 מיליארד דולר מתקשה למצוא השקעות אטרקטיביות וגדולות מספיק כדי לעשות את ההבדל. כלומר, כדי לייצר תשואה עודפת משמעותית. זה החיסרון לגודל. כשאתה גדול, וברקשייר ענקית, היא לא יכולה לאתר 3-4 השקעות טובות ולהשיג תשואה מרשימה על כל התיק, כי פשוט אין בקנה מידה של מאות מיליארדים השקעות רבות, ובטח שאין מתוכם השקעות רבות אטרקטיביות. 

"ישנן רק קומץ חברות במדינה הזו המסוגלות באמת להזיז את המחט בברקשייר, והן נאספו ללא סוף על ידינו ועל ידי אחרים", כתב באפט. "חלקם אנחנו יכולים להעריך, חלקם אנחנו לא יכולים. ואם אנחנו יכולים, הם צריכים להיות במחיר אטרקטיבי. מחוץ לארה"ב, למעשה אין מועמדים שהם אפשרויות משמעותיות להשקעה. בסך הכל, אין לנו אפשרות לביצועים מנקרי עיניים".

במקום זאת, באפט שואף לעשות "קצת טוב יותר" מהממוצע, תוך נטילת סיכון מופחת. יתרת המזומנים הגדולה של ברקשייר והעסקים שמניבים רווחים רבים מאפשרים לחברה לעמוד במיתון כלכלי, כתב באפט, כאשר הזדמנויות השקעה אטרקטיביות יותר עשויות להופיע, כפי שקרה במהלך המשבר הפיננסי ב-2008.

כדאי לציין, באפט אמר פעמים רבות בעיקר בנוגע למשקיעים פרטיים כי השקעה במדדים עוקבי S&P 500 היא הטובה ביותר לדעתו ואף הימר נגד קרנות הגידור קצת לפני משבר הסאב פריים ב-500,000 דולר ואמר כי במידה והוא ישקיע פשוט במדד, בעוד הקרנות ירכשו וישקיעו מניות ספציפיות, הוא ינצח אותן בטווח הארוך וכך היה. למרות ההפסדים שראה תחילה, כאשר המדד קרס במהלך המיתון הגדול, המדד בסופו של דבר החזיר את ההפסדים והניב תשואה של 126% תוך 10 שנים.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דווקא מרוצה 04/08/2024 16:51
    הגב לתגובה זו
    תודה לבאפט
  • 7.
    זו הבעייה בבועות: ברור שיתפוצצו רק לא ברור מתי בדיוק (ל"ת)
    זמבלה 23/07/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ליאור 22/07/2024 16:06
    הגב לתגובה זו
    הוא לא אלוקים ולא לעולם חוסן
  • 5.
    רציונאלי 22/07/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
    עומד על זה ותבדקו אותי
  • מה זה סאפ? אין חיה כזאת!!! (ל"ת)
    לרציו 22/07/2024 16:40
    הגב לתגובה זו
  • סנופי סנופי! (ל"ת)
    רק סנופי 22/07/2024 19:27
  • 4.
    משה 22/07/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
    במקום לנחש, פשוט מאוד , ליבדוק כל מניה בניפרד, שווי, צמיחה, מכפיל רווח, וכו' אז אפשר ליראות מלא בועות. האנליסטים של המוסדיים בטוח רואים את זה.
  • 3.
    מיקמק 22/07/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    הוא צובר כסף זמין לאורך שנים וקונה רק כשהשוק מתקן חזק. סבלנות משתלמת
  • הוא מתזמן בעקיפין כי הוא קונה רק בזול ואם יקר אז אינו (ל"ת)
    קונה 22/07/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
  • הוא רוצה שיקברו אותו בארון מתים עשוי מזהב ומשובץ ביהלומ (ל"ת)
    Ron DeSantis 22/07/2024 15:08
    הגב לתגובה זו
  • הכי לא (ל"ת)
    משה צ 22/07/2024 17:44
  • 2.
    הרבה יותר פשוט 22/07/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
    מדד"FEAR AND GREED" שהיום עומד על 50=לא בועה,אף לא המלצה
  • 1.
    ברור שיש שם בועה אדירה השאלה מתי היא תתפוצץ. (ל"ת)
    מני 22/07/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.