"עליית מניות ה-AI מעוררת פחדים מפני התפוצצות בועה דמוית הדוט-קום", זועקת הכותרת של הכתבה באתר הפופולרי Benzinga. "ההתעניינות הגואה של המשקיעים בבינה מלאכותית הובילה לעליות חדות בשוקי המניות בארה"ב", נכתב, "אך היא גם עוררה חששות מפני התפוצצות בועת AI פוטנציאלית בדומה להתפרצות בועות הדוטקום של סוף שנות ה-90. Nvidia וקומץ של מניות טכנולוגיה ענקיות אחרות מניעות את השוק הנוכחי, בדיוק כמו ש'ארבעת הפרשים', CSCO, DELL, MSFT ו-INTC, עשו לפני כמעט שלושה עשורים".

האתר ממשיך וכותב: "רויטרס דיווחה ש-NVDA זינקה בחמש השנים האחרונות ב-4,300%, בדומה לזינוק של 4,500% של יצרנית ציוד הרשת CSCO במשך חמש השנים לפני שהגיעה לשיא בשנת 2000. קיים לפיכך חשש מתמשך שתחום הבינה המלאכותית הגואה יתפוצץ בדיוק כפי שעשתה תעשיית הדוט-קום לאחר שה-Nasdaq Composite עלה פי ארבעה במשך שלוש שנים על רקע טירוף הדוט-קום אך אז צנח ב-80% עד ל-2002".

סיפור כזה ממש מפחיד, אבל רק את כל מי שקורא כותרות ולא בודק. למי שכן בודק, הסיפור הזה פשוט לא נכון עובדתית. חברות הדוט-קום מכרו חלום. חברות ה-AI מציגות עובדות עסקיות. נכון, ההערכות גבוהות, ונכון, מפולת תמיד יכולה לבוא, אבל להשוות את שנת 2000 עם 2024 זה פשוט לא נכון, ולכן חשוב שהמשקיעים יבדקו. 

 

השליטה בוול סטריט עוברת לדור ה-X

דור הבייבי-בום (ילידי 1946-1964) מעביר את השליטה בוול סטריט לדור ה-X (ילידי 1965-1980) ובתהליך ההעברה משתנים מנהגי ההשקעה בארה"ב: תיאוריית הדורות, שמוצגת בספרם של וויליאם שטראוס וניל האו "Generations: the history of America's future, 1584 to 2069", מתארת את מעגלי הדורות בהיסטוריה של ארה"ב כאשר כל דור משנה את מצב הרוח החברתי, הפוליטי והכלכלי. כל דור, אליבא דמחברי הספר, מייצר במהלך ההובלה שלו שנמשכת כ-21 שנים, אקלים פוליטי, חברתי וכלכלי חדש. חילוף דורות זה הוא חלק  ממחזור ארוך יותר, של 85 שנים, שבמהלכו משברים קשים חוזרים על עצמם בארה"ב ומסתיימים בהתאוששות חזקה מקודמתה שבמהלכה המוסדות והערכים הקהילתיים מתחזקים.

• מניית הליתיום שמזנקת 100% - האם טראמפ יגרום להמשך העלייה?
• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוניברסיטת הרווארד לקחו את התיאוריה ברצינות, ואחד הבוגרים, אל גור, לימים סגן נשיא ארה"ב והלוחם הגדול במשבר האקלים, שלח עותק של הספר לכל 535 חברי בית הנבחרים והסנאט על מנת שיבינו שדור ה-X יהיה יותר בעד תיקון משבר האקלים. השורה התחתונה היא שהסביבה בה פועלות החברות ב-2024 אינה דומה בכלל לסביבת הפעילות של 2000 ולהשוות אותן זה "פייק ניוז".

בנק אוף אמריקה ערך לאחרונה סקר השוואה בין תיק השקעות טיפוסי של בייבי-בומרס לתיק טיפוסי של בני דור ה-X. למעשה, 88% מבני דור ה-X הם בגילאי 44 ומעלה כך שהם הדור שמוביל כרגע את החברה, הכלכלה והפוליטיקה של ארה"ב. ניתן לראות בסקר את ההבדלים בפיזור ההשקעות ביניהם לבין דור הבייבי-בום. הסקר אגב נעשה רק בקרב "משקיעים מאושרים" ("עשירים", שהם עמוד השדרה של משקיעי וול סטריט). 

 

הסקר ממחיש היטב גם את הירידה החדה בהחזקות במניות לטובת הקריפטו  וההשקעות האלטרנטיביות. השקעה אלטרנטיבית/חילופית מוגדרת כהשקעה בנכס פיננסי שאינו מתאים לקטגוריות המקובלות של מניות/הכנסה מריבית או דיבידנד/מזומן. מדובר בהשקעות בחברות פרטיות, בהון סיכון, בקרנות גידור, בנדל"ן, בסחורות ונכסים מוחשיים וכדומה, השקעות ארוכות טווח. 49% מדור ה-X מושקעים בקריפטו ו-38% מתעניינים בתחום על מנת להשקיע וכך גם באלטרנטיבות.

• "זה העולם של אנבידיה, כל השאר משלמים שכר דירה"
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

אבל היו גם דברים נוספים בסקר. למשל, החלק הגדול של השקעות משקיעי ה-X הולך לטכנולוגיה עם דגש על שבבים. משקיעי ה-X מאמינים הרבה יותר מהוריהם בכלכלת ארה"ב (51% לעומת 24%) והרבה יותר בכלכלה הגלובלית. ה-X מאמינים שהמניות ימשיכו לעלות והם מאמינים בהכוונת יועצי השקעות, ולכן ההעדפה היא להשקיע בקרנות ובסלים. מנהל חטיבת ההשקעות של הבנק, מייקל פלצר, סיכם: "(להפתעתי) הדור הצעיר מאמין, יותר מהוריו, בהשקעה לטווח הארוך". כדאי לקרוא ולהסיק מסקנות.

האם כדאי להשקיע בליתיום?

בין מרץ 2020 לאוגוסט 2021 עלה סל הליתיום וטכנולוגיות הסוללות, ה-LIT, מ-18 דולר ל-96 דולר, פי יותר מ-5, ומאז ירד ביותר מ-60%. מניות הליתיום עלו בטירוף וירדו בקצב דומה לזה של מניות האנרגיה החילופית (רוח ושמש) שעליהן כתבנו בשבוע שעבר ומניות המוליכים למחצה, ובדיוק מאותן סיבות.

מה שגורם למניות שמייצגות תחומים אלו להתנהג בפראות מטורפת כזו קשור לתקשורת ולתרבות הכותרות מחד ולבורות המשקיעים מאידך, ועל כך אני כותב מאז התחילה ההתמזגות בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלה. מה שמשותף לשלוש התעשיות - הליתיום, האנרגיה החילופית והשבבים - הוא שאין למעשה ויכוח על עתידן, כל המומחים בטוחים שהן ימשיכו להתרחב, לצמוח ולהתייעל כך שהתזזית במניות המייצגות שייכת כולה לוול סטריט נטו, שם, בגלל התקשורת והבורות, תימשך הנסיעה ברכבת ההרים הזו ובקצב שאפילו יגדל. זה יתרחש בכל המגזרים כולל בתחום איגרות החוב.

אציין שלקראת סוף 2021, כאשר מניות הליתיום התקרבו לשיא כל הזמנים, כתבו שני אנליסטים מגולדמן זאקס, ניקולס סנודון ואדיטי ראי, שמתקרב תיקון חד במחירי הליתיום. הם טענו שהמומחים טעו בחישוב גודל הביקוש למתכת בתעשיית המכוניות החשמליות. הערכת הביקושים הייתה גבוהה בהרבה ממה שהיה בפועל.

חלק מהטעות היה קשור לפעילות שניהלה סין בתחום. סין רכשה (בעיקר מאוסטרליה) כמויות עתק של ליתיום מה שהעלה את המחיר מבלי להתחשב בביקוש האמיתי. שני האנליסטים צדקו בכך, סין עשתה זאת כדי לאגור ליתיום בגלל חשש מסנקציות. טעות זו הובילה יצרני ליתיום רבים להגדיל את היצע הליתיום הרבה מעבר לביקוש, מה שלבסוף הוביל למפולת במחירים.

התהליך הזה בוול סטריט שבו מניות של מגזר טכנולוגי מסוים עולות להערכות בלתי סבירות וחוזרות להערכות כלכליות פותח הזדמנויות השקעה (ומכירה) מצוינות למשקיע החכם שטורח ללמוד על המגזר ועתידו. לדעתי היום, הליתיום מתקרב להערכה שבהחלט טובה להשקעה.

רכב חשמלי. צילום: Unsplash

הליתיום, יסוד מתכתי אלקלי שמופק מהפרדה מסלעים (כרייה) או באמצעות מיצוי ממי מלח (בריכות הפרדה), עלה לכותרות בוול סטריט עם הופעת המכונית החשמלית בגלל חשיבותו בכל הקשור לסוללות, ועם העלייה  בשימוש באנרגיה נקייה, שם סוללות ליתיום-יון מאחסנות עודף אנרגיה שנוצרת בתקופות של רוח חזקה ושמש לצורך אספקת חשמל עקבית ואמינה גם כאשר מהירות הרוח נמוכה ולאחר השקיעה.

לליתיום יש גם שימושים חשובים אחרים כמו השימוש כתרופה נגד דיכאון (מלח ליתיום) ועוד, אבל ההתלהבות כמו חוסר ההתלהבות מהליתיום בוול סטריט קשורות לציפיות בתחומי הרכב החשמלי והאנרגיה החילופית. אלו שני התחומים שכל המומחים כאמור בטוחים שימשיכו לצמוח, ולכן כדאי לבדוק אם ההתדרדרות העזה במניות הליתיום לא מייצרת הזדמנות כניסה שדומה להזדמנות המכירה כשהמניות הללו עלו לחלל החיצון.

אזכיר שלצד הביקוש לליתיום מצד תעשיית הסוללות מתפתח לאחרונה עוד אפיק ביקוש חדש שיתרום להגדלת הביקוש לליתיום. מדובר בתהליך הזיקוק של הליתיום. מסתבר שיותר ויותר חברות רכב חשמלי ואוטונומי בראשות טסלה אבל גם ענקיות אנרגיה כמו אקסון ושברון, נכנסות להקמה של מרכזי זיקוק לליתיום. טסלה כבר הקימה בית זיקוק לליתיום, בקורפוס כריסטי בטקסס, שיתחיל להפיק כבר השנה,. לא סתם כינה אלון מאסק את הליתיום "משאב טבע שיחליף את הנפט".

 

בינתיים אין תחליפים 

לבסוף, יש שטוענים שהירידות נבעו, בין השאר, מפיתוח תחליפים לליתיום בתעשיית הסוללות. החיפוש אחרי אלטרנטיבות נובע מהעובדה שסוללות ליתיום קשות מאוד למיחזור ודורשות כמויות אדירות של מים ואנרגיה לייצור, וככל שהטכנולוגיה מתקדמת מתרבים הניסיונות לפתח אלטרנטיבות שיכולות להיות זולות וירוקות יותר.

האפשרות הזו אינה קיימת עדיין בפועל אבל נבדקת, וקיבלה דחיפה גדולה מהקונגלומרט ההודי הענק  Reliance Industries(סימול: RELIANCE.NS), שכתבנו עליו רבות בעבר, ושבחמש השנים האחרונות הוא מכה את הנאסד"ק וכל ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות השקיעו בו ובחברות הבנות שלו.

ב-2022 רכש Reliance את הסטארט אפ הבריטי Faradion שהוקם ב-2011 "על מנת לפתח טכנולוגיית נתרן-יון לסוללות ולהביא אותה לשוק". Faradion הייתה החברה הראשונה לזהות ולנצל את הפוטנציאל של יוני נתרן בסוללה נטענת. עם יותר פטנטים בתחום זה מאשר חברות מתחרות, Faradion יכולה לבסס את מעמדה כמובילת השוק של סוללות נתרן שאמורות כאמור להתחרות בסוללות הליתיום.

סוללות נתרן מהוות חלופה אטרקטיבית לסוללות הליתיום מכיוון שהן בטוחות יותר וזולות בכ-30%. אבל החיסרון העיקרי שלהן הוא שצפיפות האנרגיה שלהן נמוכה משמעותית מזו של סוללות הליתיום העדכניות ביותר ומיחזור סוללות נתרן מסובך יותר. Reliance הודיע שהוא רואה פוטנציאל עתידי גדול גם באחסון חשמל מתחדש באנרגיה ירוקה וגם בכלי רכב. Reliance אגב שואף לבנות בהודו תעשיית סוללות מבוססות נתרן שתתחרה בתעשיית הליתיום.

עד שיגיעו לשוק אלטרנטיבות לליתיום, התלות הגוברת במתכת הזאת הובילה את האיחוד האירופי לרישום המתכת, ב-2020, כ"חומר גלם קריטי" כאשר האיחוד צופה ששוק סוללות הליתיום, שב-2023  הגיע ל-57 מיליארד דולר באיחוד יגיע ב-2032, ל-187 מיליארד דולר. כדאי לעיין בכתבת ה-BBC על הנושא.

יצרנית הליתיום הגדולה בעולם היא אוסטרליה ואחריה צ'ילה וסין, אבל רזרבות הליתיום הגדולות בעולם נמצאות בצ'ילה, אוסטרליה וארגנטינה.

 

איך להשקיע בליתיום?

סיכומו של דבר הוא שיש הסכמה כללית בתעשיות הכרייה והמכוניות שהביקוש לליתיום לטווח ארוך ימשיך לעלות על זה של מתכות אחרות בשנים הבאות, וגם אין כרגע תחליפים רציניים לליתיום, וזאת כאשר הביקוש למתכת בתעשיות האנרגיה הנקייה ותעשיית הרכב, שצומחות, גדל.

מקריאת התחזיות נראה לי שההערכות הנוכחיות בשוק בהחלט מתאימות להתחלה של איסוף מניות הליתיום הגדולות ביותר כמו TSLA, Albemarle (סימול:ALB), QuantumScape Corporation (סימול:QS) וכמותן, שכולן ירדו להערכות שפויות יותר ואלו חברות שמובילות את מהפכת הליתיום. אישית הייתי מהמר על TSLA. יחד עם זאת, אני מעדיף סלי השקעה וקרנות שפועלים בתחום. הסל הגלובלי, Global X Lithium & Battery Tech ETF (סימול:LIT) שכולל 41 חברות בראשות ALB, TSLA, TDK CORP. היפנית, BYD Company (סימול: 1211.HKבהונג קונג), Mineral Resources  (סימול:MALRY) האוסטרלית ועוד. ישנו הסל Horizons Global Lithium Producers Index ETF שמתרכז בייצור וזיקוק ליתיום, ותוכלו למצוא עשרה סלים מומלצים לתחום כאן. 

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל