ביל גרוס
צילום: אתר קרן ביל גרוס

מלך האג"ח האמריקאי כבר לא מחזיק אג"ח - מה הוא קונה במקום?

מלך האג"חים מצביע על תחום שותפויות הנפט כמעניין בעיקר בגלל הדיבידנדים שהחברות מחלקות; הוא גם שם דגש על חברות תשתיות ואפילו על מניות MEME
רוי שיינמן | (3)

ביל גרוס, ממייסדי קרן ההשקעות פאסיפיק, ניהל בעבר את קרן האג"ח הגדולה בעולם. קרן ה-Total Return של פאסיפיק החזיקה כמעט 293 מיליארד דולר בנכסים בשנת 2013 והציגה ביצועים שעקפו את השוק. ב-15 השנים עד פברואר 2014, הקרן שלו הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 6.68%, לעומת 5.19% עבור קרן אג"ח ממוצעת לטווח בינוני. לא פלא שהוא זכה לכינוי המפורסם "מלך האג"ח".

גרוס אמנם פרש לגמלאות, אך הוא עדיין מעורב בשוק. "למעשה, יש לי כמה לקוחות", הוא מספר. "יש לי קרן גדולה, הלקוחה הגדולה ביותר שלי, בשווי 500 מיליון דולר, ויש לי גם את הכסף שלי ואת כספי הקרן של הילדים שלי. אז יש הרבה כסף שעובד". גרוס יהיה הראשון להודות שהוא הושפע רבות מהירידה המתמשכת בריבית בין השנים 1981 ל-2020. לא מפתיע שהוא שינה מאז את דעתו. "אני לא אוהב אג"ח", הוא אומר בגלוי. אז הנה לכם. מלך האג"ח התייאש מאג"ח.

אז במה גרוס מחזיק היום?

בעוד שהוא אולי לא נוטה להשקיע בחוב יותר, נראה שגרוס לא יכול לוותר על ההרגל לתשואה ומוצא עניין ב-"תחליפי אג"ח שהתשואה שלהם יציבה יחסית, הסיכון נמוך יחסית וההטבות המס גבוהות מאוד". מאפיינים אלה הובילו אותו בעיקר לכיוון אחד: שותפויות מוגבלות בתחום צינורות הנפט והגז.

"יש רק שש או שבע כאלה שנותרו, והסיבה שהן כל כך אטרקטיביות היא שראשית, הדיבידנדים שלהן, על פי חוק, נדחים עד למכירה", הוא אומר. "ושנית, קרנות נאמנות, בדרך כלל, לא יכולות להשקיע בשותפויות, ולכן יש לך קהל ענק של קונים פוטנציאליים שנותרו מחוץ לשוק בגלל חוקי רגולציה". חוסר הקונים הזה עוזר לשמור על מחירי המניות של השותפויות נמוכים, מה שמגביר את התשואה ל-"תשואות דחויות מס אטרקטיביות של 8% עד 9%".

"יחידות ההשתתפות עלו ב-25% עד 35% ב-12 עד 18 החודשים האחרונים. זה היה נפלא. זה היה כמעט טוב כמו בינה מלאכותית", הוא אומר וצוחק.

האם עדיין יש מקום לעליות?

"אני חושב שהן הגיעו לשיא מבחינת עליית מחיר, אבל התשואות נראות סולידיות, בהנחה שאין אסונות מבחינת רגולציה של אנרגיה וצנרת בעתיד. אם אתה משלב דחיית מס, כמו שאני עושה, זו באמת תשואה שוות ערך ל-10% או 11% לכל דבר אחר".

גרוס מציין את Energy Transfer, "הגדולה ביותר בתחום, שמניבה תשואה של כ-7.9%". אבל הוא מציין את Western Midstream Partners כחביבה עליו ביותר. "Western פשוט העלתה את הדיבידנד שלה ב-30% עד 40% בשניים-שלושה החודשים האחרונים, והשוק לא באמת מודע לזה. היא מניבה תשואה של 9.9% דחוית מס, והסיכויים שלה טובים".

קיראו עוד ב"גלובל"

גרוס, שעוסק לאחרונה גם במסחר באופציות של מניות MEME, מחזיק גם במניות מסורתיות ויציבות. "הייתי מעורב בכמה ממניות הבינה המלאכותית השמרניות", הוא אומר, "אני מחזיק במניות של מיקרוסופט  MICROSOFT ו-IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES . מעולם לא נכנסתי לאנבידיה NVIDIA COR , התנודתיות שלה גבוהה מדי בשבילי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הראל 17/05/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
    היה בעבר עניין לגבי אחוז המס שגובים ממני במקור. האם זה 25 ? 100? אחוזי מס.
  • 2.
    nvidia is too voliatile but he trades MEME options .... (ל"ת)
    haim 16/05/2024 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כבר לא מבין בשוק עשור 16/05/2024 17:11
    הגב לתגובה זו
    כבר לא מבין בשוק עשור
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

קתרין קונולי (X)קתרין קונולי (X)

אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות

קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קתרין קונולי

אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי. 

אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.

הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות. 

מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."

קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות

קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.