יוסי כרמיל סלברייט
צילום: גבע טלמור

המניה הישראלית שהכפילה את ערכה בשנה ועשויה לעלות בעוד 40%

סלברייט רשמה בשנה האחרונה עלייה של 96% למחיר נוכחי של 10.81 דולר ובאופנהיימר מציבים לה מחיר יעד של 15 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
קובי ישעיהו | (3)

כלכלני בית ההשקעות אופנהיימר השיקו סיקור על מניית סלברייט. המניה רשמה בשנה האחרונה עלייה של 96% למחיר נוכחי של 10.81 דולר ובאופנהיימר מציבים לה מחיר יעד של 15 דולר עם המלצת "תשואת יתר". כיום נסחרת המניה בדומה למחיר בפברואר 2021. 

סלברייט הינה חברת טכנולוגיה ישראלית המפתחת ומוכרת פלטפורמה לחקירות דיגיטיליות לשוק הציבורי והפרטי. ​לדברי האנליסטים של אופנהיימר, "הובלתה הטכנולוגית של החברה, בשילוב יכולותיה המסחריות המרשימות, צוות הנהלה מנוסה מאוד ומחיר מנייה שלדעתנו נמוך יחסית לפוטנציאל העסקי שלה, מייצרים להערכתנו הזדמנות השקעה בעלת יחס סיכון/סיכוי אטרקטיבי". 

"סלברייט הוקמה ב-1999 הונפקה ב-2021 ומנוהלת על ידי צוות הנהלה מנוסה מאוד שנותן דגש לצמיחה אחראית תוך שיפור מתמיד באיתנותה הפיננסית של החברה; סלברייט צמחה במכירותיה בכ-20% בשנה שעברה, תוך שמירה מרשימה על נזילות של כ-300 מיליון דולר בקופה, ללא צבירת חובות, והגעה לשולי תזרים מזומנים חופשי של כ-30% אשתקד".

בין לקוחותיה של סלברייט נמנים כ-5,300 גופי אכיפה פדרליים, ממשלתיים ומקומיים שפזורים ברחבי העולם, וכמה מאות גופים פרטיים שמשתמשים בפלטפורמה הדיגיטלית בכדי למנוע דלף מידע העברה של מידע מסחרי רגיש. מנועי הצמיחה העיקריים בשוק כוללים גידול מעריכי בכמות ובמורכבות המידע הדיגיטלי שמשתמשים מפיקים, מחסור חמור בכוח אדם בגופי האכיפה שאמונים על שמירת הסדר הציבורי, והדרישה לשקיפות רבה יותר מצד הרשויות הפדרליות והמקומיות. 

לגבי גורמי הסיכון המשמעותיים בהשקעה בחברה כותבים באופנהיימר כי אלה כוללים אפשרות לדילול משמעותי של משקיעים קיימים, בעיקר עקב כניסת החברה למסחר בוול סטריט באמצעות מיזוג לתוך SPAC. הדילול המקסימלי שמשקיעים עלולים לחוות כתוצאה מהמרת המכשירים הפיננסיים למניות מסתכם ל-18% "אך קיים צפי שהחברה תמשיך להנפיק מניות נוספות לעובדים כחלק משיטת התגמול שלה. מלבד זאת, בחברה קיים משקיע מהותי שמחזיק ביותר מ-45% ממניותיה, ואין לדעת האם, או מתי, יחליט לממש חלק מאחזקותיו". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אז אמרו 01/05/2024 16:13
    הגב לתגובה זו
    אז אמרו
  • 2.
    אחד שיודע 01/05/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בגדול תרוויחו בקטן
  • 1.
    אמרו שאלוני חץ תעלה 45% חחחחחחחחחחח (ל"ת)
    חחח 01/05/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.