יוסי כרמיל סלברייט
צילום: גבע טלמור

המניה הישראלית שהכפילה את ערכה בשנה ועשויה לעלות בעוד 40%

סלברייט רשמה בשנה האחרונה עלייה של 96% למחיר נוכחי של 10.81 דולר ובאופנהיימר מציבים לה מחיר יעד של 15 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
קובי ישעיהו | (3)

כלכלני בית ההשקעות אופנהיימר השיקו סיקור על מניית סלברייט. המניה רשמה בשנה האחרונה עלייה של 96% למחיר נוכחי של 10.81 דולר ובאופנהיימר מציבים לה מחיר יעד של 15 דולר עם המלצת "תשואת יתר". כיום נסחרת המניה בדומה למחיר בפברואר 2021. 

סלברייט הינה חברת טכנולוגיה ישראלית המפתחת ומוכרת פלטפורמה לחקירות דיגיטיליות לשוק הציבורי והפרטי. ​לדברי האנליסטים של אופנהיימר, "הובלתה הטכנולוגית של החברה, בשילוב יכולותיה המסחריות המרשימות, צוות הנהלה מנוסה מאוד ומחיר מנייה שלדעתנו נמוך יחסית לפוטנציאל העסקי שלה, מייצרים להערכתנו הזדמנות השקעה בעלת יחס סיכון/סיכוי אטרקטיבי". 

"סלברייט הוקמה ב-1999 הונפקה ב-2021 ומנוהלת על ידי צוות הנהלה מנוסה מאוד שנותן דגש לצמיחה אחראית תוך שיפור מתמיד באיתנותה הפיננסית של החברה; סלברייט צמחה במכירותיה בכ-20% בשנה שעברה, תוך שמירה מרשימה על נזילות של כ-300 מיליון דולר בקופה, ללא צבירת חובות, והגעה לשולי תזרים מזומנים חופשי של כ-30% אשתקד".

בין לקוחותיה של סלברייט נמנים כ-5,300 גופי אכיפה פדרליים, ממשלתיים ומקומיים שפזורים ברחבי העולם, וכמה מאות גופים פרטיים שמשתמשים בפלטפורמה הדיגיטלית בכדי למנוע דלף מידע העברה של מידע מסחרי רגיש. מנועי הצמיחה העיקריים בשוק כוללים גידול מעריכי בכמות ובמורכבות המידע הדיגיטלי שמשתמשים מפיקים, מחסור חמור בכוח אדם בגופי האכיפה שאמונים על שמירת הסדר הציבורי, והדרישה לשקיפות רבה יותר מצד הרשויות הפדרליות והמקומיות. 

לגבי גורמי הסיכון המשמעותיים בהשקעה בחברה כותבים באופנהיימר כי אלה כוללים אפשרות לדילול משמעותי של משקיעים קיימים, בעיקר עקב כניסת החברה למסחר בוול סטריט באמצעות מיזוג לתוך SPAC. הדילול המקסימלי שמשקיעים עלולים לחוות כתוצאה מהמרת המכשירים הפיננסיים למניות מסתכם ל-18% "אך קיים צפי שהחברה תמשיך להנפיק מניות נוספות לעובדים כחלק משיטת התגמול שלה. מלבד זאת, בחברה קיים משקיע מהותי שמחזיק ביותר מ-45% ממניותיה, ואין לדעת האם, או מתי, יחליט לממש חלק מאחזקותיו". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אז אמרו 01/05/2024 16:13
    הגב לתגובה זו
    אז אמרו
  • 2.
    אחד שיודע 01/05/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בגדול תרוויחו בקטן
  • 1.
    אמרו שאלוני חץ תעלה 45% חחחחחחחחחחח (ל"ת)
    חחח 01/05/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


כרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיותכרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיות

1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בסיפור אמריקאי לחג: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה לוטו

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בזכייה חריגה במיוחד: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי. מדובר בזכייה השנייה בגודלה בתולדות הלוטו בארה"ב, והפעם השנייה בלבד שכרטיס שנמכר במדינת ארקנסו זוכה בג'קפוט הפאוורבול. המספרים שעלו בהגרלה היו 4, 25, 31, 52 ו־59, ולצדם מספר הפאוורבול 19. הסיכוי לפגוע בכל ששת המספרים עמד על אחד ל־292.2 מיליון.

בתזמון מושלם, כאילו היה אגדה של חג המולד, הפרס תפח לאחר רצף ארוך של הגרלות ללא זוכה, מה שהוביל לעלייה חדה ברכישת כרטיסים בימים שקדמו לחג. הזוכה המאושר שילם שני דולרים בלבד עבור הכרטיס, ויעמוד בפני דילמה, האם לבחור בין קבלת הפרס בפריסה של 29 תשלומים שנתיים, או לקבל תשלום חד-פעמי של כ-835 מיליון דולר לפני מסים. ניכויי המס הפדרליים והמדינתיים צפויים להפחית סכום משמעותי מהזכייה בפועל.

שוק הלוטו האמריקאי ממשיך לשבור שיאים

זכיות בהיקפים של יותר ממיליארד דולר הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה יותר בלוטו האמריקאי, בין היתר בשל שינויי מבנה המשחק והעלאת הסיכויים לג'קפוטים מצטברים. השיא ההיסטורי נרשם בשנת 2022, אז זכה כרטיס בקליפורניה בפרס של יותר מ־2 מיליארד דולר.

מעבר להשפעה הדרמטית על חייו של הזוכה עצמו, זכיות בסדרי גודל כאלה יוצרות אפקט כלכלי רחב היקף. הצטברות ג'קפוטים גבוהים לאורך זמן מובילה לגלי רכישה מוגברים של כרטיסי הגרלה, במיוחד בימים הסמוכים למועד ההגרלה, ומזניקה את היקפי ההכנסות של מפעילי הלוטו ברחבי ארה"ב. ההכנסות הללו מוזרמות לקרנות הלוטו המדינתיות, המשמשות מקור מימון משמעותי למערכות חינוך, לפיתוח תשתיות ולפרויקטים ציבוריים שונים, ולעיתים אף לתקצוב מלגות ותוכניות רווחה. 

במובן הזה, סכומי עתק חריגים אינם רק אירוע צרכני או תרבותי, אלא גם מנגנון שמגדיל זמנית את הכנסות המדינות ומשפיע בפועל על התקציבים הציבוריים שלהן.