יוליוס בר: "צופים שהפד יתחיל להוריד ריבית רק בספטמבר"
מחירי הנפט על רקע העימות במזרח התיכון, הורדות הריבית של הפד שנראות שרק הולכות ומתרחקות מאיתנו ושיעורי הצמיחה המאכזבים במדינות המערב - נושאים מרכזיים שעומדים על בדר היום המאקרו כלכלי ומשפיעים בין היתר גם ההחלטות שהמשקיעים לוקחים על עצמם כל יום. כלכלני בנק העושר יוליוס בר מנתחים.
משק האנרגיה
"השנים האחרונות לימדו שלא להוריד את הערכתנו לחוסנו של משק האנרגיה, שעמד בפני אתגרים רבים. הסנטימנט השורי הנוכחי בשוק יתהפך, כמו תמיד, מה שילחץ את המחירים כלפי מטה", כותב נורברט ריקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר הדור הבא ביוליוס בר.
"למרות הסיטואציה הגיאופוליטית הסוערת במזרח התיכון, שוק הנפט נותר רגוע באופן מפתיע, עם ירידה של כמעט 5% במחירים השבוע", מוסיף ריקר. "המצב דומה לזה של הסתיו האחרון, כאשר מחירי הנפט טיפסו זמנית מעל 90 דולר לחבית. ישנן מספר סיבות אפשריות להיפוך עתידי, כגון האטה בביקושים, הקלה בקיצוצי הייצור של ערב הסעודית, או התקררות הסנטימנט השורי הנוכחי לרמות נורמליות יותר. השנים האחרונות לימדו אותנו שלא כדאי לזלזל בחוסנו של שוק האנרגיה, והגיאופוליטיקה נוטה ליצור רעש ועליית מחירים זמנית של שבועות ולא חודשים.
בנסיבות הנוכחיות, קל ליצור תרחישים מדאיגים של משבר נפט קרב, אך למרות זאת, שוק הנפט נותר רגוע באופן מפתיע", מוסיף ריקרט. "הזינוק במחירי הנפט מתחילת השנה נובע גם מגורמים כמו התחזית הכלכלית החיובית יותר. כרגע, המצב דומה למה שהיה בחודשים ספטמבר-אוקטובר האחרונים, כאשר אירועים גיאופוליטיים, ציפיות לפוליטיקת הנפט וסנטימנט שורי הובילו לעליית מחירים מעל 90 דולר לחבית. פרמיית הסיכון הנוכחית עומדת כעת בטווח של 10-15 דולר לחבית, בהשפעת ציפיות ספקולטיביות בשוק ותלילות עקומת החוזים העתידיים".
ריקרט ממשיך: "למרות שהמצב הגיאופוליטי אולי לא ישתנה בקרוב, שוק הנפט נוטה לאבד עניין במהירות, מה שגורם לפרמיית הסיכון להתפוגג. דפוס זה נצפה לא רק לאחרונה, אלא גם במקרים רבים של התלקחויות במזרח התיכון בעשורים האחרונים. כמו כן, שוק הנפט הנוכחי מציע בולמי זעזועים בסיסיים כמו אחסון נוח ויכולות ייצור רזרביות של סעודיה ובנות בריתה. בנוסף, הדינמיקה הרגילה של השוק מפעילה כוח משיכה על מחירים גבוהים - היבוא הסיני יכול להתקרר, סעודיה יכולה להקל על קיצוצי אספקה, הייצוא הרוסי והוונצואלי עשוי לעלות, או שתפוקת פצלי השמן בארה"ב תוגבר.
- אמאר סוברמאניה עובר לאפל - במשימה להוציא אותה מהשיתוק הטכנולוגי
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן, הרגשות עלולים לצאת משליטה, וקיים סיכון למצב של פעולה צבאית מתפשטת שמשבשת את זרימת הנפט, אך ההסתברות לכך נראית נמוכה מאוד, כפי שנראה מההיסטוריה. השנים האחרונות לימדו שלא להוריד את הערכתנו לחוסנו של משק האנרגיה, שעמד בפני אתגרים רבים. הסנטימנט השורי הנוכחי בשוק יתהפך, כמו תמיד, מה שילחץ את המחירים כלפי מטה".
הורדות הריבית של הפד
"אנחנו צופים שהפד יתחיל להוריד את הריבית רק בספטמבר השנה, עם סיכוי להפחתות ריבית נוספות בישיבות הפד בנובמבר ובדצמבר", כותב דיוויד קוהל, הכלכלן הראשי ביוליוס בר.
"ארה"ב צפויה לדווח על צמיחה בשלושת החודשים הראשונים של השנה, ותחזיות שונות מצביעות על כך שהכלכלה צמחה הרבה יותר חזק מההערכה השמרנית שלנו לצמיחה שנתית רבעונית של 1.5, ואף קיים סיכוי שהדיווחים יחרגו מאומדן הקונצנזוס לצמיחת התמ"ג של 2.5%", כותב קוהל.
"טווח התחזיות לצמיחה נע בין 1.7% ל-3.1%, וגידול נאה בהוצאות הצריכה הפרטית בשלושת החודשים הראשונים של השנה מצביע על כך שהצריכה הפרטית הייתה שוב מנוע צמיחה חשוב", מוסיף קוהל. "הצמיחה עשויה להיתמך גם בצריכה ובהשקעות של הממשלה, למרות עמדת המדיניות המוניטרית המגבילה. גורמים שתורמים באופן מסורתי לתנודתיות בצמיחה, כמו יצוא נטו ומלאים פרטיים, צפויים להשפיע השפעה שלילית קטנה על הצמיחה הפעם".
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
קוהל ממשיך: "נתון צמיחה חזק ברבעון הראשון יצדיק את המעבר האחרון של הפד מהורדות ריבית נוספות. אין דחיפות להקל את המדיניות המוניטרית כאשר הכלכלה צומחת ברמת הפוטנציאל או מעט מעליו, שכן האבטלה עומדת על 3.8% והאינפלציה על 2.7%. בהתאם לכך, תחזית ריבית 'גבוהה יותר לזמן ארוך יותר' שתומחרה לאחרונה צפויה להיות מוצדקת על ידי דיווחי צמיחת תמ"ג חזקים ברבעון הראשון.
אנו צופים שהפד יתחיל להוריד את הריבית רק בספטמבר השנה, כפי שמשתקף כעת בתמחור שוק הכסף, עם סיכוי להפחתות ריבית נוספות בישיבות הפד בנובמבר ובדצמבר, וזאת למרות החפיפה עם הבחירות לנשיאות. הביטחון שלנו בשתי הורדות הריבית הללו נמוך למדי".
הצמיחה הכלכלית במדינות המערב
"מדדי ה-PMI ((Purchasing Managers' Index) לחודש אפריל הראו סימני שיפור נוספים, מה שמצביע על כך שהצמיחה הכלכלית צפויה לצבור תאוצה בשלושה עד ששה החודשים הקרובים", סטפני קנדי, כלכלנית ביוליוס בר.
ככלל, המדדים המשולבים היו גבוהים יותר ברוב המדינות המדווחות והיו טובים מהצפוי, למעט ארצות הברית", מוסיפה קנדי. "המומנטום היה החזק ביותר בהודו, ואחריה בריטניה, אוסטרליה ויפן. גרמניה הגיעה לראשונה לטריטוריה של צמיחה, לאחר שקריאות מתחת ל-50 הצביעו על התכווצות במשך תשעה חודשים רצופים. צרפת הייתה המדינה המדווחת היחידה שנותרה בהתכווצות.
האכזבה הגדולה ביותר הייתה ארצות הברית, שדיווחה על מדדים נמוכים יותר ולכן פספסה את הציפיות להאצה קלה בפעילות הכלכלית. עם זאת, התחזית הכוללת לכלכלה העולמית ממשיכה להיות מעודדת. את התחזית המשופרת לצמיחה כלכלית ניתן לייחס כמעט לחלוטין לקריאות המדדים בלבד, אשר גבוהות יותר במגזר השירותים, בעוד שענף הייצור נותר גורם מעכב".
- 1.תנועת הצופים של האנליסטים תעשו תמיד הלוך אין להם מ 24/04/2024 16:25הגב לתגובה זותנועת הצופים של האנליסטים תעשו תמיד הלוך אין להם מושג אם היו טובים היו סוחרים לעצמם מאחר שהם גרועים ברגע שכולם באותה פוזיציה תעשו הפוך פשוט חג שמי
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
הנתונים האלו לא מראים בהכרח שחסר כסף בשוק, אלא שהוא לא מחולק בצורה נכונה. הבנקים הגדולים יושבים על הררי מזומנים ולא ממהרים להלוות אותם בשוק הבין בנקאי בעיקר בגלל צורכי רגולציה. שר האוצר בסנט הצביע על כך שהרגולציה שנקבעה בעקבות משבר 2008 לא רלוונטית ומקשה על המערכת שלא לצורך. המצב הזה מחייב את הבנקים הקטנים והבינוניים להילחם על מקורות מימון יקרים יותר, ולפנות למנגנונים של הפד' בתדירות גבוהה יותר.
זה מצטרף למשבר הקארי טרייד היפני והעלאת הריבית שם (שצפויה השבוע ביום שישי), שמאיימת לנקז מיליארדים רבים של נזילות מהעולם, ובנוסף מתברר, כאמור, שחברות כמו אורקל, אבל גם מטא, גוגל, מיקרוסופט ועוד, נדרשות למימון בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים למימון בניית התשתיות, כלומר ניקוז נזילות נוסף משוק.
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
