פאוול
צילום: טוויטר

יוליוס בר: "צופים שהפד יתחיל להוריד ריבית רק בספטמבר"

כלכלני בנק העושר יוליוס בר בסקירות על מחירי הנפט בצל העימותים במזרח התיכון, הפחתות הריבית בארה"ב והצמיחה הכלכלית במדינות מרכזיות
רוי שיינמן | (1)

מחירי הנפט על רקע העימות במזרח התיכון, הורדות הריבית של הפד שנראות שרק הולכות ומתרחקות מאיתנו ושיעורי הצמיחה המאכזבים במדינות המערב - נושאים מרכזיים שעומדים על בדר היום המאקרו כלכלי ומשפיעים בין היתר גם ההחלטות שהמשקיעים לוקחים על עצמם כל יום. כלכלני בנק העושר יוליוס בר מנתחים.

משק האנרגיה

"השנים האחרונות לימדו שלא להוריד את הערכתנו לחוסנו של משק האנרגיה, שעמד בפני אתגרים רבים. הסנטימנט השורי הנוכחי בשוק יתהפך, כמו תמיד, מה שילחץ את המחירים כלפי מטה", כותב נורברט ריקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר הדור הבא ביוליוס בר.

"למרות הסיטואציה הגיאופוליטית הסוערת במזרח התיכון, שוק הנפט נותר רגוע באופן מפתיע, עם ירידה של כמעט 5% במחירים השבוע", מוסיף ריקר. "המצב דומה לזה של הסתיו האחרון, כאשר מחירי הנפט טיפסו זמנית מעל 90 דולר לחבית. ישנן מספר סיבות אפשריות להיפוך עתידי, כגון האטה בביקושים, הקלה בקיצוצי הייצור של ערב הסעודית, או התקררות הסנטימנט השורי הנוכחי לרמות נורמליות יותר. השנים האחרונות לימדו אותנו שלא כדאי לזלזל בחוסנו של שוק האנרגיה, והגיאופוליטיקה נוטה ליצור רעש ועליית מחירים זמנית של שבועות ולא חודשים.

בנסיבות הנוכחיות, קל ליצור תרחישים מדאיגים של משבר נפט קרב, אך למרות זאת, שוק הנפט נותר רגוע באופן מפתיע", מוסיף ריקרט. "הזינוק במחירי הנפט מתחילת השנה נובע גם מגורמים כמו התחזית הכלכלית החיובית יותר. כרגע, המצב דומה למה שהיה בחודשים ספטמבר-אוקטובר האחרונים, כאשר אירועים גיאופוליטיים, ציפיות לפוליטיקת הנפט וסנטימנט שורי הובילו לעליית מחירים מעל 90 דולר לחבית. פרמיית הסיכון הנוכחית עומדת כעת בטווח של 10-15 דולר לחבית, בהשפעת ציפיות ספקולטיביות בשוק ותלילות עקומת החוזים העתידיים".

ריקרט ממשיך: "למרות שהמצב הגיאופוליטי אולי לא ישתנה בקרוב, שוק הנפט נוטה לאבד עניין במהירות, מה שגורם לפרמיית הסיכון להתפוגג. דפוס זה נצפה לא רק לאחרונה, אלא גם במקרים רבים של התלקחויות במזרח התיכון בעשורים האחרונים. כמו כן, שוק הנפט הנוכחי מציע בולמי זעזועים בסיסיים כמו אחסון נוח ויכולות ייצור רזרביות של סעודיה ובנות בריתה. בנוסף, הדינמיקה הרגילה של השוק מפעילה כוח משיכה על מחירים גבוהים - היבוא הסיני יכול להתקרר, סעודיה יכולה להקל על קיצוצי אספקה, הייצוא הרוסי והוונצואלי עשוי לעלות, או שתפוקת פצלי השמן בארה"ב תוגבר.

כמובן, הרגשות עלולים לצאת משליטה, וקיים סיכון למצב של פעולה צבאית מתפשטת שמשבשת את זרימת הנפט, אך ההסתברות לכך נראית נמוכה מאוד, כפי שנראה מההיסטוריה. השנים האחרונות לימדו שלא להוריד את הערכתנו לחוסנו של משק האנרגיה, שעמד בפני אתגרים רבים. הסנטימנט השורי הנוכחי בשוק יתהפך, כמו תמיד, מה שילחץ את המחירים כלפי מטה".

 הורדות הריבית של הפד

"אנחנו צופים שהפד יתחיל להוריד את הריבית רק בספטמבר השנה, עם סיכוי להפחתות ריבית נוספות בישיבות הפד בנובמבר ובדצמבר", כותב דיוויד קוהל, הכלכלן הראשי ביוליוס בר.

"ארה"ב צפויה לדווח על צמיחה בשלושת החודשים הראשונים של השנה, ותחזיות שונות מצביעות על כך שהכלכלה צמחה הרבה יותר חזק מההערכה השמרנית שלנו לצמיחה שנתית רבעונית של 1.5, ואף קיים סיכוי שהדיווחים יחרגו מאומדן הקונצנזוס לצמיחת התמ"ג של 2.5%", כותב קוהל.

"טווח התחזיות לצמיחה נע בין 1.7% ל-3.1%, וגידול נאה בהוצאות הצריכה הפרטית בשלושת החודשים הראשונים של השנה מצביע על כך שהצריכה הפרטית הייתה שוב מנוע צמיחה חשוב", מוסיף קוהל. "הצמיחה עשויה להיתמך גם בצריכה ובהשקעות של הממשלה, למרות עמדת המדיניות המוניטרית המגבילה. גורמים שתורמים באופן מסורתי לתנודתיות בצמיחה, כמו יצוא נטו ומלאים פרטיים, צפויים להשפיע השפעה שלילית קטנה על הצמיחה הפעם".

קיראו עוד ב"גלובל"

קוהל ממשיך: "נתון צמיחה חזק ברבעון הראשון יצדיק את המעבר האחרון של הפד מהורדות ריבית נוספות. אין דחיפות להקל את המדיניות המוניטרית כאשר הכלכלה צומחת ברמת הפוטנציאל או מעט מעליו, שכן האבטלה עומדת על 3.8% והאינפלציה על 2.7%. בהתאם לכך, תחזית ריבית 'גבוהה יותר לזמן ארוך יותר' שתומחרה לאחרונה צפויה להיות מוצדקת על ידי דיווחי צמיחת תמ"ג חזקים ברבעון הראשון.

אנו צופים שהפד יתחיל להוריד את הריבית רק בספטמבר השנה, כפי שמשתקף כעת בתמחור שוק הכסף, עם סיכוי להפחתות ריבית נוספות בישיבות הפד בנובמבר ובדצמבר, וזאת למרות החפיפה עם הבחירות לנשיאות. הביטחון שלנו בשתי הורדות הריבית הללו נמוך למדי".

הצמיחה הכלכלית במדינות המערב

"מדדי ה-PMI ((Purchasing Managers' Index) לחודש אפריל הראו סימני שיפור נוספים, מה שמצביע על כך שהצמיחה הכלכלית צפויה לצבור תאוצה בשלושה עד ששה החודשים הקרובים", סטפני קנדי, כלכלנית ביוליוס בר.

ככלל, המדדים המשולבים היו גבוהים יותר ברוב המדינות המדווחות והיו טובים מהצפוי, למעט ארצות הברית", מוסיפה קנדי. "המומנטום היה החזק ביותר בהודו, ואחריה בריטניה, אוסטרליה ויפן. גרמניה הגיעה לראשונה לטריטוריה של צמיחה, לאחר שקריאות מתחת ל-50 הצביעו על התכווצות במשך תשעה חודשים רצופים. צרפת הייתה המדינה המדווחת היחידה שנותרה בהתכווצות.

האכזבה הגדולה ביותר הייתה ארצות הברית, שדיווחה על מדדים נמוכים יותר ולכן פספסה את הציפיות להאצה קלה בפעילות הכלכלית. עם זאת, התחזית הכוללת לכלכלה העולמית ממשיכה להיות מעודדת. את התחזית המשופרת לצמיחה כלכלית ניתן לייחס כמעט לחלוטין לקריאות המדדים בלבד, אשר גבוהות יותר במגזר השירותים, בעוד שענף הייצור נותר גורם מעכב".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תנועת הצופים של האנליסטים תעשו תמיד הלוך אין להם מ 24/04/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
    תנועת הצופים של האנליסטים תעשו תמיד הלוך אין להם מושג אם היו טובים היו סוחרים לעצמם מאחר שהם גרועים ברגע שכולם באותה פוזיציה תעשו הפוך פשוט חג שמי
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.