שור וול סטריט עליה
צילום: Istock

סימנים לפחד גבהים בוול סטריט או תיקון קל והמשך עליות?

מה אפשר ללמוד מהתנהגות המשקיעים אחרי הדוחות של גוגל, מיקרוסופט ו-AMD?
רוי שיינמן |

כששוק המניות עולה בלי קשר לאירועים, זה סימן שהוא מחפש ומוצא את הטוב שבכל אירוע (גם אם קשה למצוא את הטוב). זה לרוב אומר שהכיוון חיובי והשוק מחפש לעלות. אם אתם רואים עליות אחרי דוח ותחזית פושרים, זאת דוגמה לתופעה הזו. בתקופה האחרונה ובחודשים האחרונים במיוחד זו היתה התופעה השלטת בוול סטריט - השוק תרגם הודעות אמביוולנטיות של הפד' כחיוביות וגם דוחות פושרים התקבלו באהדה.

מה קרה אחרי הדוחות אתמול?

אתמול היה משהו קצת שונה. לא בטוח שזה שינוי מגמה, לא בטוח שזה ביטוי ל"חורף שמתקרב" ולירידות. אולי זו אתנחתא זמנית מהעליות, אולי זה אפילו ייסגר תוך כדי המסחר היום. אבל זו פעם ראשונה שזה קורה אחרי הרבה זמן וצריך לתת לזה דגש - שלוש חברות חשובות מאוד פרסמו אתמול דוחות כספיים וסיפקו תחזיות קדימה. גוגל GOOGLE , מיקרוסופט  MICROSOFT שחברות במועדון של "שבע המופלאות"  ו-AMD ADVANCED MICRO DEVICES . המופלאות סיפקו תוצאות טובות וגם תחזית קדימה בהחלט סבירה, אבל אחרי המסחר וגם כעת שעות לפני המסחר, הן בירידה -  מיקרוסופט בירידה צנועה של 1.2%, אפשר לקרוא לזה תיקון קל אחרי נסיקה למעל 400 דולר. גוגל בירידה חדה של 5.7%, אולי כי המשקיעים חוששים משוק הפרסום שהיה חלש. 

AMD סיפקה תחזית חלשה והמניה יורדת לפני המסחר ב-6%. גם כאן זו לא חולשה גדולה מדי, זה דוח שהיה לפני חודש-חודשים מתקבל בהבנה. 

קוראים לזה פחד גבהים - ככל שהעליות מתגברות נהיה קשה יותר להצדיק את התמחורים בשווקים. הנאסד"ק נסק ב-44% בשנה שעברה וב-3.3% מתחילת השנה. הוא קרוב מרחק נגיעה מהשיא של כל הזמנים. ה-S&P 500 שבר את השיא של כל הזמנים לפני שבוע. 

אולי המחירים יקרים מדי?

האם המחירים יקרים? זה אולי מפתיע, אבל לא. מכפילי הרווח של מניות הטכנולוגיה הגדולות בהינתן הצמיחה הצפויה לא בשמיים. זאת לא בועת הדוט.קום, זה אמיתי, אבל כשחוזרים לאחור לא זכורה תקופה כל כך ממשוכת של סייקל חיובי בחברות. אם תשאלו את שלמה גרינברג, פרשן ביזפורטל הוא יגיד לכם - "זו המהפכה הטכנולוגית" ואולי הוא צודק, הביקושים למוצרים של המופלאות ושל עשרות ומאות (וכנראה אלפים) חברות טכנולוגיות רק הולכים וגדלים. העולם נשען על המפכה הזו, העולם מתייעל בזכות הטכנולוגיה, כשבמקביל הרווחיות והרווחים של חברות הטכנולוגיה והחברות בכלל, עולים.  אבל, האם הסייקל הזה בתוצאות הכספיות יכול להימשך עוד שנים?

מי שחושב שכן, צריך להיות בתחומים ובמניות האלו, אבל צריך גם להיות זהירים - סייקלים לא יכולים להימשך לעד. שגשוג כלכלי של תחום מסוים הוא לא אינסופי וחברות הטכנולוגיה מדווחות שנה אחר שנה במשך 20 שנה על שיפור בעסקים, חלקן על שיפור משמעותי. אולי אנחנו באמצע תהליך, זאת בהחלט אפשרות, ואולי עלינו גבוה מדי. 

אין כמובן תשובה, בינתיים נביא לכם את מה שבית ההשקעות אופנהיימר מעריך:

 

מיקרוסופט

מיקרוסופט  MICROSOFT – מדורגת Outperform עם מחיר יעד של 450 דולר (עלה מ-410 דולר בעקבות הדוחות). "התוצאות היו מעל הצפי, עם האצת צמיחה בפעילות הענן והתקדמות ניכרת בתחום AI. המניה נסחרה ללא שינוי לאחר פרסום הדוחות. הכנסות של 62 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 18% (16% במטבע אחיד, האצה מ-12% ברבעון הקודם), מעל הצפי של 61.1 מיליארד דולר

תוצאות חזקות, עם האצה בצמיחה בענן Azure, במקביל להתקדמות ניכרת בתחום ה-AI, שעדיין נמצא בתחילת דרכו. למיקרוסופט בסיס המשתמשים הגדול בעולם בתוכנה, כ-1.5 מיליארד משתמשים ארגוניים, כאשר שיעור החדירה של AI בתשלום בקרב משתמשים אלה עדיין נמוך ומספק מקום להמשך צמיחה בשיעורים דו-ספרתיים, במקביל לשיפור ברווחיות".

מניית מיקרוסופט מתחילת השנה

מניית מיקרוסופט מתחילת השנה

אלפבית

אלפאבית  GOOGLE - מדורגת Outperform עם מחיר יעד של 175 דולר (ירד קלות מ-180 דולר). התוצאות מעל הצפי,  הכנסות של 86.3 מיליארד דולר (ברוטו, כולל עלות רכישת טראפיק - TAC של 13.9 מיליארד דולר), צמיחה שנתית של 13.5% (האצה מ-11% ברבעון הקודם) ומעל הקונצנזוס של 85.3 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תוצאות נאות, אך גידול ניכר ב-CAPEX, ללא תרומה משמעותית על שיעור הצמיחה בפעילות הענן (שצומחת בקצת מתון מזה של Azure, על אף גודלה קטן יחסית) הובילו למימושים במנייה, שירדה בכ-5% לאחר פרסום הדוחות. יחד עם זאת, החברה ממשיכה בתהליך התאוששות בפעילות הליבה של פרסום דיגיטלי, משתמשת בכלי AI לצורך שיפור יעילות פרסום, וכן מגדילה את פעילות המנויים (מנויי יוטוב במוזיקה ובטלוויזיה, ללא פרסומות), שהגיעה כבר ל-run rate שנתי של כ-15 מיליארד דולר (גידול פי 5 ב-5 השנים האחרונות). 

מניית גוגל מתחילת השנה

מניית גוגל מתחילת השנה

AMD

"חברת השבבים AMD ADVANCED MICRO DEVICES , שמסוקרת על ידינו בהמלצת Perform, דיווחה על תוצאות מעורבות לרבעון הרביעי של 2023 ונתנה תחזית חלשה ל-2024. הביצועים בחטיבת השרתים היו כמצופה וגדלו 43% לעומת רבעון קודם ו-38% שנה על שנה. AMD רואה את ההכנסות במחצית הראשונה של שנה ללא צמיחה, אך עם תאוצה במחצית השנייה שלה. הביקושים לשבבי ה-MI300 שמיועדים לשרתים חזקים מאו,ד וצפי ההכנסות מהם עלה ל-3.5 מיליארד דולר מ-2 מיליארד בתחזית הקודמת. 

 

מבחינה פיננסית, AMD ייצרה 242 מיליון דולר ב-FCF ורכשה מניות עצמיות בשווי של 233 מיליון דולר ברבעון הרביעי. סה"כ החברה רכשה מניות בשווי של 985 מיליון דולר בכל 2023. ההכנסות ברבעון הנוכחי עמדו על 6.17 מיליארד לעומת צפי של 6.12 מיליארד, והרווח פר מניה עמד בצפי האנליסטים עם רווח של 77 סנט למניה".

מניית AMD מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.