שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן החלטת הריבית של הפדרל ריזרב ביום רביעי הקרוב (21:00 שעון ישראל). לפי ההערכות בוול סטריט הועדה המוניטארית של הפד' צפויה להעלות את הריבית ב-0.25% נוספים מ-5.25% ל-5.5%. 

העלאת הריבית הצפויה היא המשך הלחץ המוניטארי של הבנק המרכזי על האינפלציה כחלק מהמאמץ לדכאה בניסיון לשלוט על המחירים במשק. האינפלציה בארה"ב, שבינתיים כבר הספיקה להתכווץ ל-3% אחרי שהגיעה בשיאה ל-9.1%, מגיעה לנקודת המבחן הקריטית שלה ואולי המותחת ביותר. יו"ר הפד', ג'רום פאוול, הבהיר כי יעד האינפלציה של הפד' הוא 2% ולא תיתכן האטה בהעלאות או ריכוך של ההידוק המוניטארי לפני שבכירי הפד' יהיו בטוחים כי האינפלציה תחת שליטתם המלאה. כלכלנים ואנליסטים רבים מעריכים כי, בהסתמך על אירועי עבר, זו בדיוק הנקודה שבה האינפלציה עלולה לחזור ולזנק בחדות ולהגיע אף לרמה של 6% ויותר מכך. מצב שכזה, כפי שקרה בשנות ה-70, עלול להביא למפולת חדה בשווקים ולכאוס כלכלי. פרסום מדד המחירים הבא, ב-10 באוגוסט, עשוי להיות אולי מהאירועים המרכזיים ביותר של השנה.

לצד זאת, עונת הדוחות בוול סטריט מגיעה לנקודת ציון עם מספר דוחות של חברות ענק בהן גוגל, מיקרוסופט, מטא, אינטל, מקדונלד'ס, פורד, בואינג ועוד. מדובר בחברות שבמידה לא מבוטלת מניעות את הכלכלה האמריקאית ומעידות על מגזר שלם - כל אחת בתחומה. תחזיות החברות הללו, בייחוד בתקופה הנוכחית של האינפלציה והריבית הגבוהה, עשויות להכתיב כיצד ייראה המסחר בוול סטריט בשבועות הקרובים.

נתוני מאקרו בולטים השבוע:

שני- מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור ובמגזר השירותים.

שלישי - מדד מחירי הבתים ונתון ביטחון הצרכנים.

רביעי - החלטת הריבית של הפד', נתוני מכירות בתים חדשים.

חמישי - נתוני תמ"ג ראשוניים לרבעון השני (צפי לעלייה של 1.8%), החלטת הריבית של הECB באירופה.

שישי - מדד ה-PCE שצפוי להראות התמתנות נוספת בקצב עליית המחירים.

עונת הדוחות:

שני - דומינו'ס פיצה, פיליפס, ריינאייר.

שלישי - וריזון, ג'נרל מוטורס, 3M, ג'נרל אלקטריק, ספוטיפיי, אלסקה איירליינס; ואחרי המסחר: מיקרוסופט, גוגל, סנאפ, ויזה, טלדוק.

רביעי - AT&T, בואינג, קוקה-קולה; ואחרי המסחר: מטא, איביי.

חמישי - רויאל קריביאן, מקדונלד'ס, סאות'-ווסט, מאסטרכרד, קרוקס; ואחרי המסחר: אנפייז, פורד, אינטל, Roku, סקצ'רס.

שישי - אקסון מובייל, שברון, פרוקטור אנד גמבל.

יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות מוסר כי "ניכר שהשפעת הריבית מצמצמת גם את היצע הדירות למכירה, כנראה במידה רבה כתוצאה מכך שמספר רב של דירות ממומן למעשה במשכנתאות שנלקחו בתקופות של ריבית נמוכה. על פי נתוני ה-National Assoc. of Relators, מספרם של אלה התמתן לרמת 1.08 מ' ביוני, בנתונים מקוריים, הנמוך ביותר לחודש אי פעם. באופן לא מפתיע, זה מביא להתמשכות במגמת המכירות של הבתים הקיימים, הפעם ל-4.16 מ', קרוב יחסית לשפל של 4 מ', אשר נרשם בינואר. אל מול זה, ניכר כי עלות האשראי הגבוהה יותר, יחד עם תום תקופת החזרי המס החיובית מביאים להמשך דשדוש בקצב הצמיחה הפרטית. ה-Census Bureau מדווחת, בפרט, על גידול חודשי של 0.2%, במכירות הקמעונאיות, במהלך יוני, המסכם צמיחה מתונה של כ-1.5%, בשנה האחרונה, נמוך משמעותית מהממוצע של מעל ל-4%, מתקופת טרום הקורונה.

• אמאר סוברמאניה עובר לאפל - במשימה להוציא אותה מהשיתוק הטכנולוגי
• לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"באופן מפתיע, למרות רמות המחירים הגבוהות במדינה, הייצור התעשייתי בארה"ב ממשיך להתכווץ ביוני, עם ירידה חודשית של 0.5%, כמו בחודש הקודם. ניצולת הייצור, בינתיים, מתמתנת לרמת 78.9% - הערך הנמוך של זו מזה קרוב לשנתיים, ומבטאת להערכתנו התמתנות של הביקושים המקומיים. במובן מסוים נעריך כי יש פה מיצוי של תקופת היציאה מהקורונה, ונצפה להתמתנות בקצב האינפלציה של מוצרים סחירים מסוימים במדינה, אגב כך. מדד ייצור הרכבים מוביל את ההתמתנות בייצור התעשייתי, ומאבד 3.0% ניכרים במהלך החודש. עדיין מדובר פה בעלייה של כ-9.5% לעומת השנה הקודמת. אבל היינו מצפים כי הסדרה תמשיך להתרחב או לפחות תשמור על יציבות, לאור הרמה הגבוהה של מחירי הרכב".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "מצב הרוח של המשקיעים במניות מרומם. בסקרי המשקיעים המוסדיים והפרטיים בארה"ב נמצא שהם הכי "שוריים" על שוק המניות בשנתיים האחרונות. לפי אופטימיות גבוהה פחות ניתן לזהות את התשואה העתידית של השוק בהשוואה למצבים של פסימיות קיצונית. אחרי שהמשקיעים מציגים פסימיות יתר, השוק בדרך כלל משיג תשואת עודפת משמעותית. ב-15 השבועות לאחר שהסקרים מציגים פסימיות גבוהה, מדד ה-S&P 500 השיג בממוצע כ-4.8%, לעומת 3.3% בממוצע בכלל התקופות. כשהמשקיעים אופטימיים מאוד, התשואה שמשיג השוק לאחר מכן דומה לתשואה הממוצעת בכלל התקופות.

"התשואות הריאליות בארה"ב עלו משמעותית לאחרונה, בטווחים הקצרים אף יותר מאשר התשואות הנומינאליות. התשואות הריאליות נמצאות בשיאים רב שנתיים. שילוב בין ציפיות האינפלציה הגלומות הנמוכות עם התשואות הריאליות הגבוהות מגביר ביקוש לאג"ח הצמודות. הנפקת אג"ח צמודה ל-10 שנים נסגרה בשבוע שעבר בתשואה נמוכה משמעותית מהתשואה בשוק עם ביקוש גבוה מאוד של המשקיעים. התשואה הריאלית לשנתיים עלתה מעל 3%, כאשר ציפיות האינפלציה הגלומות לטווח זה עומדות מתחת ל-2%. לצורך השוואה, בישראל התשואה הריאלית לשנתיים עומדת על כ-1.3% ומגלמת ציפיות אינפלציה של 2.7%".

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות: "החלטת הריבית של הפד' השבוע נראית על פניו החלטה פשוטה אבל היא טומנת בחובה את כל הפלונטר של המדיניות המוניטארית בארה"ב ובעולם בכלל. מצד אחד האינפלציה במגמת ירידה ברורה כאשר בנתוני המדד האחרונים שפורסמו גם אינפלציית השירותים רשמה ירידה, מה שבהחלט מרגיע את הפד'. מצד שני, שוק העבודה האמריקאי עדיין חזק מאוד ומהווה בעיני הפד' איום אינפלציוני ברור. אם זה לא מספיק הרי שבניהול מדיניות מוניטארית, יש חשיבות גבוהה מאוד לציפיות האינפלציה בשווקים ואלו עדיין גבוהות מדי בעיני הפד'. מכיוון שהשווקים גם מגלמים העלאת ריבית ביום רביעי ההחלטה של הפד' היא למעשה קלה שכן אם הריבית לא תועלה ציפיות האינפלציה עלולות לעלות עוד יותר והפד' יאותת לשווקים על אבדן שליטה.

"השאלה המעניינת היא כיצד הפד' ינהג בהחלטות הבאות. הבנקים המרכזיים בעולם המודרני פועלים באופן כזה שהם מנסים להעריך מהי רמת הריבית הנדרשת כדי להוביל להאטה בכלכלה ומכאן גם באינפלציה. כיום, בפד' מניחים שרמת הריבית הנוכחית (אחרי ההחלטה של רביעי) היא מספיקה כדי לעצור את שוק העבודה ולכן החליטו לקחת בינתיים פסק זמן. עם זאת, ההשפעה של העלאות הריבית שכבר היו על הכלכלה ממשיכה להתעכב, כנראה בגלל אפקט חסכונות העתק מתקופת הקורונה, ושוק העבודה חם מאוד. כל חודש שעובר ובו ההשפעה ממשיכה להתעכב הוא חודש שבו בפד' יצטרכו לשקול העלאת ריבית נוספת. הפלונטר במציאות זו היא שכל העלאה נוספת כזו עשויה להיות למעשה מיותרת ורק להוביל להשפעה שלילית חריפה יותר משהפד' מעוניין, כלומר להעמקת המיתון ועליה חדה יותר בשיעור האבטלה בעתיד. מצד שני, אם הפד' לא יעלה את הריבית ובדיעבד יתברר שהוא טעה לגבי רמת הריבית הנדרשת כדי לייצר האטה, האינפלציה עלולה להתפרץ מחדש ולהיות עקשנית יותר, בדומה למה שקרה בשנות ה-80 של המאה הקודמת".