עליבאבא קניות אונליין שופינג
צילום: Istock

עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט

ההנפקה, על פי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, צפויה להיות בשנה הבאה; עליבאבא נערכת לפיצול פעילותה ל-6 חברות בנות
אדיר בן עמי | (1)

זה היה בתכנון בעבר, נדחה גם בשל הצרות של עליבאבא מול הממשל הסיני, אבל עכשיו זה חוזר - עליבאבא נערכת להנפקת עלי אקספרס בוול סטריט. כך מדווחת התקשורת האמריקאית. על פי ההערכות זה יהיה בשנה הבאה.

למעשה, ההנפקה שצפויה להיות בוול סטריט תהיה של כל יחידת המסחר המקוון הבינלאומי של עליבאבא שכוללת את עלי אקספרס שמהוה את רוב הפעילות, אבל לא את כולה. הפעילות הזו היא בעצם כל הפעילות של הסחר המקוון מחוץ לסין והיא מתחרה ראש בראש באמזון  שמובילה את התחום.

בעליבאבא נערכים לפיצול החברה לשש חטיבות גדולות - מסחר מקוון בסין, מסחר מקוון בינלאומי, תחום הענן, שירותים מקומיים בסין, לוגיסטיקה ובידור. הנהלת עליבאבא  הודיעה לאחרונה כי כל אחת משש החברות החדשות שיתפצלו מעליבאבא תנוהל באופן עצמאי ונפרד על ידי דירקטוריון ומנכ"ל עצמאיים. המשמעת שכל אחת מהחברות גם תוכל להנפיק ולגייס הון בשווקים הפיננסים. למעשה, עליבאבא תהפוך, כפי שנמסר לסוג של חברת החזקות גדולה עם 6 חברות בנות.

"לכל יחידה עסקית תהיה הגמישות לגייס הון מבחוץ ופוטנציאלית לצאת להנפקה משלה" אמרו מנהלי עליבאבא בחודש שעבר בהמשך לרמזים שסיפקו בחצי השנה האחרונה על מהלך צפוי. המשקיעים אהבו את רעיון הפיצול והמניה זינקה לאחר ההכרזה ב-14%.

"השוק הוא מבחן הלקמוס הטוב ביותר והמניה זינקה בעקבות ההודעה", אמר מנכ"ל עליבאבא דניאל ג'אנג, יום לאחר ההודעה. ג'אנג ימשיך לכהן כיו"ר ומנכ"ל חברת האחזקות וכן כמנכ"ל עסקי הענן. מניית עליבאבא תמשיך להיות רשומה בניו יורק ובהונג קונג.

עליבאבא נסחרת במחיר של כ-82 דולר שמבטא שווי של 220 מיליארד דולר. בהינתן הרווחים הצפויים שלה השנה היא למעשה נסחרת במכפיל רווח לכאורה נמוך של כ-10.8 כשבהינתן תחזיות האנליסטים לשנה הבאה, מדובר במכפיל רווח חזוי של מתחת ל-10. הענקית בתחום אמזון נסחרת במכפיל גבוה פי כמה וכמה. הסיבה היא ההבדל הגדול בין החברות - לאמזון יש מרכיב גדול של פעילות טכנולוגית, בעיקר תחום הענן וגם הדיסקאונט שעדיין מקבלות המניות הסיניות על רקע החשש מהממשל הסיני והיכולת שלו לפגוע בחברות הסיניות. הסיכון הזה צריך להילקח בחשבון והוא למעשה גורם לכך שמכפילי הרווח של עליבאבא ובכלל חברות הטכנולוגיה הסיניות, נמוכים משמעותית מאשר חברות דומות אמריקאיות. 

ההכרזה של עליבאבא הגיעה יום לאחר שג'ק מא, הבעלים של עליבאבא, חזר לסין אחרי תקופה ארוכה של שהות מחוץ לסין ומחלוקות עם הממשל הסיני. נראה שהממשל בבייג'ינג מבקש להחזיר  את אמון היזמים הסינים בעקבות שנים של מאבק בין הממשל ליזמים ולחברות הטכנולוגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מא עומד מאחורי הפיצולים-הספינאופים לצד המנכ"ל ג'אנג שהוסיף ואמר - "השינוי הזה יעצים את כל העסקים שלנו ויהפוך אותם לזריזים יותר, ישפר את קבלת ההחלטות ויאפשר תגובה מהירה יותר לשינויים בשוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ששון 08/05/2023 23:15
    הגב לתגובה זו
    כל מי שהשתתף בהנפקה ומחזיק עד היום הוא בהפסד מאוד משמעותי. ואם להוסיף לחישוב תשואה אלטרנטיבית שאפשר היה לקבל באותו עשור בץעל השקעה במדד לדוגמא אז בכלל אין על מה לדבר, כישלון מוחלט.
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

מדיליין (מדיליין)מדיליין (מדיליין)

הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה IPO מדיליין

שוק ההנפקות האמריקאי קיבל  זריקת עידוד, כאשר מדליין (Medline) השלימה את ההנפקה הגדולה ביותר בארה"ב מאז 2021 וזכתה לביקוש חריג מצד המשקיעים. מניית החברה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון בנאסד"ק לשווי שוק של כ-55 מיליארד דולר.

מדליין, המגדירה את עצמה כספקית הגדולה בעולם של ציוד רפואי וכירורגי, תמחרה את ההנפקה במחיר של 29 דולר למניה וגייסה כ-6.26 מיליארד דולר. עם פתיחת המסחר זינקה המניה לכ-35 דולר, ובסיום היום ננעלה סביב 41 דולר, תשואה חריגה גם במונחי הנפקות מוצלחות.

מדובר באחת משלוש הנפקות בלבד בארה"ב בחמש השנים האחרונות שבהן היקף הגיוס חצה את רף 5 מיליארד הדולר. לשם השוואה, ההנפקה היחידה הגדולה ממנה הייתה של ריביאן בסוף 2021, בעיצומו של גל ההנפקות הטכנולוגי.

מאחורי מדליין עומדת פעילות תעשייתית ותיקה ויציבה: החברה מוכרת מאות אלפי פריטים - החל בציוד בסיסי לבתי חולים, דרך מוצרי היגיינה רפואית וכלה בציוד מתקדם למרפאות ולספקי שירותי בריאות. בין היתר, מדובר גם באותן שמיכות תינוקות מוכרות שעוטפות יילודים במחלקות יולדות ברחבי ארה"ב. 

מדליין נמצאת כיום בשליטת קבוצת קרנות פרייבט אקוויטי הכוללת את בלקסטון, קרלייל והלמן אנד פרידמן, שרכשו את החברה ממשפחת המייסדים בעסקת LBO גדולה במיוחד ב−2021. העסקה דאז שיקפה לחברה שווי של יותר מ−30 מיליארד דולר ונחשבה לאחת מעסקאות המינוף הגדולות בענף הבריאות מאז המשבר הפיננסי הגלובלי.