גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

הנתון שיזיז את השווקים ואיך זה קשור לתנודות במחיר הנפט?

המשקיעים דרוכים לנתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי; הצפי לשיא חדש, אבל ייתכנו הפתעות
עומר רוסו | (11)

לפני החודש השווקים הזדעזעו. ב-10 ביוני התפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב והוא היה גבוה מהתחזית. הכלכלנים ציפו ל-8.3% והמדד עלה בקצב שנתי של 8.6% - שיא של 40 שנה. מדד המחירים לצרכן (ליבה) עלה ב-6%, גם הוא מעל הצפי, אם כי, הוא לפחות במגמת האטה לעומת החודש הקודם (6.2%).

הפער של 0.3% בין המדד בפועל לבין התחזית, הפיל את השווקים. באותו היום נחתך המדד המרכזי בוול סטריט, ה-S&P500 ב-2.91%, וביום המסחר שאחריו המשיך בצניחה של 3.8% מה שהסתכם בירידה מצטברת של של 6.6% במדד, ובשפל שנתי חדש במחיר של 3,746 נקודות. זה רק מסביר לנו עד כמה השוק רגיש לנתוני האינפלציה.

האינפלציה היא הגורם הכי מפחיד-מסוכן לשווקים כעת כאשר הפד' נלחם בכל הכוח באינפלציה דרך העלאות ריבית. הפחד הגדול של המשקיעים שהמלחמה באינפלציה תעלה בהאטה חזקה ואפילו מיתון. השימוש בריבית מסוכן לצמיחה, לצריכה, להשקעות ולמרות שהוא הכרחי במלחמה נגד האינפלציה, הוא גובה מחיר יקר. לכן, המשקיעים מעוניינים לראות שהעלייה בריבית עוזרת ושהאינפלציה מתמתנת. בחודש שעבר זה היה הפוך - האינפלציה עלתה מעל הציפיות ולמרות שמדובר ב-0.3% בלבד, זה הספיק ליצור פאניקה ויציאת משקיעים מהשוק.   

גם הפעם האינפלציה תשחק תפקיד חשוב בהתנהגות המשקיעים ובמקביל גם כשיקול משמעותי בהחלטת ג'רום פאוואל לגבי הריבית (החלטה תינתן ב-27 ביולי). בפעם הקודמת, העלייה באינפלציה השפיעה מאוד על החלטת הריבית שאירעה 5 ימים אחרי כשפאוואל החליט להעלות את הריבית ב-0.75%, בעוד הציפיות הקודמות (לפני פרסום האינפלציה) היו ל-0.5%. 

מעבר לכך, מה שיותר חשוב יהיה הטון במסיבת העיתונאים של הפד' ובעיקר התחזית קדימה. 

ובהינתן ההשפעה הענקית של האינפלציה בחודש שעבר, ברור שזה הולך להיות האירוע המשמעותי של השבוע הקרוב. הפרסום יהיה ברביעי  בשעה 15:30. צפי האנליסטים עומד על מדד שנתי 8.8%, ומדד בחודש יוני  של 1.1%. מדד המחירים לצרכן (ליבה), הצפי עומד על 5.8% בצמיחה שנתית, ומחודש לחודש צמיחה של 0.6%.

אם הנתונים יהיו נמוכים מהצפי, השוק עשוי להעריך שקצב העלאות הריבית יפחת. זה עשוי להיות טוב לשוק (מעין תגובה נגדית למה שהיה חודש שעבר).  מנגד, נתונים שיגיעו מעל הצפי יכבידו על השווקים ויטרידו את הפד שלא מצליח להשיג את מטרתו שהיא הורדת האינפלציה. הוא עלול להמשיך בגישה הניצית שלו ובהעלאות ריבית חדות. אבל, גם בתרחיש הזה, חשוב לזכור שהפד' יודע שהעלאות ריבית פוגעות בכלכלה ובשווקים הפיננסים. הוא יעשה זאת במקביל למסר שהיה בכל הנאומים והפרוטוקולים האחרונים: הכלכלה האמריקאית חזקה ויכולה להתמודד עם הריבית ואינפלציה.

 

הפתעה לטובה במדד בשל ירידת מחיר הנפט? 

כמה דברים חשובים לקראת הנתונים ברביעי הקרוב:

1. הנפט, אחד מהגורמים העיקריים לעליות המחירים החדות, ירד בחודש יוני ממחיר של 117 דולר, למחיר של 104 דולר, מה שעלול להטיב עם האינפלציה, ואולי להרגיעה.

קיראו עוד ב"גלובל"

2. ב-30 ביוני פורסם מדד ה-PCE, המדד האהוב ביותר על הפד, שהוא מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית, ובנוסף גם מדד ההוצאות האישיות. שניהם, היו מתחת לצפי האנליסטים, והצמיחה מחודש קודם היתה איטית יותר מבעבר. המשמעות: הצרכנים בארה״ב מתחילים להפנים את עליית הריבית, לבזבז-להוציא פחות, דבר אשר עשוי להטיב גם הוא עם האינפלציה.

שני הדברים בעלי השפעה גדולה על האינפלציה בארה״ב, ולכן אולי נראה הפעם נתונים המעידים על ההיחלשות האינפלציה. וול סטריט בשבוע האחרון עלתה, כך שיתכן שכמות האופטימיים גדלה. 

        

הקורלציה בין מחיר הנפט לאינפלציה

בין שני הפרמטרים - אינפלציה ומחיר הנפט יש קורולציה חדשה. תראו את הגרף:

בחודש האחרון, חל ניתוק בין השניים, שמחיר הנפט יורד כמעט 20% מאז מרץ, בעוד האינפלציה ממשיכה לטפס לגבהים חדשים. האם זה רמז לכיוונה של האינפלציה? נראה ביום רביעי.

 

מה זה בעצם מדד המחירים לצרכן (CPI)?

מדד המחירים לצרכן המודד את שינוי המחירים  של סל מוצרים ושירותים קבועים, והוא מתפרסם בכל חודש. יש עוד מדד שגם הוא חשוב בעיני המשקיעים במיוחד בתקופה זו שהוא מדד המחירים לצרכן (ליבה) הוא אותו המדד רק בהוצאת סל המזון והאנרגיה.

למה הוא חשוב בתקופה זו? כיוון שמחירי האנרגיה עולים בחדות בעקבות מחיר הנפט, ובמדד הכולל הם גורמים לעלייה באינפלציה. אך מדד המחירים לצרכן (ליבה) מנטרל אותם ונותן לנו את האינפלציה בלעדיהם, ובכך מבינים מה ״הנזק״ שעליית הנפט גורמת לאינפלציה.

ניתן לראות שמחירי הדיור הכוללים בחישוב חשבונות מים חשמל ועוד תופסים נתח גדול בחישוב ה-CPI, עם 43.4% מהחישוב הכללי. מיד אחריהם יש את מחירי התחבורה, הכוללים מחירים של רכבים חדשים/ישנים, שירותי תחבורה ועוד, התופסים 15.3% מחישוב המדד. 15.8% מהחישוב נכללים מחירי האוכל. אוכל מחוץ לבית, אוכל בבית וכאן נכנס החלב, הדגים וכל רכישות הסופר מרקט.

6.4% מיוחסים למחירי הרפואה (תרופות וטיפול רפואי), 6.3% למחירי החינוך (בתי ספר ואוניברסיטאות), 5.74% למחירי הבילוי, 3.69% ללבוש, ו3.39% לסחורות ושירותים אחרים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    סמי 11/07/2022 16:19
    הגב לתגובה זו
    גם אם תהיה אינפלציה "סבירה" הפד יעלה שוב את הריבית. אולי יסתפק ב0.5%. בכל מקרה נתון של חודש אחד אינו מבשר את בוא האביב.
  • 7.
    דולר/שקר 11/07/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
    הנתונים ממשיכים להיות גרועים אבל הפד בנאומו יסביר כמה המצב הפיך וטוב, יתן קצת הדפסות - עוד לא הוריד את הרגל מהגז באופן מלא כדי שהשווקים לא יתפרקו - והכבשים יראו שוק עולה אחרי הנתונים.
  • 6.
    החביב 11/07/2022 15:33
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה. עושה סדר והרבה שכל.
  • 5.
    אלון 11/07/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    מי שהפך את האינפלציה למלפצת זו התשקורת הכלכלית בעולם ובארץ. שכחו רק שהבורסות עלו גם בתקופות של אינפלציה וריבית גבוהה יותר מאשר היום
  • לא...זה השוק (ל"ת)
    סמואל 11/07/2022 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 11/07/2022 13:59
    הגב לתגובה זו
    שבשבועיים האחרונים העלו פעמיים את הצפי ליפני שבועיים היה 0.9 ליפני שבוע היה 1 והיום כבר 1.1. אז יש סיכוי שיגמר 1 ויחגגו את הבלוף
  • 3.
    נ.ש. 11/07/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
    החליט שהוא לא יוזם אלא רק מגיב לנתוני האינפלציה. ומשום כך הנתונים גוזרים את הפעולה וההשפעה. לגביי האינפלציה אתה צודק לגביי הקורלציה עם הנפט אבל חשוב להדגיש שזה משפיע בדיליי קצר. שורה תחתונה כנראה שיהיה התייצבות ולא המשך עליה. אבל זה ממש לא אומר לטווח הארוך כלום. הצפי הוא לחודשיים של רגיעה ואז חזרה למהלך עליה של האינפלציה
  • 2.
    דר' דום 11/07/2022 12:50
    הגב לתגובה זו
    ומכיוון שאין לפד אומץ לצמצם תמאזן ולמוטט את כלכלת העולם במכה אחת, הוא יעלה את הריבית מעל 5% וימוטט את כלכלת העולם לאט לאט אבל בטוח, כפי שעשו קודמיו בסוף שנות ה-70. בגלל שמשכו זמן בסוף נאלצו להעלות ריבית ל19%. אבוי לנו
  • אוהד 11/07/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    מחירי הסחורות כבר יורדים , הסיניים חוזרים לעבוד במרץ והמלחמה תסתיים מתישהו
  • דר' דום 11/07/2022 15:39
    המאזן היה 900 מיליארד לפני משבר 2008, והיום 9 טריליון. זה לא קרה אף פעם אז אנחנו לא יכולים לחשוב אפילו איזו תהום ניצבת לפנינו כרגע עם אבדן ערך הכסף וצעדי הריסון שנדרשים כשרמת החוב היא הגבוהה בהיסטוריה יותר מ1929
  • 1.
    אז אם האיפלציה 7% נחזור לשיאים בבורסה? חחחחח (ל"ת)
    מאיר 11/07/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. 0.77%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

בואינג זינקה 10%, אינטל 8.7% והמניה שטסה ב-23%

טאואר זינקה 4.8%, 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

מניית אינטל Intel Corp 8.65%  זינקה ב-8.7% על רקע שורה של דיווחים והערכות חיוביות, בראשם: הערכות חדשות בשוק שלפיהן אפל עשויה לשקול שימוש בשירותי הייצור של אינטל עבור סדרות עתידיות של שבבי "M" - מהלך שעשוי להפוך להזדמנות אסטרטגית משמעותית עבור אינטל. הדיווחים אינם מלווים באישור רשמי, אך בשוק ההון רואים בכך אינדיקציה להתחזקות האמון ביכולות של אינטל בתחום הפאונדרי - ייצור שבבים עבור חברות חיצוניות. אם אכן תצא לפועל עסקה כזו, היא תוכל להעניק לאינטל חוזה רב-שנתי, גידול בהכנסות, ובמקביל לשדרג את התדמית שלה מול יצרניות אחרות. להרחבה - אינטל זינקה ב-9% - 120% מתחילת השנה; הפעם הסיבה היא אפל


מניית בואינג טסה מעל 10% -  אחרי שנים של קשיים, בואינג מעריכה ש-2026 תביא התאוששות - גם במסירות של מטוסי 737 ו-787, גם ברווחיות וגם בתזרים המזומנים.מניית בואינג (The Boeing Co 10.15%  ) מזנקת כעת ב-10% במסחר בוול סטריט, בעקבות דבריו של סמנכ"ל הכספים של החברה, ג'יי מאלה, שלפיהם החברה מצפה לשיפור משמעותי בפעילות העסקית בשנה הבאה. בין היתר, מאלה אמר בכנס של UBS כי מסירות מטוסי ה-737 וה-787 צפויות לעלות ב-2026, וכי החברה חוזה תזרים מזומנים חיובי של מיליארדי דולרים, ברמות "חד-ספרתיות נמוכות". זו תהיה התוצאה השנתית החיובית הראשונה בתזרים של בואינג מאז 2021 - תקופה שהתאפיינה בפגיעות תפעוליות קשות בעקבות בעיות בטיחות ודחיות במסירות.


שיפור בתזרים אחרי שנים של הפסדים


בואינג The Boeing Co 10.15%  לא רשמה רווח שנתי מאז 2018, אך לפי מאלה, השיפור במסירות יהווה "מנוע מרכזי" לצמיחה בתזרים. עוד הוסיף כי אישור רגולטורי למטוס ה-737-10 - שנמצא בעיכוב של שנים - צפוי להגיע רק בסוף 2026.

לדבריו, החברה מעריכה כי עד 2030 היא תיהנה מ"שיפור ניכר בשולי הרווח במזומן", בעיקר בזכות גידול בפרודוקטיביות. כלומר, לא רק שיותר מטוסים יסופקו, אלא שעלות הייצור ליחידה צפויה לרדת - מה שישפר את הרווחיות.