לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע הנעילה השלילית בסוף השבוע. האנליסטים מנתחים את נתוני המאקרו האופטימים של השבוע החולף, כמו גם את הודעת הפד' על הותרת המדיניות המוניטארית על כנה. כמו כן, הם מסבירים מה הם הגורמים שתומכים בתיקון בשווקי המניות בזמן הקרוב.
מדוע הסיכון למניות עלה בטווח הקצר?
בשבוע האחרון היו לא מעט חדשות חיוביות בארה"ב - צמיחה חזקה ברבעון הראשון ונתונים כלכליים חיוביים אחרים, הודעת הנשיא האמריקאי על תוכנית תמריצים נוספת, ה-FED הדגיש בהודעתו שיפור בכלכלה, אך המשיך בקו מדיניות מאוד מרחיבה. עם זאת, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, סבור שעלה הסיכון לתיקון בשוק המניות.
להערכתו, הסיבות לתיקון אף התחזקו: "ראשית, השוק הפסיק להגיב לידיעות חיוביות. ככל הנראה, המשקיעים כבר נמצאים קרוב לחשיפות מקסימליות לאפיק ומתקשים להגדיל עוד. שנית, מאז פרוץ המשבר הנתונים הכלכליים בארה"ב לא הפסיקו להפתיע לטובה, כפי שבא לידי ביטוי במדד הפתעות בנתונים כלכליים של Citi. אולם, שיעור ההפתעות החיוביות פוחת מכיוון שאנליסטים מתאימים תחזיות. קיים קשר עקבי בין מדד ההפתעות לביצועים S&P 500."
"שלישית, העלייה בתחזיות הרווח של החברות האמריקאיות מתחילת השנה הייתה עד שלב זה של השנה הגבוהה ביותר ב-30 השנים האחרונות, למעט בשנת 2010. האנליסטים יתקשו לשמור על עדכוני הרווח בקצב כל כך גבוה. אחרי המשבר הפיננסי שוק המניות התחיל לזנק במרץ 2009, אך החל ממאי 2010 עבר לדשדוש ולירידות."
- וול-סטריט ננעלה בירוק; אינטל זינקה ב-9%, טאואר עלתה ב-4.5%
- אסיה ללא שינוי, החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'
צפויה עלייה של האינפלציה בחודשים הקרובים
לדברי ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון הודעת הריבית של הפד השבוע, הייתה בעלת אופי "יוני" כאשר הפד ממשיך לדבוק בהתחייבות להמשך ההרחבה המוניטארית, ככל הנראה לאורך כל שנת 2021 לפחות.
בהודעת ה-FOMC, צוין כי על רקע התקדמות בחיסונים ותמיכת מדיניות כלכלית חזקה, יש אינדיקטורים שהפעילות הכלכלית והתעסוקה התחזקו. בהמשך ההצהרה נאמר כי האינפלציה עלתה, אך היא משקפת במידה רבה "גורמים חולפים". ישנן השפעות בסיס זמניות קשורות לירידה במחירים מסוימים לפני שנה שתורמים לעליית האינפלציה השנתית. עליות המחירים משקפות גם מחסור בהיצע מסוגים שונים והשפעה זו צפויה לדעוך על פני זמן. יו"ר הפד ג'רום פאוול ייחס את האינפלציה הגבוהה יותר להשפעות הבסיס ולמה שהוא תיאר "צווארי בקבוק". פאוול שלל מהלך של צמצום רכישות QE בעת הנוכחית או בקרוב וכנראה שיחל בזאת רק בתחילת השנה הבאה. זה יביא את אחזקות ניירות הערך של הפד ליותר מ -8 טריליון דולר.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
למרות ההודעה מגמת העלייה בתשואות הממשלתיות הארוכות התחדשה ואתה העלייה בתלילות העקום. זאת על רקע המשך הנתונים החיוביים לגבי הצמיחה בארה"ב וציפייה לעליית סביבת האינפלציה בחודשים הקרובים על רקע המשך ההתאוששות ופתיחת המשק האמריקאי.
צמיחה מרשימה בארה"ב
על רקע הועבדה שנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון תאמו את ההערכות המוקדמות (6.5% בממוצע, יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון שמים את הדגש על שרה של פרטים מעניינים.
ראשית, לדבריהם מסתמנת התאוששות מהירה בצריכה הפרטית (10.7% לאחר גידול של 2.3% ברבעון ד') עם הסרת המגבלות וסיוע ממשלתי נדיב. הצריכה של מוצרי בני קיימא זינקה ב- 41.4%, הצריכה של סחורות אחרות עלתה ב- 14.4%, וצריכת שירותים עלתה ב- 4.6% (לאחר ירידה של 6.8% ב- 2020). עדיין מדובר בהתאוששות מאד חלקית בצריכת שירותים ברבעון הבא. מנגד, רמת צריכת מוצרים צפויה להתמתן.
שנית, ההשקעות של הסקטור העסקי (למעט עבור הבנייה למגורים) עלו ב- 9.9% לאחר גידול של 13.1% ברבעון ד' 2020. שלישית, ההשקעות בבניה למגורים עלו ב- 10.8% לאחר גידול של 36.6%. רביעית, עודף ביקוש למוצרים גרר ירידה במלאי אשר גרע 2.6% מהצמיחה. משמעות הדבר, ציפייה לגידול מהיר בייצור ברבעון הבא כדי להחזיר את המלאי לרמה נאותה. חמישית, הצריכה הציבורית עלתה ב- 6.3% לאחר ירידה של 0.8% (13.1% גידול בצריכה ברמה הפדרלית, 1.7% גידול ברמת המדינות והרשויות).
עונת הדוחות מגבירה הילוך
עונת הדוחות הגיעה בשבוע החולף לשיאה עם פרסום תוצאותיהן של חלק מהחברות המובילות בשוק. עם זאת גם השבוע צפויות לפרסם כמה חברות משמעותיות:
יום שני - סולאראדג' IROBOT CORP
יום שלישי - T-MOBILE PFIZER CVS CAREMARK CORP
יום רביעי - PAYPAL UBER TECHNOLOGIES
יום חמישי - MODERNA AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC
- 8.חיים 03/05/2021 14:28הגב לתגובה זוהמון מילים ושום דבר לא נאמר.
- 7.בורסה זו השקעה לטווך ארוך. גם אם יהיו מימושים ( ויהיו ) לא להיבהל! (ל"ת)מאיר 02/05/2021 23:18הגב לתגובה זו
- 6.sell in may and go away (ל"ת)אלי 02/05/2021 22:24הגב לתגובה זו
- 5.דוד הגנן 02/05/2021 22:04הגב לתגובה זוהנבואה ניתנה לשוטים ככה כתוב במקורות. כל מי שחושב שיודע ישים כסף ולא רק דיבורים.
- 4.התיקון יתחיל מאפל 02/05/2021 21:13הגב לתגובה זוהגל. כאשר הקנס של אפל יתחיל להוריד את הטכנולוגיה יצטרפו אליהם גם התעשיות האחרות .
- 3.אנונימי 02/05/2021 21:03הגב לתגובה זוזאת השאלה לדעתי
- 2.מי יודע 02/05/2021 17:59הגב לתגובה זויגיע כשיגיע אנחנו נדע כבר,? לדעתי צריך לעקוב על תנודת מדד הפחד vix לי דעתי בלבד.
- 1.שליפי 02/05/2021 17:13הגב לתגובה זוכשבסוף תגיע ירידה, יצהלו כל האתרים, כולל ביזפורטל, ב:"אמרנו לכם"..
- איש חכם 02/05/2021 21:35הגב לתגובה זובכפר נידח באפריקה רקדו השבטים את ריקוד הגשם אבל רק שבט אחד באמת הצליח להביא את הגשם עם הריקוד. כששאלו אותם מה הסוד שלהם הם ענו. "אנחנו פשוט לא מפסיקים לרקוד עד שהגשם מגיע" מצחיקים כל היועצים האלה
- לגמרי! (ל"ת)דוד 02/05/2021 18:16הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותפגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”
איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.
סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.
במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.
הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.
