קודאק מזנקת לאחר פרסום תוצאות הוועדה
איסטמן קודאק (סימול:KODK), מזנקת במהלך המסחר, לאחר שהוועדה המיוחדת לא מצאה הפרות חוק הקשורות להודעה על ההלוואה הממשלתית. הועדה חקרה את אופי המסחר של בכירים באופציות שבראשותם, ממש לפני ההודעה על ההלוואה הממשלתית. הועדה קבעה, כי מנהלי קודאק לא הפרו את חוקי המסחר במידע פנים.
קודאק, שכרה את משרד עורכי הדין הבינלאומי Akin Gump כדי לחקור את הנושא, לאחר שקיבלה ביקורת אינטנסיבית מצד אנשי הסנטורית אליזבת וורן ואחרים. העובדה כי מנכ"ל החברה קיבל חבילת אופציות יום לפני פרסום ההודעה, לפיה החברה תקבל מענק בגובה 765 מיליון דולר, שישמש את קודאק לייצור תרופות.
ההודעה על המענק, גרמה למחיר המניה לזנק ביותר מ-2000%, והפכה את מענק המניות של המנכ"ל לסכום מכובד. החשדות גרמו ל-DFC, הקרן לפיתוח והשקעות של הממשל בארה"ב, לעקב את מתן המענק.
"ב-28 ליולי חתמנו על מזכר הבנות עם איסטמן קודאק", כתבו ב-DFC בפוסט שפרסמו בטוויטר. "ההאשמות האחרונות על מעשים לא חוקיים מעלות חששות רציניות. לא נמשיך לקדם את הנושא, עד שההאשמות יופרכו", הוסיפו.
- כל מה שצריך לדעת על הועדה להפסקת היריון
- שבוע רביעי לשימוע בוועדת החקירה: הבינלאומי ודיסקונט במוקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוועדה המיוחדת קבעה, כי בכירי קודאק לא הפרו את חוקי מסחר הפנים מכיוון שבמהלך תהליך ההלוואה, הודיעה היועץ המשפטי של קודאק למנהלים כי הליך בקשת ההלוואות הממשלתיות נמצא "בשלב מאד לא בטוח".
בנוסף, הועדה מצאה כי קודאק לא הצליחה להציב אמברגו על פרסום תקשורתי אודות חתימה על ההלוואה הממשלתית עקב אי הבנה, מה שהוביל לשני עיתונים מקומיים ברוצ'סטר לצייץ על ההודעה יום אחד לפני שהוכרזה רשמית. "אף שפרסום מידע מוקדם לא היה בהתאם לשיטות המומלצות, הוא לא הפר את Reg FD" ציינו חברי הוועדה.
מן החברה נמסר: "קודאק מחויבות לרמות הגבוהות ביותר של ממשל ושקיפות, וממצאי הסקירה ניכר כי עלינו לנקוט בפעולות לחיזוק שיטות העבודה, המדיניות והנהלים שלנו"
- 2.חי 17/09/2020 14:17הגב לתגובה זושווה קניה ברגע שתקבל את המענק 1000% עליה
- 1.אנונימי 17/09/2020 08:17הגב לתגובה זוזה עוד לא ידוע שהחברה תקבל את המענק, החברה קיבלה חיזוק משפטי מחברה שהיא שכרה שתביע חוות דעת עם החברה פעלה חוקית, הכתבה שלכם מטעה ויכולה להטעות משקיעים.
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותאלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב
אלפאבית Alphabet 1.43% הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.
Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.
לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.
אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל
העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר למשק השכן ולמי שמתכנן לטוס לאנטליה
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה הכריזה היום (שלישי) על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
