קודק
צילום: unsplash

קודאק מזנקת לאחר פרסום תוצאות הוועדה

הוועדה קבעה כי החברה לא הפרה את חוקי המסחר במידע פנים: החברה תקבל את המענק הממשלתי בסך 765 מיליון דולר
אור צרפתי | (2)
נושאים בכתבה ועדה

איסטמן קודאק (סימול:KODK), מזנקת במהלך המסחר, לאחר שהוועדה המיוחדת לא מצאה הפרות חוק הקשורות להודעה על ההלוואה הממשלתית. הועדה חקרה את אופי המסחר של בכירים באופציות שבראשותם, ממש לפני ההודעה על ההלוואה הממשלתית. הועדה קבעה, כי מנהלי קודאק לא הפרו את חוקי המסחר במידע פנים.

קודאק, שכרה את משרד עורכי הדין הבינלאומי Akin Gump כדי לחקור את הנושא, לאחר שקיבלה ביקורת אינטנסיבית מצד אנשי הסנטורית אליזבת וורן ואחרים. העובדה כי מנכ"ל החברה קיבל חבילת אופציות יום לפני פרסום ההודעה, לפיה החברה תקבל מענק בגובה 765 מיליון דולר, שישמש את קודאק לייצור תרופות.

ההודעה על המענק, גרמה למחיר המניה לזנק ביותר מ-2000%, והפכה את מענק המניות של המנכ"ל לסכום מכובד. החשדות גרמו ל-DFC, הקרן לפיתוח והשקעות של הממשל בארה"ב, לעקב את מתן המענק.

"ב-28 ליולי חתמנו על מזכר הבנות עם איסטמן קודאק", כתבו ב-DFC בפוסט שפרסמו בטוויטר. "ההאשמות האחרונות על מעשים לא חוקיים מעלות חששות רציניות. לא נמשיך לקדם את הנושא, עד שההאשמות יופרכו", הוסיפו.

הוועדה המיוחדת קבעה, כי בכירי קודאק לא הפרו את חוקי מסחר הפנים מכיוון שבמהלך תהליך ההלוואה, הודיעה היועץ המשפטי של קודאק למנהלים כי הליך בקשת ההלוואות הממשלתיות נמצא "בשלב מאד לא בטוח".

בנוסף, הועדה מצאה כי קודאק לא הצליחה להציב אמברגו על פרסום תקשורתי אודות חתימה על ההלוואה הממשלתית עקב אי הבנה, מה שהוביל לשני עיתונים מקומיים ברוצ'סטר לצייץ על ההודעה יום אחד לפני שהוכרזה רשמית. "אף שפרסום מידע מוקדם לא היה בהתאם לשיטות המומלצות, הוא לא הפר את Reg FD" ציינו חברי הוועדה.

 

מן החברה נמסר: "קודאק מחויבות לרמות הגבוהות ביותר של ממשל ושקיפות, וממצאי הסקירה ניכר כי עלינו לנקוט בפעולות לחיזוק שיטות העבודה, המדיניות והנהלים שלנו"

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חי 17/09/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    שווה קניה ברגע שתקבל את המענק 1000% עליה
  • 1.
    אנונימי 17/09/2020 08:17
    הגב לתגובה זו
    זה עוד לא ידוע שהחברה תקבל את המענק, החברה קיבלה חיזוק משפטי מחברה שהיא שכרה שתביע חוות דעת עם החברה פעלה חוקית, הכתבה שלכם מטעה ויכולה להטעות משקיעים.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.