פאואל
צילום: gettyimages

האם הפד' מכניס את השווקים לסחרור?

הפד' שינה מדיניות במטרה לשמור את הריבית נמוכה למשך זמן רב יותר ולעודד את התאוששות שוק העבודה האמריקאי, הבעיה שמיצוע האינפלציה, בסוף יכאיב הכי הרבה לאלה שכבר נפגעו תעסוקתית מהקורונה
ארז ליבנה | (11)

במקום הכנס הרגיל של הפד' שנערך בג'קסון הול, כרגיל, הכול בימינו נעשה בזום בשל המגפה. בפגישה, יו"ר הפד' ג'רום פאוול הסביר על האסטרטגיה המוניטרית המנחה אותו. השינוי המשמעותי ביותר היה לכך שהפד' מכוון לאינפלציה ממוצעת של 2%. לפעמים קצת מעל, לפעמים קצת מתחת. כדי לשמור על הממוצע. בינתיים, על פי המדדים, היא קצת מתחת ליעד.

 

המשמעות היא שגם אם לפני הייתה כוונה לפד' להעלות את הריבית, עכשיו יקח לו יותר זמן לעשות זאת. בהודעה הרשמית של הבנק המרכזי האמריקאי, נכתב שהוא מחפש להגיע למקסימום תעסוקה. נכתב שבמקום להקל על אי עמידה ביעדי התעסוקה, מאשר להקל על סטיות מהרמה המבוקשת.

 

השינוי המילולי צופן בחובו שינוי משמעותי הרבה יותר. הפד' שומר על הריבית, עד שהוא סבור שמספר המובטלים יגיע לרמה שהפד' סבור שהיא הרמה המקסימלית שלו. הצפי בשוק הוא שהריבית תישאר על קרוב ל-0% לפחות עד שנת 2024. כלומר, כמעט עד סוף הקדנציה הנשיאותית הבאה.

 

פאוול היה אמור לשחרר את האסטרטגיה המעודכנת שלו באביב האחרון, אבל אז קרתה הקורונה. לוותיקים שעוקבים אחרי הפד', המדיניות החדשה מזכירה את המדיניות משנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. אז, חשבו בפד' להמיר אחוז אבטלה נמוך בתמורה לשיעור אינפלציה גבוה יותר. זו הדאגה בשווקים.

 

"המדיניות אולי חזרה לימים שבה לבשו מכנסי פדלפון, אבל התגובה לאינפלציה לא תהיה כמו בשנות ה-70", כתב סטיבן בליץ, הכלכלן הראשי ב-TS לומבארד.

 

אז, כותב הכלכלן, דור הבייבי בום הציפו את השווקים, מרבית הטובין היו מיוצרים לוקלית, כוח העבודה היה מאורגן מאוד, מה שהוביל לסחרור ועלייה במשכורות. כיום המצב שונה. העבודה המאורגנת הרבה פחות חזקה, כשהגידול בכוח העבודה הוא איטי, בזמן שעבודות יקרות מועברות לאזורים שזול בהם לייצור.

 

כך שאם ההתאוששות הכלכלית תהיה התאוששות מסורתית, עלייה במשכורות אמורה לעזור לפד' להגיע ליעד האינפלציה שלו, אומר בליץ. אם תהיינה השקעה בתשתיות, בליץ סבור שהפד' יגיע ליעדיו, אלא שמרבית האינפלציה תבוא לידי ביטוי בעלייה בשכירויות, מס על כוח קנייה, כשסקטור הטכנולוגיה והירידה בגלובליזציה, יהוו משקל נגד לאינפלציה.

 

מי יסבול מהאינפלציה? מי שנפגע הכי קשה מהקורונה

האינפלציה הנוכחית כבר עומדת מעל 2% ב-4 עד 5 השנים האחרונות, לפי ליבתו של מדד המחיר לצרכנים (CPI) – שלא משקלל את מחירי המזון והאנרגיה, כתב ג'וזף קרסון, מי שהיה הכלכלן הראשי באליאנס ברנשטיין בלינקדאין. הפד' מנגד, עוקב אחר נתון הדפלציה בצריכה האישית, שנמצא מתחת ליעד של 2%.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הצרכנים לא רואים בעיה עם אינפלציה, אבל צריך לזכור שאינפלציה פירושה עלייה במחירים לצרכנים. מי שהכי נפגע מזה הם האוכלוסיות בעלות כוח הקנייה הנמוך. כלומר, העניים. הם גם האוכלוסייה שהכי נפגעה במגפה, לאחר שלא מעט עבודות לואו-טק ובסקטור התיירות נפגעו הכי קשה מהמגפה.

 

מי שהכי ירוויחו ממדיניות הפד' הם הלווים בשוק ההון. כלומר, שוק האג"ח. מי הלווה הגדול בשוק? הממשל האמריקאי. הגירעון האמריקאי כבר עמד על כטריליון דולר לשנה, עוד לפני המגפה. בשל ההתערבויות בשווקים וההרחבות המוניטריות, הגירעון צפוי להגיע ל-3.7 טריליון דולר לפי השנה הפיסקלית שמסתיימת בחודש הבא. היכולת של הממשל להמשיך להלוות מתחת ל-1% ריבית, יקל על נטל החוב האמריקאי.

 

אבל שמירה על ריבית נמוכה יחד עם עלייה בגירעון, תחייב את הפד' לקנות עוד אג"ח של משרד האוצר האמריקאי. "הפד' הצטרף לתיאוריה המוניטרית המודרנית שקובעת כי ממשלות יכולות ללוות ללא הגבלה, כל עוד זה נעשה במטבע שלהן", כותב בליץ.

 

כך או כך, התשואות על האג"ח הממשלתיות של ארה"ב עלו קצת בחמישי האחרון לאחר הכנס של הפד'. הבנצ'מרק על אג"ח ל-10 שנים עלה ב-6 נקודות בסיס, ל-0.74%, כשלאג"ח ל-30 עלה ב-9 נקודות בסיס ל-1.5%. בשני המקרים מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז יוני.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אברהם 30/08/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
    וגם העולם הפיננסי
  • 8.
    עוז 30/08/2020 20:05
    הגב לתגובה זו
    מתישהו, הוא יתחיל להיות רוב, והוא יצביע ברגליים (או בקלפי) - למדינות אחרות. כרגע ארה"ב חושבת שהיא יכולה למשוך את המדיניות הזו עוד ועוד, אבל בסוף גם לצעירים שלהם יימאס מהונאת הפירמדיה הזו
  • 7.
    במילים פשוטות הוא אומר קנו זהב ועכשיו (ל"ת)
    יוסי 30/08/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הוא טועה טעות קשה חייב לעלות ריבית אחרת הבנקים יתמותתו (ל"ת)
    הצלף 30/08/2020 17:49
    הגב לתגובה זו
  • הבנקים הולכים להפיל את הבורסה חזק (ל"ת)
    שמואל 31/08/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המניות יכולות לרדת רק 100%,לא נורא. (ל"ת)
    מני 30/08/2020 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שלומי 30/08/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    כמה זמן יוכל הפד לממן את הגרעון הענק שהוא והממשל יוצרים באמריקה
  • 3.
    המורה ללשון 30/08/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
    "הפד' הצטרף לתיאוריה המוניטרית המודרנית שקובעת כי ממשלות יכולות ללוות ללא הגבלה, כל עוד זה נעשה במטבע שלהן", כותב בליץ.ברור שהכוונה היא ללוות ולא להלוות. הגיע הזמן שעיתונאים ישפרו את שפתם
  • 2.
    תומר 30/08/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    עם תיקונים כמובן. לא משנה מה תהיה רמת המכפילים
  • מקשקשים האא? (ל"ת)
    לתומר 30/08/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שי 30/08/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    אחר כך יתקנו את הנזק
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אסיה בורסות (גרוק)אסיה בורסות (גרוק)

השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות

השווקים באסיה פתחו את השבוע בעליות, בהובלת דרום קוריאה ויפן, על רקע התאוששות במניות הטכנולוגיה ונתוני אינפלציה מעודדים מסין; במקביל, החוזים בוול סטריט מטפסים לאחר דיווח על פריצת דרך במגעים בסנאט לסיום ההשבתה הממשלתית, ובשוק הקריפטו נרשמות עליות כשהביטקוין חוזר מעל 105 אלף דולר

תמיר חכמוף |

המסחר באסיה נפתח הבוקר במגמה חיובית, עם התאוששות רחבה במניות הטכנולוגיה לאחר שבוע תנודתי במיוחד שבו נרשמו ירידות חדות סביב חששות מהערכת יתר במניות הבינה המלאכותית. המשקיעים מגיבים גם לנתוני האינפלציה שפורסמו בסין בסוף השבוע, שהפתיעו כלפי מעלה והעידו על התחלה של יציבות מחודשת בביקושים המקומיים, אם כי ההאטה בענפי הייצור והנדל״ן ממשיכה להעיב. ברקע, בשווקים גוברת האופטימיות לסיום השבתת הממשל האמריקאי, לאחר דיווחים על התקדמות משמעותית במגעים בין המפלגות בוושינגטון.

המסחר באסיה

בדרום קוריאה, מדד קוספי מזנק בכ-3.4% ומוביל את העליות באסיה, לאחר מימושים חדים בשבוע שעבר. מניות הבנקים וחברות הביטוח מושכות את השוק מעלה, לצד התאוששות חדה במניות הטכנולוגיה: סמסונג אלקטרוניקס עולה בכ-2.6% ו-SK הייניקס מזנקת ביותר מ-5%. גם החברות SK Inc ו-GS Holdings בולטות בעליות של כ-10% ו-11% בהתאמה, על רקע שיפור בתיאבון הסיכון של המשקיעים.

ביפן, מדד ניקיי 225 מוסיף 1.3% והמדד הרחב טופיקס עולה בכ-0.6%, בהובלת מניות השבבים ואחרי פרסום פרוטוקולי הבנק המרכזי (BOJ), שמהם עלה כי "התנאים להעלאת ריבית נוספת כמעט והבשילו". עם זאת, חברי הבנק הדגישו כי יש לבחון עד כמה האינפלציה הבסיסית אכן מבוססת כדי למנוע הידוק מוקדם מדי. תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה לשיא של החודש האחרון, כ-1.7%.

בסין, מדד שנחאי כמעט ללא שינוי ומדד CSI 300 יורד קלות ובהונג קונג, מדד האנג סנג מתחזק בכ-0.9%, בהובלת מניות טכנולוגיה מקומיות שהתאוששו לאחר הירידות האחרונות.

באוסטרליה, מדד ASX 200 עולה ב-0.7% בהובלת מניות הפיננסים, ובראשן בנק ANZ שמטפס כמעט 2% לאחר שהודיע על צעדי התייעלות נוספים.