פסגה
צילום: lovely shots/ Unsplash

צריך לחשוש? כלכלת ארה"ב ניצבת בפני "צוק פיסקלי" בחודש הבא

רוב התוכניות תמריצים של הממשל האמריקני צפויות להסתיים בחודש יולי והמשמעות היא צניחה חדשה בהכנסה הפרטית. למרות החשש מ"צוק פיסקלי", קשה לראות כיצד המחוקקים בארה"ב לא משיקים תוכנית תמריצים חדשה בחודש הקרוב - בפרט שאנחנו זמן קצר לפני הבחירות. וול סטריט תנצח שוב
עמית נעם טל | (5)
נושאים בכתבה בנק אוף אמריקה

כלכלת ארה"ב בנויה בחודשיים על תמריצים. התמריצים מצד הבנקים המרכזיים מושכים באופן טבעי את רוב תשומת הלב, אך גם לתמריצים הפיסקליים בחודשים האחרונים יש תפקיד מכריע בתיקון החד בשווקים. כך לדוגמה, למרות שההגיון הבריא יצביע כי "במהלך המיתון הגדול ביותר מאז שנות ה-30" ההכנסה של הפרט צריכה לרדת, בפועל ההכנסה הפרטית בארה"ב עלתה בחודשים האחרונים. כיצד האירוע התרחש? הממשל האמריקני חילק כסף. 

במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה העריכו בסופ"ש האחרון כי סכום התמריצים הפיסקלים שהציג הממשל בחודשים האחרונים מסתכם ב-2.8 טריליון דולר. קיימת בעיה אחת עם התמריצים הנוכחיים של הממשל האמריקני, הם מספיקים "לכסות" על אובדן ההכנסה של הפרטים מהמיתון לתקופה של 3-4 חודשים בלבד. רוב התוכניות שהציג ממשל טראמפ בחודשים האחרונים צפויות להסתיים בסוף יולי, ולכן ארה"ב עשויה למצוא את עצמה בפני "צוק פיסקלי" בתחילת אוגוסט. 

להלן חלק מהתוכניות שצפויות להסתיים בתקופה הקרובה:

תוספת לדמי אבטלה: הממשל האמריקני מעניק בחודשים האחרונים תוספת של 600 דולר לשבוע לדמי האבטלה, כאשר תוכנית זו צפויה להסתיים בסוף יולי. ברמה הנוכחית של כ-20 מיליון מובטלים בארה"ב (וקשה לראות שינוי משמעותי עד סוף החודש), ביטול של תוכנית זו תתורגם לירידה של 48 מיליארד דולר בהכנסה הפרטית (כ-2.7% מהתמ"ג). 

חלוקת הצ'קים - אחת התוכניות שהציג הממשל הנוכחי הייתה שליחת צ'ק בסכום של 1,200 דולר לכל אזרח בארה"ב, כאשר כל משק בית יקבל תוספת של 500 דולר עבור כל ילד מתחת לגיל 18. רוב התשלומים כבר נשלחו בחודשים אפריל/מאי, כאשר תוכנית זו צפויה להסתיים גם היא בתקופה הקרובה. בבנק אוף אמריקה מעריכים כי הפרט האמריקני כבר "ביזבז" את כספים אלו. 

תוכנית ההלוואות לעסקים הקטנים (PPP) - הממשל האמריקני הקצה לתוכנית זו עד כה כ-670 מיליארד דולר.  מדובר בתוכנית הלוואות לעסקים הקטנים, הלוואות שעשויות להפוך למענקים בהמשך אם בעלי העסקים הקטנים יעמדו במספר תנאים. המטרה העיקרית של התוכנית הייתה מניעת פיטורים המוניים (והיום אפשר להגיד שהתוכנית הצליחה). התוכנית התחילה בהשקעה של 350 מיליארד דולר, אך לאחר זמן קצר היה צורך להגדיל אותה בעוד 320 מיליארד דולר. 

לאחר לחץ על המחוקקים חתם היום טראמפ על צו שמשנה את הכללים בתוכנית זו. ע"פ הצו החדש, הסכום שידרש להיות מוקצה לתשלום משכורות לעובדים ירד מרמה של 75% לרמה של 60%. בנוסף, הממשל האמריקני מעניק לעסקים בארה"ב ארכה לשימוש בכסף - 6 חודשים במקום חודשיים. המשמעות - ייתכן שיקח זמן רב יותר לעובדים לחזור לעבוד. 

במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה מציינים כי מתוך כל התמריצים שהציג הממשל בחודשים האחרונים, כ-23% הגיעו ישירות למשקי הבית והשאלה הגדולה מה יקרה בחודש אוגוסט?

קיראו עוד ב"גלובל"

סביר (אפילו מאוד) להניח כי הממשל האמריקני יהיה חייב להשיק בחודש הקרוב תוכנית תמריצים חדשה למשק שתאזן את סיומם של התמריצים הקודמים. שום מפלגה בארה"ב לא תרצה "מצוק פיסקלי" 3 חודשים לפני בחירות. הממשל האמריקני כבר רמז בימים האחרונים על תוכנית כזו, הדמוקרטיים כבר הציעו הצעה משלהם (בהיקף של 1 טריליון דולר), אך הסכמה עדיין אין - היא תגיע כי האלטרנטיבה גרועה בהרבה. במשחק הצ'קנים הזה, וול סטריט תצא שוב המנצחת הגדולה. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוני 30/06/2020 00:30
    הגב לתגובה זו
    כולם ישרפו איתו ביחד.
  • 4.
    מישהו 29/06/2020 23:54
    הגב לתגובה זו
    טוענים שברגע שיפסיקו דמי האבטלה, דווקא הרבה אנשים יחזרו לעבוד, כי כרגע הם מקבלים הרבה יותר (לפעמים ממש פי שניים או שלושה) כל חודש מאשר לפני הקורונה.
  • 3.
    שלומי 29/06/2020 22:04
    הגב לתגובה זו
    הפרט האמריקי לקח המענק וקנה מניות כי הבין שהפד מווסת את השוק . ככה השוק התנפח והגיע לרמות שיא שכמובן אינן משקפות את מצב הכלכלה. הסיטואציה הזו תגמר באוקטובר שכולם ירצו למכור לפני הנפילות. באוקטובר השוק יתרסק 50%. אולי יבינו קודם ואז יתרסק בקרוב.
  • 2.
    מדפיסים עד הבחירות אח״כ קפיצת ראש ללא מצנח 29/06/2020 21:22
    הגב לתגובה זו
    מדפיסים עד הבחירות אח״כ קפיצת ראש ללא מצנח
  • 1.
    אחד 29/06/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
    מדולר המודפס.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.