פסגה
צילום: lovely shots/ Unsplash

צריך לחשוש? כלכלת ארה"ב ניצבת בפני "צוק פיסקלי" בחודש הבא

רוב התוכניות תמריצים של הממשל האמריקני צפויות להסתיים בחודש יולי והמשמעות היא צניחה חדשה בהכנסה הפרטית. למרות החשש מ"צוק פיסקלי", קשה לראות כיצד המחוקקים בארה"ב לא משיקים תוכנית תמריצים חדשה בחודש הקרוב - בפרט שאנחנו זמן קצר לפני הבחירות. וול סטריט תנצח שוב
עמית נעם טל | (5)
נושאים בכתבה בנק אוף אמריקה

כלכלת ארה"ב בנויה בחודשיים על תמריצים. התמריצים מצד הבנקים המרכזיים מושכים באופן טבעי את רוב תשומת הלב, אך גם לתמריצים הפיסקליים בחודשים האחרונים יש תפקיד מכריע בתיקון החד בשווקים. כך לדוגמה, למרות שההגיון הבריא יצביע כי "במהלך המיתון הגדול ביותר מאז שנות ה-30" ההכנסה של הפרט צריכה לרדת, בפועל ההכנסה הפרטית בארה"ב עלתה בחודשים האחרונים. כיצד האירוע התרחש? הממשל האמריקני חילק כסף. 

במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה העריכו בסופ"ש האחרון כי סכום התמריצים הפיסקלים שהציג הממשל בחודשים האחרונים מסתכם ב-2.8 טריליון דולר. קיימת בעיה אחת עם התמריצים הנוכחיים של הממשל האמריקני, הם מספיקים "לכסות" על אובדן ההכנסה של הפרטים מהמיתון לתקופה של 3-4 חודשים בלבד. רוב התוכניות שהציג ממשל טראמפ בחודשים האחרונים צפויות להסתיים בסוף יולי, ולכן ארה"ב עשויה למצוא את עצמה בפני "צוק פיסקלי" בתחילת אוגוסט. 

להלן חלק מהתוכניות שצפויות להסתיים בתקופה הקרובה:

תוספת לדמי אבטלה: הממשל האמריקני מעניק בחודשים האחרונים תוספת של 600 דולר לשבוע לדמי האבטלה, כאשר תוכנית זו צפויה להסתיים בסוף יולי. ברמה הנוכחית של כ-20 מיליון מובטלים בארה"ב (וקשה לראות שינוי משמעותי עד סוף החודש), ביטול של תוכנית זו תתורגם לירידה של 48 מיליארד דולר בהכנסה הפרטית (כ-2.7% מהתמ"ג). 

חלוקת הצ'קים - אחת התוכניות שהציג הממשל הנוכחי הייתה שליחת צ'ק בסכום של 1,200 דולר לכל אזרח בארה"ב, כאשר כל משק בית יקבל תוספת של 500 דולר עבור כל ילד מתחת לגיל 18. רוב התשלומים כבר נשלחו בחודשים אפריל/מאי, כאשר תוכנית זו צפויה להסתיים גם היא בתקופה הקרובה. בבנק אוף אמריקה מעריכים כי הפרט האמריקני כבר "ביזבז" את כספים אלו. 

תוכנית ההלוואות לעסקים הקטנים (PPP) - הממשל האמריקני הקצה לתוכנית זו עד כה כ-670 מיליארד דולר.  מדובר בתוכנית הלוואות לעסקים הקטנים, הלוואות שעשויות להפוך למענקים בהמשך אם בעלי העסקים הקטנים יעמדו במספר תנאים. המטרה העיקרית של התוכנית הייתה מניעת פיטורים המוניים (והיום אפשר להגיד שהתוכנית הצליחה). התוכנית התחילה בהשקעה של 350 מיליארד דולר, אך לאחר זמן קצר היה צורך להגדיל אותה בעוד 320 מיליארד דולר. 

לאחר לחץ על המחוקקים חתם היום טראמפ על צו שמשנה את הכללים בתוכנית זו. ע"פ הצו החדש, הסכום שידרש להיות מוקצה לתשלום משכורות לעובדים ירד מרמה של 75% לרמה של 60%. בנוסף, הממשל האמריקני מעניק לעסקים בארה"ב ארכה לשימוש בכסף - 6 חודשים במקום חודשיים. המשמעות - ייתכן שיקח זמן רב יותר לעובדים לחזור לעבוד. 

במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה מציינים כי מתוך כל התמריצים שהציג הממשל בחודשים האחרונים, כ-23% הגיעו ישירות למשקי הבית והשאלה הגדולה מה יקרה בחודש אוגוסט?

קיראו עוד ב"גלובל"

סביר (אפילו מאוד) להניח כי הממשל האמריקני יהיה חייב להשיק בחודש הקרוב תוכנית תמריצים חדשה למשק שתאזן את סיומם של התמריצים הקודמים. שום מפלגה בארה"ב לא תרצה "מצוק פיסקלי" 3 חודשים לפני בחירות. הממשל האמריקני כבר רמז בימים האחרונים על תוכנית כזו, הדמוקרטיים כבר הציעו הצעה משלהם (בהיקף של 1 טריליון דולר), אך הסכמה עדיין אין - היא תגיע כי האלטרנטיבה גרועה בהרבה. במשחק הצ'קנים הזה, וול סטריט תצא שוב המנצחת הגדולה. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוני 30/06/2020 00:30
    הגב לתגובה זו
    כולם ישרפו איתו ביחד.
  • 4.
    מישהו 29/06/2020 23:54
    הגב לתגובה זו
    טוענים שברגע שיפסיקו דמי האבטלה, דווקא הרבה אנשים יחזרו לעבוד, כי כרגע הם מקבלים הרבה יותר (לפעמים ממש פי שניים או שלושה) כל חודש מאשר לפני הקורונה.
  • 3.
    שלומי 29/06/2020 22:04
    הגב לתגובה זו
    הפרט האמריקי לקח המענק וקנה מניות כי הבין שהפד מווסת את השוק . ככה השוק התנפח והגיע לרמות שיא שכמובן אינן משקפות את מצב הכלכלה. הסיטואציה הזו תגמר באוקטובר שכולם ירצו למכור לפני הנפילות. באוקטובר השוק יתרסק 50%. אולי יבינו קודם ואז יתרסק בקרוב.
  • 2.
    מדפיסים עד הבחירות אח״כ קפיצת ראש ללא מצנח 29/06/2020 21:22
    הגב לתגובה זו
    מדפיסים עד הבחירות אח״כ קפיצת ראש ללא מצנח
  • 1.
    אחד 29/06/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
    מדולר המודפס.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.