קמעונאות ב-2019
צילום: iStock

ג'יי. סי. פני בדרך לפשיטת רגל, המניה מתרסקת לשפל חדש

ברקע לנתוני המכירות הקמעונאיות הגרועים בחודש מרץ, חברות הקמעונאות הוותיקות בארה"ב מתרסקות הערב. עבור ג'יי.סי.פני, שגם ככה סבלה בשנים האחרונות מהתחרות הגדולה עם אמזון, ייתכן כי מדובר בסוף המסלול. במקביל, אמזון ממשיכה לטפס לשיאים
ניצן כהן | (6)
נושאים בכתבה אינטר קמעונאות

אם התחרות עם אמזון פגעה משמעותית בחברות הקמעונאות הוותיקות בעשור האחרון, נראה כי האירועים האחרונים סביב נגיף הקורונה מהווים "מכת מוות" לתעשייה זו. ע"פ הדיווחים האחרונים בארה"ב, חברת הקמעונאות ג'יי.סי.פני (סימול:JCP) קרובה להכריז על עצמה כפושטת רגל. מניית החברה מתרסקת כעת ב-28% בתגובה לדיווחים ומשלימה צניחה של יותר מ-80% מתחילת 2020. 

החברה אינה עומדת בשלב זה בקריטריונים לקבלת סיוע ממשלתי ולכן יתרות המזומנים שלה לא יאפשרו לה לתמוך בפעילות מתמשכת ולכן בכוונתה לבקש הגנה מפני הנושים. בחודש שעבר משכה החברה 1.25 מיליארד דולר ממסגרות האשראי שעומדות לרשותה, מהלך שעורר כבר דאגה בקרב המערכת הבנקאית בארה"ב.

החברה שמרכזה ממוקם בטקסס ומעסיקה קרוב ל-95 אלף עובדים בארה"ב, מחזיקה כעת במספיק מזומנים לחודשים הקרובים אך ככל שהמגבלות התנועה ימשכו בארה"ב, החברה תיאלץ להשאיר את 850 החנויות שלה סגורות מה שמעלה חשש כי לא יותיר לה די אוויר לחזור לפעילות עם הסרת מגבלות התנועה. 

דובר מטעם החברה מסר לכלי התקשורת כי מאז המחצית השניה של 2019, החברה מנהלת שיח עם הנושים שלה במטרה להאריך את זמן הפירעון של החובות במטרה לחזק את המאזן שלה ולאפשר לה חופש פעולה נרחב יותר בפיתוח עסקי הליבה. "התפרצות הווירוס יצרה אתגר בלתי צפוי לחברה שנושאת עיניה לחזרה לשיגרה".

בתחילת השנה החברה נכשלה בניסיון לפרוש מחדש חוב של 4 מיליארד דולר לשורה של בנקים ולהאריך את זמן פירעון החוב ולרווח את התשלומים וזאת כדי לאפשר לה ליישם תוכנית הבראה שאמורה הייתה לעזור לה להתמודד עם אתגרי הסחר הדיגטלי.

החברה אמורה לשלם מחר 12 מיליון דולר לבנקים ובחודש יוני היא אמורה לפרוע למחזיקי האג"ח תשלום בהיקף של 105 מיליון דולר. החברה נאנקת תחת הוצאות ריבית של 300 מיליון דולר מידי שנה וזאת ללא תשלומי קרן חוב. מרבית החוב של החברה בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר אמור להיפרע בשנת 2023.

המניות של החברות הוותיקות בתחום הקמעונאות נופלות כעת בתגובה לדיווחים.  מניית קוהל'ס (סימול:KSS) יורדת בקרוב ל-10%. מייסיז' (סימול:M) מאבדת 8%, בד בת אנד ביונד (סימול:BBBY) נופלת ב-15%. טרגט (סימול:TGT) יורדת ב-2.7%. נציין כי נתוני המכירות הרשמיים לחודש מרץ, שפורסמו מוקדם יותר היום, מוסיפים ללחץ (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נח (אמונים) 16/04/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    ...
  • 4.
    f 16/04/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שסתם גזענים...אולי בעצם כן ומקבלים את העונש.
  • 3.
    אסון גלובלי זה אמזון 16/04/2020 04:42
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה לא מטפלים במונופולים
  • 2.
    אחרי j c peny מייסיס בתור (ל"ת)
    קש 15/04/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 15/04/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    שווי השוק שלה בסה"כ 100 מיליון דולר. מניות החברה בנסיגה כבר משנת 2012 , זו דוגמא לחברה שלא ידעה להתאים את עצמה לתחרות הגוברת בסקטור.
  • ליאור 16/04/2020 00:15
    הגב לתגובה זו
    לחברה 95 אלף עובדים ושוכרת מאות אלפי מטרים עבור החנויות שלה.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.

מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.