הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
קמעונאות ב-2019
צילום: iStock

ג'יי. סי. פני בדרך לפשיטת רגל, המניה מתרסקת לשפל חדש

ברקע לנתוני המכירות הקמעונאיות הגרועים בחודש מרץ, חברות הקמעונאות הוותיקות בארה"ב מתרסקות הערב. עבור ג'יי.סי.פני, שגם ככה סבלה בשנים האחרונות מהתחרות הגדולה עם אמזון, ייתכן כי מדובר בסוף המסלול. במקביל, אמזון ממשיכה לטפס לשיאים
ניצן כהן | (6)
נושאים בכתבה אינטר קמעונאות

אם התחרות עם אמזון פגעה משמעותית בחברות הקמעונאות הוותיקות בעשור האחרון, נראה כי האירועים האחרונים סביב נגיף הקורונה מהווים "מכת מוות" לתעשייה זו. ע"פ הדיווחים האחרונים בארה"ב, חברת הקמעונאות ג'יי.סי.פני (סימול:JCP) קרובה להכריז על עצמה כפושטת רגל. מניית החברה מתרסקת כעת ב-28% בתגובה לדיווחים ומשלימה צניחה של יותר מ-80% מתחילת 2020. 

החברה אינה עומדת בשלב זה בקריטריונים לקבלת סיוע ממשלתי ולכן יתרות המזומנים שלה לא יאפשרו לה לתמוך בפעילות מתמשכת ולכן בכוונתה לבקש הגנה מפני הנושים. בחודש שעבר משכה החברה 1.25 מיליארד דולר ממסגרות האשראי שעומדות לרשותה, מהלך שעורר כבר דאגה בקרב המערכת הבנקאית בארה"ב.

החברה שמרכזה ממוקם בטקסס ומעסיקה קרוב ל-95 אלף עובדים בארה"ב, מחזיקה כעת במספיק מזומנים לחודשים הקרובים אך ככל שהמגבלות התנועה ימשכו בארה"ב, החברה תיאלץ להשאיר את 850 החנויות שלה סגורות מה שמעלה חשש כי לא יותיר לה די אוויר לחזור לפעילות עם הסרת מגבלות התנועה. 

דובר מטעם החברה מסר לכלי התקשורת כי מאז המחצית השניה של 2019, החברה מנהלת שיח עם הנושים שלה במטרה להאריך את זמן הפירעון של החובות במטרה לחזק את המאזן שלה ולאפשר לה חופש פעולה נרחב יותר בפיתוח עסקי הליבה. "התפרצות הווירוס יצרה אתגר בלתי צפוי לחברה שנושאת עיניה לחזרה לשיגרה".

בתחילת השנה החברה נכשלה בניסיון לפרוש מחדש חוב של 4 מיליארד דולר לשורה של בנקים ולהאריך את זמן פירעון החוב ולרווח את התשלומים וזאת כדי לאפשר לה ליישם תוכנית הבראה שאמורה הייתה לעזור לה להתמודד עם אתגרי הסחר הדיגטלי.

החברה אמורה לשלם מחר 12 מיליון דולר לבנקים ובחודש יוני היא אמורה לפרוע למחזיקי האג"ח תשלום בהיקף של 105 מיליון דולר. החברה נאנקת תחת הוצאות ריבית של 300 מיליון דולר מידי שנה וזאת ללא תשלומי קרן חוב. מרבית החוב של החברה בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר אמור להיפרע בשנת 2023.

המניות של החברות הוותיקות בתחום הקמעונאות נופלות כעת בתגובה לדיווחים.  מניית קוהל'ס (סימול:KSS) יורדת בקרוב ל-10%. מייסיז' (סימול:M) מאבדת 8%, בד בת אנד ביונד (סימול:BBBY) נופלת ב-15%. טרגט (סימול:TGT) יורדת ב-2.7%. נציין כי נתוני המכירות הרשמיים לחודש מרץ, שפורסמו מוקדם יותר היום, מוסיפים ללחץ (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נח (אמונים) 16/04/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    ...
  • 4.
    f 16/04/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שסתם גזענים...אולי בעצם כן ומקבלים את העונש.
  • 3.
    אסון גלובלי זה אמזון 16/04/2020 04:42
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה לא מטפלים במונופולים
  • 2.
    אחרי j c peny מייסיס בתור (ל"ת)
    קש 15/04/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 15/04/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    שווי השוק שלה בסה"כ 100 מיליון דולר. מניות החברה בנסיגה כבר משנת 2012 , זו דוגמא לחברה שלא ידעה להתאים את עצמה לתחרות הגוברת בסקטור.
  • ליאור 16/04/2020 00:15
    הגב לתגובה זו
    לחברה 95 אלף עובדים ושוכרת מאות אלפי מטרים עבור החנויות שלה.
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שבבים בינה מלאכותית

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן