קמעונאות ב-2019
צילום: iStock

ג'יי. סי. פני בדרך לפשיטת רגל, המניה מתרסקת לשפל חדש

ברקע לנתוני המכירות הקמעונאיות הגרועים בחודש מרץ, חברות הקמעונאות הוותיקות בארה"ב מתרסקות הערב. עבור ג'יי.סי.פני, שגם ככה סבלה בשנים האחרונות מהתחרות הגדולה עם אמזון, ייתכן כי מדובר בסוף המסלול. במקביל, אמזון ממשיכה לטפס לשיאים
ניצן כהן | (6)
נושאים בכתבה אינטר קמעונאות

אם התחרות עם אמזון פגעה משמעותית בחברות הקמעונאות הוותיקות בעשור האחרון, נראה כי האירועים האחרונים סביב נגיף הקורונה מהווים "מכת מוות" לתעשייה זו. ע"פ הדיווחים האחרונים בארה"ב, חברת הקמעונאות ג'יי.סי.פני (סימול:JCP) קרובה להכריז על עצמה כפושטת רגל. מניית החברה מתרסקת כעת ב-28% בתגובה לדיווחים ומשלימה צניחה של יותר מ-80% מתחילת 2020. 

החברה אינה עומדת בשלב זה בקריטריונים לקבלת סיוע ממשלתי ולכן יתרות המזומנים שלה לא יאפשרו לה לתמוך בפעילות מתמשכת ולכן בכוונתה לבקש הגנה מפני הנושים. בחודש שעבר משכה החברה 1.25 מיליארד דולר ממסגרות האשראי שעומדות לרשותה, מהלך שעורר כבר דאגה בקרב המערכת הבנקאית בארה"ב.

החברה שמרכזה ממוקם בטקסס ומעסיקה קרוב ל-95 אלף עובדים בארה"ב, מחזיקה כעת במספיק מזומנים לחודשים הקרובים אך ככל שהמגבלות התנועה ימשכו בארה"ב, החברה תיאלץ להשאיר את 850 החנויות שלה סגורות מה שמעלה חשש כי לא יותיר לה די אוויר לחזור לפעילות עם הסרת מגבלות התנועה. 

דובר מטעם החברה מסר לכלי התקשורת כי מאז המחצית השניה של 2019, החברה מנהלת שיח עם הנושים שלה במטרה להאריך את זמן הפירעון של החובות במטרה לחזק את המאזן שלה ולאפשר לה חופש פעולה נרחב יותר בפיתוח עסקי הליבה. "התפרצות הווירוס יצרה אתגר בלתי צפוי לחברה שנושאת עיניה לחזרה לשיגרה".

בתחילת השנה החברה נכשלה בניסיון לפרוש מחדש חוב של 4 מיליארד דולר לשורה של בנקים ולהאריך את זמן פירעון החוב ולרווח את התשלומים וזאת כדי לאפשר לה ליישם תוכנית הבראה שאמורה הייתה לעזור לה להתמודד עם אתגרי הסחר הדיגטלי.

החברה אמורה לשלם מחר 12 מיליון דולר לבנקים ובחודש יוני היא אמורה לפרוע למחזיקי האג"ח תשלום בהיקף של 105 מיליון דולר. החברה נאנקת תחת הוצאות ריבית של 300 מיליון דולר מידי שנה וזאת ללא תשלומי קרן חוב. מרבית החוב של החברה בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר אמור להיפרע בשנת 2023.

המניות של החברות הוותיקות בתחום הקמעונאות נופלות כעת בתגובה לדיווחים.  מניית קוהל'ס (סימול:KSS) יורדת בקרוב ל-10%. מייסיז' (סימול:M) מאבדת 8%, בד בת אנד ביונד (סימול:BBBY) נופלת ב-15%. טרגט (סימול:TGT) יורדת ב-2.7%. נציין כי נתוני המכירות הרשמיים לחודש מרץ, שפורסמו מוקדם יותר היום, מוסיפים ללחץ (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נח (אמונים) 16/04/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    ...
  • 4.
    f 16/04/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שסתם גזענים...אולי בעצם כן ומקבלים את העונש.
  • 3.
    אסון גלובלי זה אמזון 16/04/2020 04:42
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה לא מטפלים במונופולים
  • 2.
    אחרי j c peny מייסיס בתור (ל"ת)
    קש 15/04/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 15/04/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    שווי השוק שלה בסה"כ 100 מיליון דולר. מניות החברה בנסיגה כבר משנת 2012 , זו דוגמא לחברה שלא ידעה להתאים את עצמה לתחרות הגוברת בסקטור.
  • ליאור 16/04/2020 00:15
    הגב לתגובה זו
    לחברה 95 אלף עובדים ושוכרת מאות אלפי מטרים עבור החנויות שלה.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."