ההידרדרות באירופה צפויה לצבור תאוצה החל מהשבוע הקרוב
למרות ההידרדרות החריפה בנתוני המאקרו בחודשים האחרונים, הבנק המרכזי באירופה (ECB) לא הודיע גם הערב על תוכנית תמריצים לשווקים. למעשה, מדובר בפעם הראשונה בעשור האחרון שהבנק המרכזי צופה בהידרדרות כלכלית מבלי להתערב. המשך הידרדרות כלכלית מובטח בסיטואציה הנוכחית.
בתוך כך, המהלך המשמעותי ביותר בשוק האירופאי צפוי להתרחש החל מהשבוע הבא, כאשר המאזן של הבנק צפוי להתחיל לרדת בצורה משמעותית לראשונה מאז סוף 2014. בדומה לתהליך צמצום המאזן של הפד' (שהתחיל רשמית בספטמבר 2017, אך בפועל התחיל רק ב-2018, הפסקת הרכישות מצד ה-ECB צפויה להתחיל להשפיע בפועל על השווקים רק בשבוע.
איך זה קורה?
חלק מרכזי במאזן הבנק הוא הרכישות מחדש שהבנק מבצע. כל אג"ח שמגיע לפדיון, הבנק מחזיר את הכסף שנפדה בחזרה לשווקים. בדצמבר האחרון הסתכמו הפדיונות של הבנק בסכום של 14.52 מיליארד אירו, כאשר הבנק "יצר" עוד כ-15 מיליארד אירו והזרים אותם לשוקי האג"ח. בחודש ינואר מסתכמים הפדיונות של הבנק ב-25.65 מיליארד אירו. ובמילים פשוטות: למרות שהבנק הודיע על הפסקת הרכישות בחודש שעבר, ההפרש בפעולות הבנק כמעט ולא היה מורגש החודש. במיוחד כאשר לא הונפקו אגרות חוב בכמות גדולה מצד המדינות באיחוד.
מאזן הבנק ב-2 העשורים האחרונים: שיא חדש בשבוע החולף
בחודש פברואר הסיטואציה משתנה, כאשר הפדיונות של הבנק צפויים להסתכם בסכום של 11.9 מיליארד אירו בלבד, כאשר רק 8.7 מיליארד אירו צפוים להגיע לשוקי האג"ח הממשלתיים (לעומת 21 מיליארד אירו בחודש ינואר). בנוסף, נציין כי הבנקים האירופאים צפויים להתחיל להחזיר כעת חלק מהלוואות שקיבלו בשנים האחרונות (TLTROׂׂ), דבר שיקטין את מאזן הבנק.
הרכישות של הבנק המרכזי בשוקי האג"ח הממשלתיים: הפסקת הרכישות בפועל בתחילת פברואר
למרות הטענות של דראגי הערב במסיבת העיתונאים, נתוני המאקרו החלשים אינם זמניים. כפי שטענו בחודשים האחרונים, אחד האינדיקטורים האמינים ביותר לכלכלה האירופאית הוא הגידול בכמות הכסף, M1. בעולם שצמיחה כלכלית בנויה על חוב ויצירה של כסף חדש, יש חשיבות רבה לרמות הגידול בכסף (שמצביע על גידול בהלוואות וכו'). קצב הגידול בכמות הכסף עמד על רמה של 6.7% בלבד בחודש נובמבר האחרון. מבחינה היסטורית קצב הגידול הנוכחי צפוי לגרום למיתון (בתוך 12). הכלכלה האירופאית מציגה קצב גידול דומה בכל החודשים האחרונים, ולכן כפי שטענו ביוני האחרון (לכתבה המלאה), הצפי הוא לכניסה להתכווצות כלכלית לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק המרכזי. הפסקת הרכישות בפועל צפויה להוריד עוד יותר את קצב גידול הכסף באירופה.
האירו בדרך לנפילה?
ללא תמיכה של הבנק המרכזי, "כלכלת הזומבי" שהתפתחה באירופה בשנים האחרונות לא יכולה להתקיים, ונראה כי השחקנים בשוקי המט"ח מתחילים להגיב כבר הערב: האירו עבר לירידות חדות של 0.7% מול הדולר, לרמה של 1.13 דולר לאירו.
- 9.אלון 31/01/2019 10:12הגב לתגובה זואין לי מושג מאיפה הוא כותב את הדברים האלו, אירופה טסה השבוע, תאו את הדאקס !
- 8.בתגובות חופרים=חפירה (ל"ת)סוסו 25/01/2019 21:14הגב לתגובה זו
- 7.בדירה גרים=קורת גג 25/01/2019 17:46הגב לתגובה זובדירה גרים=קורת גג,לעומת מגורים ברחוב
- 6.בגלל זה אירופה עולה? (ל"ת)טל 25/01/2019 17:06הגב לתגובה זו
- 5.קפיטליזים חזירי לא ממש מיטיב עם האזרח הפשוט (ל"ת)ג'וי 25/01/2019 08:47הגב לתגובה זו
- 4.אבל הדאקס מעל 11000 (ל"ת)רפי 24/01/2019 23:37הגב לתגובה זו
- 3.איציק 24/01/2019 22:41הגב לתגובה זואין קשר בין תחזית הגרפים שאתם מציגים לבין המציאות
- 2.תמיד אתה רואה שחורות.אתה פשוט נהנה מזה . (ל"ת)מר עמית 24/01/2019 21:37הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 24/01/2019 21:19הגב לתגובה זומי שמשקיע שיברח
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.

IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
שתי ענקיות הטכנולוגיה מציגות התקדמות בתחום המחשוב הקוונטי, שמאותתת כי הגל הבא עשוי לבוא דווקא מהשחקניות הגדולות
בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50, כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.
IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.
המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.
במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.
- האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
- IonQ טוענת שהיא הצליחה לשבור שיא עולמי - למה כדאי לשים לב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.
