ראיון

בשרודרס מסבירים למה הם ניטרלים על שוק המניות האמריקני - ומספקים המלצה

אזאד זאנגאנה, כלכלן בכיר בשרודרס, מתייחס לסיכונים כיום ולהעדפותיו כיום באפיק המנייתי ברמה הגלובלית

גיא בן סימון | 18/06/2017 17:00 (2)

נושאים בכתבה שרודרס

בזמן שגל טרור שוטף את רחובות בריטניה וזמן קצר לאחר סיום בחירות הבזק במדינה, בשבוע הקרוב תחל לונדון במשא ומתן עם בריסל על היציאה מהאיחוד האירופי. על הפרק עומד סגנון היציאה מהאיחוד, כלומר 'ברקזיט' רך או קשה (כלומר, עזיבת האיחוד האירופי ללא גישה לשוק האירופי המשותף). רק הבוקר ה-"The Mail on Sunday" הבריטי פרסם סקר חדש לפיו רוב אזרחי בריטניה כלל לא מעוניים לצאת מהאיחוד ומבקשים משאל עם נוסף. אבל לא נראה שזה הכיוון ואנשי הקהילה העסקית בבריטניה גיבשו הבוקר מכתב המיועד למיי (תחת הכותרת "לשים את הכלכלה ראשונה") בקריאה להימנע מברקזיט קשה. אזאד זאנגאנה, כלכלן בכיר ואסטרטג המתמחה באירופה בענקית ההשקעות שרודרס, שכיהן במשרד האוצר של המלכה הבריטית, מדבר בשיחה עם Bizportal על הסיכונים שעומדים לדעתו בפני בריטניה והאיחוד כולו.

"הדאגה הגדולה מיוחסת ליצואנים הבריטים שיאלצו להציג כעת אישורים נוספים להעברת סחורות, ועשויים לספוג עלויות נוספות. הקושי הוא שהבקשות יעיבו על הסכמי הסחר החדשים של בריטניה, שכעת תיאלץ לוותר על היתרון ממנו נהנתה כתוצאה מהחברות באיחוד. כאשר אני מדבר עם אנשי עסקים מטורקיה, למשל, שבאופן טכני היא חלק מהאיחוד, הם עדיין צריכים להציג ניירות לכל מדינות האיחוד האירופי, ולפעמים העיכוב באישורים הללו מאלץ אותם באופן פיזי לעקוף מדינות כדי להעביר את הסחורה. בריטניה לא מוכנה לזה, והאיחוד האירופי לא מוכן לזה".

"לדעתנו, הברומטר הטוב ביותר לגבי בריטניה מגולם בשער הפאונד. כרגע בריטניה די חלשה ולכן היא תקבל את מה שהאיחוד מציע. אם נסיים בתרחיש רך אני רואה את הפאונד מגיב בעלייה לטווח שבין 1.30 ל-1.35 פאונד לדולר. מנגד, אם נגיע ל'ברקזיט' קשה נראה את הפאונד יורד שוב לרמה של 1.2 לדולר. יש לקחת בחשבון כי כלכלת בריטניה, שהיתה החזקה ממדינות ה-G7 ונחשבת כעת באופן רשמי לאחת החלשות מבין החברות האיחוד האירופי ולא רק בגלל ה'ברקזיט', אלא בגלל הצניחה בשער הפאונד ועלויות הסחורות בהתאם, שכר העבודה הנמוך ועוד. שיעור הצמיחה בבריטניה צפוי לעמוד השנה לפי התחזיות שלנו על סביב 1.6% שנחשב נמוך מאד, ובשנה הבאה אנו צופים גם כן צמיחה של 1.6%. אני צופה כי שיעור התעסוקה הבריטי שנמצא כעת על 4.6%, צפוי לעלות בהדרגה בין היתר על רקע השלכות ה'ברקזיט'".

"בסקירה שהוצאנו בתחילת השנה, האינפלציה הגבוהה אפיינה כמעט את כל השווקים שסקרנו. עם זאת, נק' הפסגה מאחורינו וכעת אנו צופים ירידה באינפלציה. את הורדת התחזית החדה ביותר ביצענו לארה"ב מתחזית לאינפלציה של 2.6% ל-2% בלבד ב-2017. הסיבה העיקרית מיוחסת לשכר העבודה שזוחל למרות תכניותיו של הנשיא".

מה לגבי המצב בארה"ב? "אנו מודאגים מכך שטראמפ לא יצליח להעביר את התכנית הפיסקלית והרפורמות שלו. הוא רוצה להעלות את שיעור הצמיחה ל-4% אבל איך בדיוק הוא יעשה זאת? בפעם האחרונה שראינו שיעור צמיחה שזה זה היה לפני בועת הדוט קום. מאז שנות ה-60 לא נרשמה צמיחה עקבית של 4%, וגם אז היא יוחסה לצמיחת האוכלוסייה על רקע דור הבייבי בום. הדרך המהירה לעודד צמיחה היא להביא עוד מהגרים, אך אנו יודעים מה היחס של טראמפ לנושא. אם נהיה נדיבים לגבי התכניות של טראמפ, ונגיד שהוא יוכל להביא 11 מיליון מהגרים, זה לא מתיישב עם המדיניות שלו כלפי מהגרים עליה הוא הצהיר לפני הבחירות".

לדבריו, הראלי בשווקים שהחל עם ניצחונו של טראמפ נבנה בעיקר על הציפיות לצעדים שטראמפ הבטיח ליישם ובעיקרם הפחתת מסים חדה, תכנית השקעה בתשתיות ודה רגולציה. ככל שטראמפ הולך ומסתבך מבחינה פוליטית ויישום התכניות הולך ומתעכב, כך יורד המומנטום בהתאם. "יותר מדי הבטחות פוזרו ועולה שאלה גדולה האם טראמפ יוכל לספק אותן. הדאגה שלי היא ששוק המניות מונע מאנליסטים שמסתכלים על השורה התחתונה של סקטור מסוים אך אינם מסתכלים מעבר לכך. מה למשל הקולגות שלהם עושים. אנו יודעים כי טראמפ לא יכול להעביר כל הרפורמות עליהן הוא מדבר. אנו יודעים שקיצוצי המס עליהם הוא דיבר לא יקרו ברובם. בשורה התחתונה, אנו כרגע נייטרלים לגבי השוק האמריקאי ומעדיפים השקעה בשוק האירופי ולא רק בגלל טראמפ. השוק האמריקאי נראה יקר כעת. אנו לא בשורט על ארה"ב כמובן אבל להערכתנו השוק האירופי מעניין יותר. סביבת המקרו באירופה מתחזקת ובגדול השוק האירופי נמצא שנתיים מאחורי השוק האמריקאי. זה זמן טוב להיות מושקע בנכסים אירופאים".

בשרודס הורידו את תחזית הצמיחה לארה"ב לשנת 2017 מ-2.3% ל-2%. מנגד, העלו בשרודרס את תחזית הצמיחה לגוש האירו (מ-1.5% ל-1.8%) ולגרמניה בפרט (מ-1.6% ל-1.8%).

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה לגבי הסיכון באירופה? לדברי זאנגאנה, הסיכונים העיקריים הקשורים לחוסר היציבות ברמה הפוליטית, כמו יוון, פורטוגל, הולנד והבחירות בצרפת - כבר מאחורינו. "אמנם, אנו עומדים לקראת בחירות בגרמניה בספטמבר אך אנו נותנים לאירוע זה סיכון נמוך לשווקים. באיטליה לעומת זאת, אנו רואים חוב גבוה, אוכלוסייה מזדקנת, ובסך הכל היא תמיד היתה פגיעה יותר. הרבה כלכלנים שואלים כעת מתי יגיע המיתון הבא בארה"ב. סביר שזה יגיע בקרוב, ואומרים כי בדרך כלל משבר מגיע אחת ל-5 שנים. אך לא ברור מתי המיתון יגיע. כאשר המשבר יגיע אני צופה כי השווקים יפגעו באיטליה ראשונה כך שנראה את תשואות האג"ח מזנקות ועמן הקריאה לחילוץ. באופן ברור זו תהיה 'יוון הבאה'".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
Sassi6 19/06/2017 01:30
הגב לתגובה זו
בריסל רוצה 'ברקזיט' קשה, ללא גישה לשוק האירופי המשותף, כי בריטניה חלשה כלכלית תבלום את הסחף של המדינות המתנדנדות הרוצות לצאת בעקבותיה >> ולכן לבריטים לא תהא ברירה אלא לקבל את כל מה שהאיחוד יכתיב להם, ובכל זאת, שאלת מיליון הדולר איננה כאן, השאלה היא אם התיקון של מדד הנסדק ידביק את מדדי דאו ג'ונס והאסנפי? או שמא הם ימשיכו במומנטום העליות במנותק לתיקון בנסדק? אייל גורביץ, לפתחך >> תרים את הכפפה, תודה
1.
מה לדעתכם הכיוון בדולר שקל? (ל"ת)
המתחזה 18/06/2017 17:36
הגב לתגובה זו

מקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות

חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?

משה כסיף | 18/10/2025 12:48

נושאים בכתבה כלכלת צרפת צרפת דירוג חוב עמנואל מקרון

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

האם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI באמת משתלם?

חברות רבות ממירות את כריית המטבעות ואת כח המיחשוב שלהן לטובת מרכזי נתונים לטובת הבינה המלאכותית ועוברות מ-Proof of Work ל-Proof of Compute, האם זה אכן מהלך משתלם?

רן קידר | 19/10/2025 10:21

נושאים בכתבה קריפטו AI

בשנים האחרונות עולם הקריפטו מתבגר ונכנס יותר ויותר לתוך העולם הפיננסי "הישן". המטבעות היציבים צוברים לגיטמיציה, נכסי קריפטו עתידים לשמש כערובה למשכנתאות ורשות שוק ההון האמריקאית שוקלת להשתמש בשוק הקריפטו להשקעות פנסיוניות. על פניו, הקריפטו כולו התבסס היטב בעולמות הפיננסיים.

אך עם זאת, לאור שחיקה ברווחים, מודל העבודה של החברות "המסורתיות" לכריית ביטקוין וקריפטו מתחיל לעבור שינוי משמעותי. ממודל עבודה שכלל השקעות מסיביות בחומרה כדי לקבל מטבעות חדשים, מה שהצריך צריכת חשמל אדירה, הוצאות קירור ותחזוקה שוטפת לחוות שרתים שפועלות לאורך כל שעות היממה, תוך כדי רגישות גבוהה למחיר הביטקוין והאלטים - החברות משנות את המיקוד העסקי ומוסיפות לפעילות שלהן הקמה ותפעול של הקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי אנרגיה לטובת פעילות בינה מלאכותית, לאור צורך הולך וגובר וסכומי עתק שמושקעים בסקטור שמבטיח מהפיכה חדשה, אך האם זוהי השקעה משתלמת לטווח הארוך?

כרייה משתנה והצורך בהסתגלות

בעבר, מודל הכרייה של ביטקוין התבסס על תחרות בין כורים (ASICs) בפתרון חידות חישוביות, תלות ישירה במחיר המטבע, רמת קושי גוברת ועלויות אנרגיה. האירוע של חציית התגמול (halving) שהתרחש ב-2024, הוריד את התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק, ובכך שחק את שולי הרווח. במקביל, רמת הקושי החישובי זינקה ונדרש יותר ויותר חשמל כדי לקבל את אותה התמורה. עלויות חשמל וקירור הפכו קריטיות, וההכנסה מהכרייה נעשתה תנודתית יותר. במקביל, עליית ה-AI פתחה סקטור חדש שנזקק לכמויות עיבוד עצומות, עם דגש על זמינות מיידית של תשתיות. וכך, המעבר היה מתבקש: חברות הכרייה כבר יושבות על שטח, מחזיקות בתשתיות חשמל, קירור ותמסורת, והמעבר לספק תשתיות ל-AI.

תשתיות ישנות, הזדמנויות חדשות

המעבר של חברות כרייה למרכזי AI ו-HPC (מחשוב בעל ביצועים גבוהים) אמנם דורש התאמות, אך מתבסס על יתרונות קיימים: גישה לחשמל מוזל או מסובסד, מערכות קירור פעילות, קרקעות מתועשות ורישיונות קיימים. חברות כמו Bitdeer Bitdeer Technologies, IREN שזינקה 198% בשנה האחרונה Iris Energy שזינקה כ-580% בשנה האחרונה, ו־HIVE HIVE Digital Technologies, שזינקה 73% בשנה האחרונה, כבר משתמשות באותן תשתיות קיימות כדי לארח עומסי עבודה חדשים של AI. על פי דוחות אחרונים, שירותי AI יכולים להניב הכנסה גבוהה פי 25 ל-kWh לעומת כרייה. מעבר לכך, חברות רבות מצליחות לגייס חוזים ארוכי טווח בתחום ה-AI, מה שכמעט ולא מתאפשר בכרייה, בשל התנודתיות הטבועה במחיר המטבע.

לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר לא בוחנים את חברות הכרייה לפי ה-Hashrate ( בלבד, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן להפוך לחברות תשתית מחשוב. זה מתבטא בזינוק בערך המניות של חברות כמו Cipher Cipher Mining Technologies ו-IREN, בעקבות חדשות על עסקאות בתחום ה-AI וה-HPC.