רוצים להשקיע בחו"ל? כלכלני אגוד מציגים רשימת ETF מומלצות ל-2014

איזה חלק מהתיק מומלץ להפנות למניות? כמה בארץ וכמה בחו"ל? אלו סקטורים מומלצים בחו"ל? מה תשואת ה-ETF ב-2013? צפו ברשימה
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה ETF תעודות סל

אפיק המניות רשם ב-2013 עליות שערים מרשימות בישראל ובעולם בתמיכת הבנקים המרכזיים ששמרו על סביבת ריבית נמוכה. כלכלני בנק אגוד מעריכים כי "כל עוד סביבת הריביות המוניטארית תישאר נמוכה צפויים שוקי המניות ליהנות ממומנטום חיובי, בעיקר בשל היעדר אלטרנטיבות השקעה ועלות הכסף".

מבין המדדים המובילים בעולם הוביל מדד הניקיי בעלייה שנתית של כ-57%, הטופיקס (יפן) - 51%, הנאסד"ק - 38.3%, מדד ת"א 100 - 15% ומדד המעו"ף סיים את השנה בעליה של כ-12%.

50% מהתיק בישראל ו-50% מהתיק בחו"ל

גם לאחר עליות השערים הנאות מבהירים בבנק אגוד כי יש מקום להמשך המגמה החיובית: "מבחינת רמות המכפילים הנוכחיים והעתידיים של המדדים עולה כי מדדי המניות נסחרים ברמות מכפילים סבירות באופן יחסי" וממליצים על חשיפה מנייתית של 18% בתיק רגיל ו-28% בתיק ספקולטיבי.

את תיק המניות כדאי לחלק באופן שווה בין ישראל לחו"ל - 50% בכל שוק. הסקטורים המומלצים בארה"ב הם הפיננסיים, הקמעונות והבניה. השקעה בחו"ל יכולה להיעשות ישירות במניות, דרך קרנות נאמנות או דרך תעודות סל. תשואה גבוהה במיוחד השיגו ב-2013 התעודות: BBH-65.5%, XRT - 41.3%, IVMH - 36.8%.

ETF להשקעה בארה"ב בדיבידנד:

בבנק אגוד ממליצים על שלוש תעודות סל מעניינות להשקעה בארה"ב לשנת 2014: הראשונה - HDV - השקעה בחברות המחלקות דיבידנד; DVY - השקעה בחברות בארה"ב המחלקות דיבידנד ו-VIG השקעה בחברות במעלות עת שיעור הדיבידנד המחולק.

מבחינה סקטוריאלית ממליצים בבנק על BBH (חברות מסקטור הביוטכנולוגיה), XLF (חברות מסקטור הפיננסים), XHB (בנייה), XRT (קמעונאות) ו-VNQ (חברות ריט).

ללקוחות ספקולטיבים ממליצים בבנק על התעודות: IWM, DBA ו-XME.

ETF להשקעה באירופה:

למי שמעוניין להשקיע באירופה ממליצים בבנק על תעודות הסל הבאות: MSE FP (להשקעה במטבע האירו) ו-FEZ (להשקעה במטבע הדולר). שתי התעודות חשופות למדד ה-ISHARES-EURO STOXX 50. המדד כולל את 50 החברות הגדולות באירופה רובן חברות בעלות פעילות גלובאלית עולמית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טלביט יועצים פיננסים 05/01/2014 19:52
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב הקורא. 1.מומלץ לבלון את מחזורי המסחר של הETF השונים ובמיוחד אלו הנסחרים באירופה. מחזורים נמוכים עשויים לגרור תנודתיות גבוהה ולא לכל משקיע זה מתאים. 2. חשוב לבחון את תכולת הETF ולזהות האם המקולות של בני"ע המכילים אותו מפוזרים מספיק למנוע תנודתיות והשעה של מס' ניירות מצומצם. הרי בסופו של יום אנו משקיעים ב ETF למטרת פיזור סיכונים. אייל ביטרמן מנכ"ל משותף www.talbit.co.il
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.