מחקר של בלומברג: שוק המניות מתנהג באופן זהה לשנת 54' - איך זה ייגמר?

הקורלציה של ה-S&P500 היא ברמה של 95% לכפי שהתרחש ב-54', אז נשבר השיא שנקבע טרם 'משבר 1929' - הנה המספרים
יוסי פינק | (7)

מחקר חדש של בלומברג וקבוצת ההשקעות 'בספוק' הגיע למסקנה כי מדד ה-S&P500 האמריקני מתנהג השנה באופן כמעט זהה מבחינת הביצועים היומיים לכפי שהתנהג המדד בשנת 1954. לפי אותו מחקר, הקורולציה עומד על 0.95 מתוך מקסימום של 1. כלומר כמעט מושלם. איך זה נגמר אז?

המדד האמריקני טיפס השנה (2013) אל מעל רמת השיא הקודמת שלו שנרשמה ב-2007, וזאת כפי שקרה ב-1954 כאשר המדד טיפס ושבר את השיא שנרשם ב-1929. השנה, המדד עלה מינואר עד מאי, נפל ביוני וזינק 5% ביולי. גם בשנת 1954 המדד עלה מינואר עד מאי, ירד ביוני וזינק 5.7% ביולי. בשתי השנים חודש אוגוסט היה שלילי.

השנה, אחרי שנחצה שיא כל הזמנים (זה קרה במארס) ה-S&P500 טיפס עוד 7.8%. בחודש ספטמבר 1954, המדד עלה 12% מעל רמת השיא שנשברה מוקדם יותר באותה השנה. מה קרה בהמשך? בשנת 1954 המדד עלה עוד 55% מעבר לרמת השיא שנקבעה ב-22 בספטמבר. אחרי אותן שנתיים חלומיות, המדד ירד 22% מאוגוסט 1956 ועד אוקטובר 1957 ומשם יצא למהלך עליות של כ-100% עד 1961.

אבל לא הכל ורוד. לפי מחקר של בלומברג ו'ביריני', הראלי הגדול בוול סטריט שהחל ב-2009, כבר חורג מהממוצע. מאז מלחמת העולם השניה, הראלי הממוצע בשוק המניות האמריקני נמשך 4 שנים בלבד. נוסיף על כך את העובדה שכלכלת ארה"ב דווקא מאיטה את קצב הצמיחה, ומקבל נורת אזהרה. הכלכלנים בארה"ב חתכו לאחרונה את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי ל-2% וזאת מתחזית קודמת לצמיחה שנתית של 2.3%.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בזבוז זמן 30/09/2013 18:34
    הגב לתגובה זו
    הרי עוד שנה זה כבר יהיה דומה לתקופה אחרת
  • 6.
    אהרון 30/09/2013 12:31
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים אהבים סטטיסטיקה אבל הנושא חלקלק ומטעה
  • 5.
    מה הייתה אז הריבית? (ל"ת)
    שאלה לנושא ההשוואה 30/09/2013 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איזה שיא? 30/09/2013 10:30
    הגב לתגובה זו
    טאואר אפריקה..... יש המון לא מתקרבים לשיא.
  • 3.
    אנונימי 30/09/2013 10:23
    הגב לתגובה זו
    אז זה היה בבום הגדול שלאחר מלחמת העולם.. מצב אחר גמרי.
  • 2.
    אז מה המסקנות של "המחקר" (ל"ת)
    טוב 30/09/2013 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיל 30/09/2013 10:18
    הגב לתגובה זו
    פריצה מעלה שבירה מטה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.