פסגות בסקירה עולמית: אופטימיות באירופה, נתונים טובים בסין
בשבוע שעבר נרשמה אופטימיות רבה בשוקי העולם, כאשר המדדים המובילים בארה"ב מגיעים לשיא רב שנתי. הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות, איילת ניר, מסכמת את ההתפתחויות ואירועי המאקרו הבולטים של השבוע שחלף באירופה, בארה"ב וגם בסין.
בין האירועים הבולטים שמציינת ניר הוא את האופטימיות הרבה ביחס לאירופה במסגרת הכנס בדאבוס ומשאל העם אשר צפוי להיערך בבריטניה. באשר לכלכלה הגדולה בעולם מציינת ניר לחיוב את האישור של בית הנבחרים להעלאת תקרב החוב לתקופה של שלושה חודשים, כאשר גם בסין נרשמו נתוני מאקרו חיוביים.
גוש האירו - החברות מסתכלות על משבר החוב במשקפיים ורודים
בכנס דאבוס שנערך בסוף השבוע נרשמו רוחות חיובית ביחס למצבה של כלכלת אירופה אשר שרויה במשבר. למרות האמור, בפסגות מציינים כי רצוי שהאופטימיות תהיה זהירה. "אנו בהחלט תומכים בדבריה של מנהלת ה-IMF (כריסטין לגארד) לפיהם אסור להיות שאננים, שכן המלאכה עדיין מרובה"
לדברי ניר, "בעוד אנו שותפים לדעה כי חל שיפור בשנה וחצי האחרונות, בעיקר במחויבות המנהיגים לפתרון המשבר, ובאופן הטיפול שלהם בו, עדיין אין להתייחס למשבר הזה כאל משבר שנפתר או להתעלם מהסיכונים שהוא מייצר לכלכלה העולמית".
מבחינת הנתונים, מדד אמון העסקים בגרמניה עלה בפעם השלישית ברציפות ל-104.2 מ-102.4 בחודש דצמבר. ספרד מנצלת את התשואות הנמוכות וגייסה כבר 9.4% מהצרכים הפיננסיים שלה ל- 2013. 60% מהביקושים הגיעו מחוץ לספרד. בנקים באירופה החזירו 137 מיליארד אירו שלוו במסגרת ה LTRO (הלוואה ל-3 שנים בריבית של 1%).
בריטניה משאל עם על חברות באיחוד האירופאי (EU)
ראש ממשלת בריטניה קמרון הבטיח כי אם יבחר שוב לראשות הממשלה, הוא יפעל לביצוע משאל עם בנוגע לחברות בריטניה באיחוד האירופי עד 2017. "בעיקרון, הממשלה מעוניינת להישאר באיחוד, אך קמרון מעוניין לפתוח למו"מ את תנאי החברות של בריטניה", מעריכה ניר.
ניר מעריכה גם כי "ההחלטה על משאל עם עתידי, מיועדת אך ורק בכדי לסייע לקמרון בבחירות הצפויות במאי 2015, שכן יש לא מעטים בבריטניה, שחושבים כי המוסדות של האיחוד האירופאי מתערבים יתר על המידה בנושאים הפנימיים של המדינות (בהן בריטניה)"
בכלכלה הגדולה בעולם - הרפובליקנים אישרו את העלאת תקרת החוב האמריקני לתקופה של 3 חודשים
ביום רביעי הצביע בית הנבחרים האמריקני על העלאת תקרת החוב לתקופה של 3 חודשים. ההצעה צפויה עתה לעבור לאישור הסנאט, ועל פי ההערכות, צפויה לעבור ללא שינוי, ואז להישלח לנשיא אובמה לחתימה.
"ההצעה הזו מפחיתה את הסיכון שבית הנבחרים, ובעיקר הרפובליקנים יואשמו בהידרדרות של הכלכלה האמריקאית לכדי פשיטת רגל; מטרתה: למנוע מצב שבו יש העלאה של תקרת החוב לטווח ארוך ללא תכנית מפורטת ארוכת טווח במקביל להתמודד עם ,'משבר החוב' של הכלכלה האמריקאית".
ניר מציינת גם כי קיימת סוגיה נוספת עמה ידרשו המחוקקים להתמודד, כבר בקרוב, והיא סוגיית הקיצוצים התקציביים שהיו צפויים להיכנס לתוקף כבר בתחילת 2013 אך נדחו בחודשיים ימים, ל-1 במרץ. מדובר בסכום של 1.2 טריליון דולר, מחציתו בהוצאות ביטחון.
בגזרת התעסוקה, תביעות חדשות לדמי אבטלה מוסיפות להפתיע את הכלכלנים לחיוב. על פי הנתון השבועי האחרון, נרשמה ירידה של 5,000 בהיקף הדרישות בשבוע האחרון, לאחר ירידה של 40,000 בשבוע הקודם. המגמה מצביעה על המשך ירידה בתביעות החדשות לדמי אבטלה, והמתאם הגבוה של נתון זה עם שוק המניות, מאותת על שוק מניות חיובי (שימו לב שהנתון של התביעות הינו במהופך).
נתונים מעודדים בסין
מדד מנהלי הרכש בסין עלה בחודש ינואר ל-51.9, העלייה החמישית ברציפות, לרמתו הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות. הממוצע ארוך הטווח של המדד עומד על 51.7. הגורמים העיקריים לעלייה הינם גידול בייצור ועלייה ברמת התעסוקה במשק הסיני. מצד שני, רכיב ההזמנות החדשות ירד במעט ל-52.7 מ-52.9 בדצמבר ורכיב ההזמנות לייצוא שמר על יציבות. השיפור במהלך חודש ינואר היה בעיקר כתוצאה משיפור בביקושים המקומיים כאשר צמיחת הייצוא עדיין מתונה.
- 1.סוחר ותיק 27/01/2013 17:04הגב לתגובה זוהכל נזיל ביותר !!!!!! הכותרות משתנות במהירות ז ה י ר ו ת
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה בינואר, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור", שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי ומגדיל את ההוצאה על אכיפה בגבול למעל 10 מיליארד דולר.
הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. מתחילת השנה בוצעו מעל 20 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים שבהן נהרגו מעל 80 איש. רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מירוץ וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים.
החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות
חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,000 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (200 מיליון דולר) הורחב משמעותית השנה, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 400 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול (טכנולוגיות למניעת כניסות והברחות). המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.
