טראמפ וקריפטו
טראמפ וקריפטו

ניגוד עניינים? החוק שהבית הלבן לא רוצה לקדם

הצעת החוק בארה"ב שנועדה לאסור על נבחרי ציבור כולל הנשיא להחזיק מניות, נתקלה בהתנגדות מהבית הלבן; ברקע: קדנציה שנייה של טראמפ עם מאות מיליוני דולרים מקריפטו, עסקאות בינלאומיות וצעדים רגולטוריים שמעוררים שאלות על ניגודי עניינים

תמיר חכמוף |

הסנאטור ג’וש הולי, מהדמויות הבולטות בימין השמרני בסנאט האמריקאי, מקדם את הצעת החוק PELOSI Act - קיצור של Preventing Elected Leaders from Owning Securities and Investments אשר שם לעצמו למטרה: לשים סוף למסחר במניות פרטיות על ידי נבחרי ציבור במהלך כהונתם, בניסיון לחסום ניגודי עניינים.

הגרסה הנוכחית של ההצעה כוללת לכלול גם את הקודקודים בבית הלבן, כלומר החלת האיסור גם על נשיא ארה"ב וסגנו. המהלך נולד כחלק מהניסיון של הולי לגייס תמיכה דמוקרטית לקראת הצבעה בוועדת הסנאט, לאחר שיו"ר הוועדה ראנד פול (R‑KY) הביע התנגדות למהלך במתכונתו הקודמת.

הרחבה זו הפכה את ההצעה למוקד עימות עם הבית הלבן. לשכת הקשר עם הקונגרס של הבית הלבן התריעה מפני פגיעה אפשרית בסעיף II של החוקה, הקובע את סמכויות הרשות המבצעת. לפי גורמים המעורים בנושא, ההתנגדות נוגעת בעיקר לשילוב נשיאים וסגנים באיסור, ופחות לעצם האיסור על חברי קונגרס.

מאחורי הקלעים, בבית הלבן מזהירים כי הכללת הנשיאים בהצעה עלולה להרתיע מועמדים פוטנציאליים מלהתמודד בעתיד. לדבריהם, קידום ההצבעה בוועדה נועד לאפשר לו להעביר יוזמות אחרות תוך כדי שמירה על שליטה בתוכן הסופי של החוק.

מה באמת עשוי להיות כאן?

מאז חזר לבית הלבן, דונלד טראמפ הפך את הקדנציה השנייה שלו למנוף עסקי בקנה מידה חסר תקדים. יותר מ־320 מיליון דולר זרמו דרך מטבע המם $TRUMP, עוד 2 מיליארד דולר מקרן ממשלתית של איחוד האמירויות הוזרמו למטבע יציב חדש, ובמקביל עסקאות נדל"ן והסכמים עם תאגידים בינלאומיים, כולם בשליטה הדוקה של משפחת טראמפ דרך חברת World Liberty Financial.

השינוי בגישתו של טראמפ לקריפטו בולט במיוחד: אחרי שבקדנציה הראשונה הגדיר מטבעות דיגיטליים כ"תרמית", הוא הפך כעת לשחקן מרכזי ומרוויח עיקרי מהתחום. לצד הכנסות המטבעות, המשפחה נהנית מחוזים בינלאומיים, ואפילו מגישה יוצאת דופן למשקיעים, כמו סיורי VIP בבית הלבן. ההשקעות כוללות שמות שנויים במחלוקת כמו ג'סטין סאן וצ'אנגפנג ג'או, שהשיגו הקלות משפטיות והקלות רגולטוריות במקביל להשקעותיהם.

המבקרים רואים במהלך "שחיתות", בעוד תומכיו טוענים שמדובר ביזמות לגיטימית. כך או כך, טראמפ הפך את מוסד הנשיאות למכונת הכנסה גלובלית, כאשר ההכנסות זורמות מבלוקצ'יין, חוצות גבולות ואינן כפופות למנגנוני השקיפות שהיו מקובלים עד כה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לקריאה נוספת הנשיא והמטבע: אימפריית הקריפטו של טראמפ מרעידה את וושינגטון

המשקיעים לא ממש הרוויחו, טראמפ דווקא כן

מטבע $TRUMP של דונלד טראמפ הפך לאחד המיזמים הרווחיים ביותר לנשיא, ולכישלון עבור רוב המשקיעים. על פי דיווחים, יותר מ-700 אלף משקיעים קטנים הפסידו יחד בין 2 ל-4.3 מיליארד דולר, לאחר שהמטבע צנח משיא של 75 דולר לכ-0 דולר בלבד. במקביל, קומץ של כ-45 ארנקים גדולים גרפו רווח כולל של כ-1.2 מיליארד דולר כאשר ההערכות מדברות על הנשיא ומקורביו.

עיקר הרווחים זרמו לבורסות הקריפטו ולמשפחת טראמפ. רויטרס דיווחה כי טראמפ ומשפחתו שלטו בכ-80% מההיצע דרך חברות בבעלותם, וגבו עמלות מסחר של כ־100 מיליון דולר תוך שבועות מההשקה. הערכות נוספות, כולל פייננשל טיימס, מצביעות על הכנסות כוללות של כ-350 מיליון דולר מהמטבע בלבד, לא כולל רווחים משותפויות נלוות.

לצד $TRUMP, משפחת טראמפ פועלת גם באמצעות World Liberty Financial, שהשיקה את האסימונים $WLFI ו-USD1. הקרן הממשלתית של איחוד האמירויות השקיעה בפרויקט 2 מיליארד דולר, והמשפחה נהנית מעמלת ניהול ורווחיות גבוהה. בפועל, בעוד המשקיעים הקטנים נותרו עם הפסדים כבדים, טראמפ ומשפחתו ממשיכים להגדיל את הכנסותיהם מהקריפטו.

משפחת טראמפ משיקה עוד מטבעות קריפטו; רווח של מיליארדי דולרים

ברקע, במסגרת יוזמה רחבה, טראמפ מקדם צו נשיאותי שיפתח כ-9 טריליון דולר משוק הפנסיה האמריקאי (401(k), IRAs) למטבעות קריפטו, זהב, השקעות פרטיות ותשתיות. הצעד כולל ביטול הנחיית ממשל ביידן שהזהירה מפני הכללת קריפטו בתוכניות הפנסיה, ומורה למפקחים לבחון הסרת מחסומים רגולטוריים כדי להכניס את הנכסים הללו למערכת המוסדית

בשורה התחתונה

כשבוחנים את התנגדות הבית הלבן להרחבת חוק PELOSI Act שימנע מנבחרי ציבור, כולל נשיאים, להחזיק מניות, קשה להתעלם מהקונטקסט: טראמפ מנהל קדנציה שנייה רוויה בניגודי עניינים פוטנציאליים, עם רווחים של מאות מיליונים מקריפטו, דילים בינלאומיים והשקעות שמרוויחות ממעמדו. יוזמה שמטרתה לצמצם ניגודי עניינים נתקעת, אולי משום שהמערכת הפוליטית עצמה נהנית מהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.