הסנאטור ג’וש הולי, מהדמויות הבולטות בימין השמרני בסנאט האמריקאי, מקדם את הצעת החוק PELOSI Act - קיצור של Preventing Elected Leaders from Owning Securities and Investments אשר שם לעצמו למטרה: לשים סוף למסחר במניות פרטיות על ידי נבחרי ציבור במהלך כהונתם, בניסיון לחסום ניגודי עניינים.

הגרסה הנוכחית של ההצעה כוללת לכלול גם את הקודקודים בבית הלבן, כלומר החלת האיסור גם על נשיא ארה"ב וסגנו. המהלך נולד כחלק מהניסיון של הולי לגייס תמיכה דמוקרטית לקראת הצבעה בוועדת הסנאט, לאחר שיו"ר הוועדה ראנד פול (R‑KY) הביע התנגדות למהלך במתכונתו הקודמת.

הרחבה זו הפכה את ההצעה למוקד עימות עם הבית הלבן. לשכת הקשר עם הקונגרס של הבית הלבן התריעה מפני פגיעה אפשרית בסעיף II של החוקה, הקובע את סמכויות הרשות המבצעת. לפי גורמים המעורים בנושא, ההתנגדות נוגעת בעיקר לשילוב נשיאים וסגנים באיסור, ופחות לעצם האיסור על חברי קונגרס.

מאחורי הקלעים, בבית הלבן מזהירים כי הכללת הנשיאים בהצעה עלולה להרתיע מועמדים פוטנציאליים מלהתמודד בעתיד. לדבריהם, קידום ההצבעה בוועדה נועד לאפשר לו להעביר יוזמות אחרות תוך כדי שמירה על שליטה בתוכן הסופי של החוק.

• אנרגיה גרעינית: סיכוי או סיכון?
• טראמפ: "הגענו להסכם סחר עם דרום קוריאה" - 350 מיליארד דולר יושקעו בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה באמת עשוי להיות כאן?

מאז חזר לבית הלבן, דונלד טראמפ הפך את הקדנציה השנייה שלו למנוף עסקי בקנה מידה חסר תקדים. יותר מ־320 מיליון דולר זרמו דרך מטבע המם $TRUMP, עוד 2 מיליארד דולר מקרן ממשלתית של איחוד האמירויות הוזרמו למטבע יציב חדש, ובמקביל עסקאות נדל"ן והסכמים עם תאגידים בינלאומיים, כולם בשליטה הדוקה של משפחת טראמפ דרך חברת World Liberty Financial.

השינוי בגישתו של טראמפ לקריפטו בולט במיוחד: אחרי שבקדנציה הראשונה הגדיר מטבעות דיגיטליים כ"תרמית", הוא הפך כעת לשחקן מרכזי ומרוויח עיקרי מהתחום. לצד הכנסות המטבעות, המשפחה נהנית מחוזים בינלאומיים, ואפילו מגישה יוצאת דופן למשקיעים, כמו סיורי VIP בבית הלבן. ההשקעות כוללות שמות שנויים במחלוקת כמו ג'סטין סאן וצ'אנגפנג ג'או, שהשיגו הקלות משפטיות והקלות רגולטוריות במקביל להשקעותיהם.

המבקרים רואים במהלך "שחיתות", בעוד תומכיו טוענים שמדובר ביזמות לגיטימית. כך או כך, טראמפ הפך את מוסד הנשיאות למכונת הכנסה גלובלית, כאשר ההכנסות זורמות מבלוקצ'יין, חוצות גבולות ואינן כפופות למנגנוני השקיפות שהיו מקובלים עד כה.

• AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
• אפולו נסוגה מהעסקה - פאפא ג'ונס צונחת ב־20%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

לקריאה נוספת הנשיא והמטבע: אימפריית הקריפטו של טראמפ מרעידה את וושינגטון

המשקיעים לא ממש הרוויחו, טראמפ דווקא כן

מטבע $TRUMP של דונלד טראמפ הפך לאחד המיזמים הרווחיים ביותר לנשיא, ולכישלון עבור רוב המשקיעים. על פי דיווחים, יותר מ-700 אלף משקיעים קטנים הפסידו יחד בין 2 ל-4.3 מיליארד דולר, לאחר שהמטבע צנח משיא של 75 דולר לכ-0 דולר בלבד. במקביל, קומץ של כ-45 ארנקים גדולים גרפו רווח כולל של כ-1.2 מיליארד דולר כאשר ההערכות מדברות על הנשיא ומקורביו.

עיקר הרווחים זרמו לבורסות הקריפטו ולמשפחת טראמפ. רויטרס דיווחה כי טראמפ ומשפחתו שלטו בכ-80% מההיצע דרך חברות בבעלותם, וגבו עמלות מסחר של כ־100 מיליון דולר תוך שבועות מההשקה. הערכות נוספות, כולל פייננשל טיימס, מצביעות על הכנסות כוללות של כ-350 מיליון דולר מהמטבע בלבד, לא כולל רווחים משותפויות נלוות.

לצד $TRUMP, משפחת טראמפ פועלת גם באמצעות World Liberty Financial, שהשיקה את האסימונים $WLFI ו-USD1. הקרן הממשלתית של איחוד האמירויות השקיעה בפרויקט 2 מיליארד דולר, והמשפחה נהנית מעמלת ניהול ורווחיות גבוהה. בפועל, בעוד המשקיעים הקטנים נותרו עם הפסדים כבדים, טראמפ ומשפחתו ממשיכים להגדיל את הכנסותיהם מהקריפטו.

משפחת טראמפ משיקה עוד מטבעות קריפטו; רווח של מיליארדי דולרים

ברקע, במסגרת יוזמה רחבה, טראמפ מקדם צו נשיאותי שיפתח כ-9 טריליון דולר משוק הפנסיה האמריקאי (401(k), IRAs) למטבעות קריפטו, זהב, השקעות פרטיות ותשתיות. הצעד כולל ביטול הנחיית ממשל ביידן שהזהירה מפני הכללת קריפטו בתוכניות הפנסיה, ומורה למפקחים לבחון הסרת מחסומים רגולטוריים כדי להכניס את הנכסים הללו למערכת המוסדית

בשורה התחתונה

כשבוחנים את התנגדות הבית הלבן להרחבת חוק PELOSI Act שימנע מנבחרי ציבור, כולל נשיאים, להחזיק מניות, קשה להתעלם מהקונטקסט: טראמפ מנהל קדנציה שנייה רוויה בניגודי עניינים פוטנציאליים, עם רווחים של מאות מיליונים מקריפטו, דילים בינלאומיים והשקעות שמרוויחות ממעמדו. יוזמה שמטרתה לצמצם ניגודי עניינים נתקעת, אולי משום שהמערכת הפוליטית עצמה נהנית מהם.