הדיל המכוער בין טראמפ לבואינג ומה אפשר ללמוד מזה על האיש החזק בעולם?
בואינג התרשלה וגרמה למוות של אנשים - אצל טראמפ זה לא "ביג דיל"
חברת בואינג, ענקית התעופה האמריקאית, חתמה לאחרונה על הסכם עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית שמאפשר לה להימנע מהרשעה פלילית בגין אישומי הונאה הקשורים לשתי התרסקויות קטלניות של מטוסי 737 MAX בשנים 2018 ו-2019, שבהן נספו 346 בני אדם. ההסכם, שנחשף בסוף השבוע האחרון, מעורר ביקורת חריפה בשל הקלות היחסית שבה בואינג נחלצת מעונש משמעותי, ובשל שתיקתו של הנשיא דונלד טראמפ, שממשלו אישר את ההסדר. זאת לא באמת שתיקה - טראמפ מניע את המהלכים בממשל וההסכם עם בואינג זה הסכם שהוא בעצם חתום עליו.
ההסכם הזה אומנם לא מפתיע. טראמפ מוכיח בקדנציה השנייה שהוא לא נרתע ולא חושש ממהלכים לא פופולאריים, לא צודקים, צעדים שפוגעים מאוד באנשים, גורמים, מדינות. הוא מסוגל לשבת עם זלנסקי ופשוט "לרדת" עליו כאילו הוא הבריון הכיתתי. הוא מסוגל לזרוק רעיונות שנראים הזויים ולנסות אותם. הוא מסוגל לעשות שינויים דרמטיים בעולם כי הוא אמיץ וכי הוא מנסה, אבל הוא ומשפחתו במקביל גורפים מיליארדים של דולרים בדרכים לא מוסריות בעיקר בשוק הקריפטו. האיש החזק בעולם מייצר מטבעות קריפטו לו ולאשתו ומרוויח מיליונים רבים, מחזיק ברשת חברתית שקרויה על שמו שכעת נכנסת לעולם הקריפטו, מקבל מטוס במתנה ופשוט מתעשר במיליארדים בתקופת כהונתו.
זה מטיל צל כבד על המניעים שלו, אבל האמריקאיים איתו כי הוא בעיקר "ביזנס מן" שמציג קו מאוד ברור של - צדק כלכלי לאמריקה. המהלכים שלו הם בעיקר עסקיים-כלכליים וגם אם הוא מזגזג זה סוג של ניהול מו"מ. זה מתבטא גם במדיניות המכסים, גם בניהול שערי המניות בוול סטריט. הוא זה שבעצם קובע את השערים. גם במדיניות מול ענקיות אמריקאיות - לרבות במקרה הזה - העדפת בואינג על פני הצדק.
זה גם מתרחש בזירות נוספות לרבות ההתנהלות שלו במזרח התיכון מול ישראל, המלחמה בעזה, איראן והחות'ים. טראמפ הוא באופן ברור עדיף לישראל מאשר הדמוקרטיים. אבל יש לזה מחיר. הוא בא לעשות איתנו ביזנס. אם זה לא יהיה כלכלי בשבילו - זה לא יהיה. ונחזור למקרה של בואינג.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם שנוי במחלוקת
במסגרת ההסכם, בואינג תשלם קנס נוסף של 244 מיליון דולר ותקצה 445 מיליון דולר לקרן לפיצוי משפחות הקורבנות. בנוסף, החברה תתחייב לפיקוח מוגבר בנושאי בטיחות. בתמורה, היא לא תסווג כחברה שהורשעה בפלילים, מה שמגן עליה מפני נזק כלכלי ותדמיתי כבד. ההסכם מגיע לאחר שבוטל הסדר קודם מ-2021, שבו שילמה בואינג 2.5 מיליארד דולר, כולל קנס פלילי של 244 מיליון דולר, 1.8 מיליארד דולר ללקוחותיה ו-500 מיליון דולר למשפחות הקורבנות. ביטול ההסדר הקודם נבע מתקרית ב-2024, שבה דלת חירום התנתקה ממטוס 737 MAX 9 במהלך טיסה. כלומר, אמור היה להיות עונש כבד יותר, בפועל יש הקלה.
ההתרסקויות של מטוסי 737 MAX ב-2018 (טיסת Lion Air 610) וב-2019 (טיסת Ethiopian Airlines 302) נגרמו מתוכנת בקרה פגומה (MCAS), שגרמה למטוסים לצלול באופן בלתי נשלט. המטוסים הושבתו ברחבי העולם עד נובמבר 2020, ובואינג הואשמה בהטעיית הרגולטורים בנוגע לבטיחות התוכנה. למרות חומרת המקרים, ההסכם הנוכחי נתפס כעונש קל, שאינו משקף את היקף האסון.
וכל זה כשבואינג היא חברה עם DNA שאינו מתייחס ברצינות הראויה לבטיחות. כך גם עלה מפרסומים אצלנו של מומחה התעופה, עופר הבר:
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
טראמפ: עדיפות לכלכלה על פני צדק
דונלד טראמפ, שממשלו אישר את ההסכם, לא התייחס ישירות לנושא. מדיניותו, המתמקדת בחיזוק תאגידים אמריקאיים והגנה על הכלכלה, מרמזת כי הוא מעדיף את יציבותה של בואינג – אחת היצואניות הגדולות של ארצות הברית – על פני ענישה מחמירה. בואינג מחזיקה בתיק הזמנות של כ-6,300 מטוסים, והיא צפויה לתמוך בהתאוששות הכלכלית שטראמפ מקדם. לדוגמה, לאחרונה דווח כי קטאר איירווייז מתכננת לרכוש כ-100 מטוסי בואינג בעסקה של כ-30 מיליארד דולר, כחלק מביקורו של טראמפ במפרץ.
השתיקה של טראמפ בנושא בולטת על רקע התבטאויותיו הנחרצות בנושאים כמו מכסים על סין והאיחוד האירופי. נראה כי מחדלי בואינג, שהובילו למותם של מאות אנשים, אינם נתפסים בעיניו כמשמעותיים כאשר הם נשקלים מול האינטרסים הכלכליים של החברה.
מניית בואינג, שרשמה עלייה של כ-10% בחודש האחרון, ירדה אתמול ב-0.7% בעוד השוק זינק בכ-2%. המשקיעים לא מופתעים מההסכם - לא לרעה ולא לטובה. הימנעות מהרשעה פלילית נתפסת כצעד חיובי, והחברה צפויה לחזור לרווחיות ב-2026 עם הגברת קצב הייצור.
ההסכם עורר זעם בקרב משפחות הקורבנות וארגוני זכויות, שרואים בקנסות עונש שאינו הולם את חומרת המחדלים. ההסכם מציין כי משפחות של 110 קורבנות תומכות או אינן מתנגדות להסדר, אך רבים אחרים טוענים כי הוא מאפשר לבואינג "לקנות" את דרכה החוצה מאחריות פלילית. תקריות בטיחות נוספות, כמו תקלת הדלת ב-2024, ממשיכות לערער את אמון הציבור בחברה.
- 9.מ הפחד מ האמריקאים אל על רכשה מ בואיינג (ל"ת)אנונימיYL 28/05/2025 20:43הגב לתגובה זו
- 8.אז מה קרה אם קרתה פשלה העולם נעצר נפסיק לטוס (ל"ת)אנונימי 28/05/2025 20:26הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 28/05/2025 18:26הגב לתגובה זובסהכ עסקה טובה לכולם כולל הנפגעים שקיבלו מליונים רבים
- 6.אנונימי 28/05/2025 11:30הגב לתגובה זושופט שנתן לטראמפ לשלם 89 מיליון דולר על הטרדה שהייתה בספק זה הטרלול הפרוגרסיבי נקודה.
- 5.אדם לאבל דמה ימיו כצל עובר בסוף כולם הולכים מתחת לאדמה מטר על מטר אז נצלו את החיים ליהנות בהם (ל"ת)אנונימי 28/05/2025 10:36הגב לתגובה זו
- אנונימי 28/05/2025 19:34הגב לתגובה זוככה שלא בטוח שאסטרטגיית דפוק את כולם כי מחר תמות היא האופטימלית
- 4.בטווח הארוך טראמפ פוגע באמריקה ובאמריקאים (ל"ת)גולגפינר 28/05/2025 10:21הגב לתגובה זו
- 3.אריקו 28/05/2025 09:59הגב לתגובה זוטראמפ גבר עוצמתי בטירוף....בעוד שבאירופה היו מתייחסים אחרת ומתבוססים שנים בעשיית הצדק ובהומניות ולא מתקדמים כלוםלטראמפ יש קו שצריך לקדם דברים עם כל הכוח ועושה אז פעם אחר פעם אם באוקראינה אם בישראל ובסעודיה מנהיג העולם צריך לקבל החלטות כואבות כי חייב לקדם דברים משמעותיים בסוף נראה שצדק ברוב
- 2.דגימי 28/05/2025 09:42הגב לתגובה זוהזמנות מטורפות עדיפות שהממשל נותן להם כנסות פוחתים על התרשלות מקצועיתגן עדן
- 1.אזרח מודאג 28/05/2025 08:58הגב לתגובה זורק הכסף חשוב. שווה לזלזל בחיי אדם כי גם אם משהו יקרה לא תהיה שום ענישה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
