טראמפ בואינג (גרוק)טראמפ בואינג (גרוק)

הדיל המכוער בין טראמפ לבואינג ומה אפשר ללמוד מזה על האיש החזק בעולם?

בואינג התרשלה וגרמה למוות של אנשים - אצל טראמפ זה לא "ביג דיל"

חיים בן הקון | (10)

חברת בואינג, ענקית התעופה האמריקאית, חתמה לאחרונה על הסכם עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית שמאפשר לה להימנע מהרשעה פלילית בגין אישומי הונאה הקשורים לשתי התרסקויות קטלניות של מטוסי 737 MAX בשנים 2018 ו-2019, שבהן נספו 346 בני אדם. ההסכם, שנחשף בסוף השבוע האחרון, מעורר ביקורת חריפה בשל הקלות היחסית שבה בואינג נחלצת מעונש משמעותי, ובשל שתיקתו של הנשיא דונלד טראמפ, שממשלו אישר את ההסדר. זאת לא באמת שתיקה - טראמפ מניע את המהלכים בממשל וההסכם עם בואינג זה הסכם שהוא בעצם חתום עליו. 


ההסכם הזה אומנם לא מפתיע. טראמפ מוכיח בקדנציה השנייה שהוא לא נרתע ולא חושש ממהלכים לא פופולאריים, לא צודקים, צעדים שפוגעים מאוד באנשים, גורמים, מדינות. הוא מסוגל לשבת עם זלנסקי ופשוט "לרדת" עליו כאילו הוא הבריון הכיתתי. הוא מסוגל לזרוק רעיונות שנראים הזויים ולנסות אותם. הוא מסוגל לעשות שינויים דרמטיים בעולם כי הוא אמיץ וכי הוא מנסה, אבל הוא ומשפחתו במקביל גורפים מיליארדים של דולרים בדרכים לא מוסריות בעיקר בשוק הקריפטו. האיש החזק בעולם מייצר מטבעות קריפטו לו ולאשתו ומרוויח מיליונים רבים, מחזיק ברשת חברתית שקרויה על שמו שכעת נכנסת לעולם הקריפטו, מקבל מטוס במתנה ופשוט מתעשר במיליארדים בתקופת כהונתו. 


זה מטיל צל כבד על המניעים שלו, אבל האמריקאיים איתו כי הוא בעיקר "ביזנס מן" שמציג קו מאוד ברור של - צדק כלכלי לאמריקה. המהלכים שלו הם בעיקר עסקיים-כלכליים וגם אם הוא מזגזג זה סוג של ניהול מו"מ. זה מתבטא גם במדיניות המכסים, גם בניהול שערי המניות בוול סטריט. הוא זה שבעצם קובע את השערים. גם במדיניות מול ענקיות אמריקאיות - לרבות במקרה הזה - העדפת בואינג על פני הצדק.


זה גם מתרחש בזירות נוספות לרבות ההתנהלות שלו במזרח התיכון מול ישראל, המלחמה בעזה, איראן והחות'ים. טראמפ הוא באופן ברור עדיף לישראל מאשר הדמוקרטיים. אבל יש לזה מחיר. הוא בא לעשות איתנו ביזנס. אם זה לא יהיה כלכלי בשבילו - זה לא יהיה. ונחזור למקרה של בואינג.   



הסכם שנוי במחלוקת

במסגרת ההסכם, בואינג תשלם קנס נוסף של 244 מיליון דולר ותקצה 445 מיליון דולר לקרן לפיצוי משפחות הקורבנות. בנוסף, החברה תתחייב לפיקוח מוגבר בנושאי בטיחות. בתמורה, היא לא תסווג כחברה שהורשעה בפלילים, מה שמגן עליה מפני נזק כלכלי ותדמיתי כבד. ההסכם מגיע לאחר שבוטל הסדר קודם מ-2021, שבו שילמה בואינג 2.5 מיליארד דולר, כולל קנס פלילי של 244 מיליון דולר, 1.8 מיליארד דולר ללקוחותיה ו-500 מיליון דולר למשפחות הקורבנות. ביטול ההסדר הקודם נבע מתקרית ב-2024, שבה דלת חירום התנתקה ממטוס 737 MAX 9 במהלך טיסה. כלומר, אמור היה להיות עונש כבד יותר, בפועל יש הקלה. 

ההתרסקויות של מטוסי 737 MAX ב-2018 (טיסת Lion Air 610) וב-2019 (טיסת Ethiopian Airlines 302) נגרמו מתוכנת בקרה פגומה (MCAS), שגרמה למטוסים לצלול באופן בלתי נשלט. המטוסים הושבתו ברחבי העולם עד נובמבר 2020, ובואינג הואשמה בהטעיית הרגולטורים בנוגע לבטיחות התוכנה. למרות חומרת המקרים, ההסכם הנוכחי נתפס כעונש קל, שאינו משקף את היקף האסון.

וכל זה כשבואינג היא חברה עם DNA שאינו מתייחס ברצינות הראויה לבטיחות. כך גם עלה מפרסומים אצלנו של מומחה התעופה, עופר הבר:

קיראו עוד ב"גלובל"




טראמפ: עדיפות לכלכלה על פני צדק

דונלד טראמפ, שממשלו אישר את ההסכם, לא התייחס ישירות לנושא. מדיניותו, המתמקדת בחיזוק תאגידים אמריקאיים והגנה על הכלכלה, מרמזת כי הוא מעדיף את יציבותה של בואינג – אחת היצואניות הגדולות של ארצות הברית – על פני ענישה מחמירה. בואינג מחזיקה בתיק הזמנות של כ-6,300 מטוסים, והיא צפויה לתמוך בהתאוששות הכלכלית שטראמפ מקדם. לדוגמה, לאחרונה דווח כי קטאר איירווייז מתכננת לרכוש כ-100 מטוסי בואינג בעסקה של כ-30 מיליארד דולר, כחלק מביקורו של טראמפ במפרץ.

השתיקה של טראמפ בנושא בולטת על רקע התבטאויותיו הנחרצות בנושאים כמו מכסים על סין והאיחוד האירופי. נראה כי מחדלי בואינג, שהובילו למותם של מאות אנשים, אינם נתפסים בעיניו כמשמעותיים כאשר הם נשקלים מול האינטרסים הכלכליים של החברה.

מניית בואינג, שרשמה עלייה של כ-10% בחודש האחרון, ירדה אתמול ב-0.7% בעוד השוק זינק בכ-2%. המשקיעים לא מופתעים מההסכם - לא לרעה ולא לטובה. הימנעות מהרשעה פלילית נתפסת כצעד חיובי, והחברה צפויה לחזור לרווחיות ב-2026 עם הגברת קצב הייצור.


ההסכם עורר זעם בקרב משפחות הקורבנות וארגוני זכויות, שרואים בקנסות עונש שאינו הולם את חומרת המחדלים. ההסכם מציין כי משפחות של 110 קורבנות תומכות או אינן מתנגדות להסדר, אך רבים אחרים טוענים כי הוא מאפשר לבואינג "לקנות" את דרכה החוצה מאחריות פלילית. תקריות בטיחות נוספות, כמו תקלת הדלת ב-2024, ממשיכות לערער את אמון הציבור בחברה.



תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מ הפחד מ האמריקאים אל על רכשה מ בואיינג (ל"ת)
    אנונימיYL 28/05/2025 20:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אז מה קרה אם קרתה פשלה העולם נעצר נפסיק לטוס (ל"ת)
    אנונימי 28/05/2025 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 28/05/2025 18:26
    הגב לתגובה זו
    בסהכ עסקה טובה לכולם כולל הנפגעים שקיבלו מליונים רבים
  • 6.
    אנונימי 28/05/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    שופט שנתן לטראמפ לשלם 89 מיליון דולר על הטרדה שהייתה בספק זה הטרלול הפרוגרסיבי נקודה.
  • 5.
    אדם לאבל דמה ימיו כצל עובר בסוף כולם הולכים מתחת לאדמה מטר על מטר אז נצלו את החיים ליהנות בהם (ל"ת)
    אנונימי 28/05/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 28/05/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
    ככה שלא בטוח שאסטרטגיית דפוק את כולם כי מחר תמות היא האופטימלית
  • 4.
    בטווח הארוך טראמפ פוגע באמריקה ובאמריקאים (ל"ת)
    גולגפינר 28/05/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אריקו 28/05/2025 09:59
    הגב לתגובה זו
    טראמפ גבר עוצמתי בטירוף....בעוד שבאירופה היו מתייחסים אחרת ומתבוססים שנים בעשיית הצדק ובהומניות ולא מתקדמים כלוםלטראמפ יש קו שצריך לקדם דברים עם כל הכוח ועושה אז פעם אחר פעם אם באוקראינה אם בישראל ובסעודיה מנהיג העולם צריך לקבל החלטות כואבות כי חייב לקדם דברים משמעותיים בסוף נראה שצדק ברוב
  • 2.
    דגימי 28/05/2025 09:42
    הגב לתגובה זו
    הזמנות מטורפות עדיפות שהממשל נותן להם כנסות פוחתים על התרשלות מקצועיתגן עדן
  • 1.
    אזרח מודאג 28/05/2025 08:58
    הגב לתגובה זו
    רק הכסף חשוב. שווה לזלזל בחיי אדם כי גם אם משהו יקרה לא תהיה שום ענישה.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”